אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

72
לתרומות
72

אפרת אבוזגלו

סיימתי טיפולים!

מאיה

סיימתי טיפולים!

אורי

סיימתי טיפולים!

ויולט גזלקופי

סיימתי טיפולים!

גל

סיימתי טיפולים!

מירב יונה

סיימתי טיפולים!

ענבר גלפרט

סיימתי טיפולים!

סבינה אברמוב

סיימתי טיפולים!

לוטם בר-אל

סיימתי טיפולים!

דניאל שוורץ

סיימתי טיפולים!

סבינה אברמוב

סיימתי טיפולים!

מיטל וולמן

סיימתי טיפולים!

יולי ילסייב

סיימתי טיפולים!

נועה רגב

סיימתי טיפולים!

שירה קוחן

סיימתי טיפולים!

לירון אשרוביץ

סיימתי טיפולים!

ליאונל מלכה

סיימתי טיפולים!

גלית פיין

סיימתי טיפולים!

מזי וורצל

סיימתי טיפולים!

ג׳סיקה

סיימתי טיפולים!

טל מאיה הרפז

סיימתי טיפולים!

ויקטוריה

סיימתי טיפולים!

אייל

סיימתי טיפולים!

הילה שביט

סיימתי טיפולים!

יערה אביאור

סיימתי טיפולים!

איזבל שטיימן סוקולסקי פינקרבל pinkerbell

סיימתי טיפולים!

שירה קוחן

סיימתי טיפולים!

נעה

סיימתי טיפולים!

אולה

סיימתי טיפולים!

אתי

סיימתי טיפולים!

דנה סולומון

סיימתי טיפולים!

אורטל

סיימתי טיפולים!

איזבל pinkerbell

סיימתי טיפולים!

ענת שפירא

סיימתי טיפולים!

וניה בן חור פאר

סיימתי טיפולים!

שרית

סיימתי טיפולים!

אולגה

סיימתי טיפולים!

איתמר מרכוס

סיימתי טיפולים!

אסף רון

סיימתי טיפולים!

אלעד

סיימתי טיפולים!

אלינור ילוז

סיימתי טיפולים!

מירב סנקר

סיימתי טיפולים!

ליטל בן עזרי קליין

סיימתי טיפולים!

ליטל

סיימתי טיפולים!

אתי לוי טריגר

סיימתי טיפולים!

נטלי כהן

סיימתי טיפולים!

אפרת

סיימתי טיפולים!

אפרת טוויל

סיימתי טיפולים!

אופק צינצוליקר

סיימתי טיפולים!

מריה אורי צולימוב

סיימתי טיפולים!

אורם מזל

סיימתי טיפולים!

אביה דביר

סיימתי טיפולים!

מיה מושקוביץ

סיימתי טיפולים!

תהילה לב

סיימתי טיפולים!

יאנה מרגולין

סיימתי טיפולים!

מרטיו

סיימתי טיפולים!

מיטל לפלר

סיימתי טיפולים!

גולאן

סיימתי טיפולים!

זוייב מריה

סיימתי טיפולים!

ורד יוהל

סיימתי טיפולים!

טל ברוך

סיימתי טיפולים!

יובל

סיימתי טיפולים!

גלית גולן

סיימתי טיפולים!

ידידיה רוזנברג

סיימתי טיפולים!

סלי

סיימתי טיפולים!

אורן אנצו

סיימתי טיפולים!

רועי סמוכיאן

סיימתי טיפולים!

אסף

סיימתי טיפולים!

אייל יונגר

סיימתי טיפולים!

מאיה

סיימתי טיפולים!

לירן

סיימתי טיפולים!

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

מדברים מיניות

כאן שואלים ומתייעצים על כל מה שרוצים בענייני מין, באנונימיות מוחלטת. התשובות עולות בעמוד תוך 24 שעות.
עונות ועונים על השאלות: שרון פלג נשר – יועצת מיניות מוסמכת ואחות אונקולוגית, עדי חסיד – עו"ס, מטפלת זוגית ומטפלת מינית מוסמכת ולצידן גם חברי קהילה, כי אין כמו עצה של חבר שהיה שם.

כתבו כאן את השאלה שלכם


שאלה

14/09/2021

שלום, אני מאובחנת בלימפומה פוליקולרית, עברתי ניתוח והקרנות ורוצה לדעת האם הכניסה להריון כאשר המחלה פעילה (נאמר לי שזה סוג סרטן שנשאר לכל החיים כמו מחלה כרונית) יכול לפגוע בי או בעובר באיזושהי צורה? אני שואלת כי מערכת החיסון והריון קשורות יד ביד. יש ניסיון עם נשים שאובחנו בגיל צעיר וילדו לאחר מכן?

תשובה

14/09/2021

אישה יקרה,

כשדנים בכניסה להריון לאחר מחלה וודאי כשיש מחלה פעילה צריך לקחת בחשבון מספר נושאים – האם ההיריון עצמו משפיע על מהלך המחלה, האם הטיפול במחלה ( כימו / קרינה / ניתוחים וכו)  עלול לפגוע בעובר, האם יש רקע גנטי למחלה ואז כדאי לשקול אבחנה טרום השרשה לעובר  והאם ההיריון יפגע בבדיקות המעקב.
לכן קשה מאוד לענות על שאלתך הספציפית. ממליצה לך לבקש פגישה עם ההמטולוג, הייתי מעדכנת אותו מראש שזה הנושא על מנת לאפשר גם לו להיוועץ עם כל הרופאים שקשורים (גניקולוגים לדוגמא)
בהצלחה !

דר נעמה הלפרן קלמוביץ, מנהלת מרפאת הצעירים, מנהלת אשפוז יום אונקולוגי , מרכז הסרטן , תל השומר .

ועוד מילה מחברת קהילה
יקרה
לצערי התשובה היא כן.
הטיפולים הכימותרפיים שאת מקבלת היום ישפיעו על הבריאות שלך בעתיד, הרבה אחרי שהם יהיו רק זיכרון רחוק, גם על המיניות.
וזה נהדר שיש לך את האומץ לשאול והתבונה להתכונן להתמודדויות האלה. על כל אחת זה משפיע אחרת, והסיפור שלי הוא לא הסיפור שלך.
ובכל זאת, החוויה האישית שלי היא של מסע שיקום של המיניות. גם בגלל תופעות ביולוגיות (ירידה בחשק המיני, יובש בנרתיק) וגם בגלל הצד הפסיכולוגי של דימוי הגוף שהשתנה והתחושה של הבגידה של הגוף שאמור להיות מקור לעונג ולא לגידולים סרטניים.
החוכמה שלי אליך – אל תהיה בזה לבד. רופאת נשים תומכת, מטפלת מינית שאת מתחברת אליה, ופרטנר שאת מרגישה בנוח אתו להתקדם בקצב החדש שתגלי – יתמכו בך מאוד לגלות עולמות חדשים.
מברכת אותך בתשוקה, עונג והרבה סבלנות

שאלה

29/08/2021

שלום רב.
נכון להיום אני עברתי טיפול 3 (אחד בילוגי וכימותרפי ושני טיפולים בילוגי )
האם יש הגבלות בנושא מגע מיני?
האם זה עלול לסכנה כל שהיא על אחד מהצדדים ?

תשובה

29/08/2021

שלום לך,
לא כתבת מתי הסתיימו הטיפולים ועשויה להיות לכך משמעות בהנחיות.
אז נאמר בהסתכלות רחבה, הטיפולים לא אמורים להוות הגבלה על פעילות מינית. לעיתים קיים חשש להשפעת הטיפול הכימותרפי על בן/ת הזוג במהלך מגע פנימי ואז ההנחיות הרפואיות מתייחסות לכך. לעיתים יש חשש לזיהומים, בשל הפגיעה במערכת החיסונית.
לכן, חשוב מאוד לשאול ולבדוק עם הצוות הרפואי את ההנחיות הספציפיות עבורכם.
תרגיש טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת

ועוד מילה של חבר קהילה
היי חבר, גם אני תהיתי בנושא כשהייתי באותה נקודה בדיוק.
התשובות שאני קיבלתי עזרו לי להבין, שגם אם בפועל הרפואה מאשרת או שזה אפילו בתחום האפור, לא כדאי להכניס את החומרים שאלו לאף גוף בצורה התנדבותית.
נכון, זה פחות כיף, אבל ככה אתה שומר עליה, וזה חשוב מאוד.
תהנו!

שאלה

29/08/2021

היי. אני עשר שנים אחרי החלמה מהמחלה הארורה.
האם הגיוני שאסבול מבעיות בזקפה עקב הטיפול הכימותרפי שעברתי (טיפול מסוג ABVD – ארבע וחצי קורסים)?

תשובה

שלום לך,
אם קיימת פגיעה בתפקוד המיני, כדאי להבין אותה יותר לעמוק. האם ההפרעות בזקפה התחילו במהלל הטיפולים? מיד אחריהם? או תקופה מסוימת אחרי?
פעמים רבות בעקבות מחלה או טיפולים, נראה הפרעות בתפקוד מיני, לעיתים יהיו קשורות בפגיעה בתפקוד בעקבות סוג המחלה או הטיפולים ולעיתים יהיו קשורות במשתנים אחרים. לכן, במקרה של הפרעה בתפקוד זקפתי, אני ממליצה להגיע להתייעצות עם אורולוג מומחה לרפואה מינית. הוא יוכל לבדוק האם קיימת פגיעה פיזיולוגית שאחראית להפרעה בתפקוד. במידה ולא ניכרת פגיעה כזו, או שקיימת פגיעה כזו ועדיין רוצים לחשוב כיצד ניתן להטיב את התפקוד וההנאה המיניים, אני ממליצה לפנות לטיפול מיני, על ידי מטפל/ת מוסמכים. רשימת מטפלים ומרפאות ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול מיני (איט"ם).
תרגיש טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת

ועוד מילה של חבר קהילה
לצערינו כמעט הכל הגיוני, ולמזלנו כמעט הכל בר שינוי.
צריך להבין אם יש פגיעה פיזית אמתית או שיש גורם מנטלי שמשפיע עליך בנושא הזה.
לכאן או לכאן יש פתרונות, ולכן הייתי ממליץ להתייעץ עם גורם מקצועי באופן פרטי, ולא לחשוש לדבר על זה.
אין אונות זו תופעה כל כך נפוצה סביב טיפולי הכימו ולאחריהם, שכמעט כל חולה או מחלים מכיר.
בהצלחה!

שאלה

29/08/2021

אני בת 23 ואני נמצאת בטיפולי סרטן במהלך ה9 חודשים האחרונים (ניתוחים, כימותרפיה והקרנות) יש לי סרקומה נדירה וגרורות במוח. בתקופה של הטיפולים החשק המיני שלי לא היה קיים כמעט, היו מקרים אחידים. לפני שבוע סיימתי הקרנות למוח ועכשיו אני לוקחת סטרואידים כדי להקטין את הבצקת שיש לי במוח, ואין לי שום חשק מיני בכלל. אני לא בטוחה מתי הוא יחזור ואם בכלל. מה שקראתי באינטרנט זה לדבר עם הבת זוג שזה עשיתי ואפשר גם לדבר עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית אבל אני תוהה עם יש עוד דרכים שאפשר לנסות קודם. אשמח לכל עצה

תשובה

אישה יקרה,
קודם כל אני רוצה להתפעל ולחזק אותך על כך שאת פעילה ומתעניינת בדרכים להחזרת החשק והמיניות לחייך.
לדבר עם בת הזוג, בהחלט חשוב משום שזה עוזר לתאם ציפיות ולשמור על האינטימיות (הקרבה) הרגשית בקשר, שהיא הבסיס למיניות טובה.
מאוד מובן וברור ששלל הטיפולים ובכלל החוויה הפיסית שאת בתוכה, ישפיעו ויפגעו בחשק המיני. ואכן, אפשר לטפל ולהתייעץ עם גורם מקצועי בתחום הטיפול המיני (שבטוחני יוכל לסייע).
אומר שאינטראקציה מינית טובה יכולה להתרחש לא רק כתוצאה מחשק, אלא בהישען על מוטיבציה. זה נראה ולעיתים גם מרגיש אחרת, אבל לא פחות נעים ומתגמל. ההמלצה שלי: נסו להכין לעצמכן זמן זוגי קרוב ורגוע, במהלכו תתנו מגע מטיב ונעים אחת לשנייה. ככל שתרגישו בנוח, בדקו כיצד מגיב הגוף, האם נעים לו? האם משהו בו מתעורר? אם כן, אתן בכיוון הנכון.
אני ממליצה לנסות פרקי מגע כאלה: בהתחלה קצרים ואם נעים ומתאים לבדוק האם, כיצד ולאן ניתן להתקדם בתוכם.
במידה ומרגישות שקצת באיבוד, ממליצה להתייעץ עם גורם טיפולי מוסמך. רשימת מרפאות ומטפלים בתחום, ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול מיני (איט"ם).
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת.

ועוד מילה מחברת קהילה
היי, אני לא יכולה לתת עצה מקצועית ומה יכול באמת לשנות ולשפר. אבל הנה קצת מנקודת מבט של מחלימה. לוקח זמן לחשק המיני לחזור וזה בסדר, לא צריך בכוח ולאט לאט. תנסי להבין עם עצמך מחדש מה עושה לך את זה, יכול להיות שמה שהיה לפני כבר פחות עושה את זה וצריך למצוא ולגלות דברים חדשים. באופן כללי בחיים הדברים האלו משתנים כל הזמן, אז אין צורך לפחד מזה אלא לקחת את זה כמסע חדש. מקווה שתצליחי למצוא את הדרך שלך, וגם הדרך עצמה מעניינת לא פחות מהתוצאה שתגיע בסוף, רק תני לעצמך קצת זמן ותפתחי לתהליך.

שאלה

22/08/2021

שלום, אני בת 18 וקצת, בתולה.
אבל מעניין אותי דבר מסוים לעתידי.
שאלתי היא האם התפקוד המיני שלי עלול להפגע כעת ובהמשך. יש לי סרטן מסוג נדיר שאמור להיות על העור אך הוא פנימי בכבד בשם SCC (סקוואמוס צל קרצינומה).
ואני יודעת שיש פחות מידע עליו מאחר והוא נדיר ובמיוחד למישהי בת גילי. אך אני בכל מקרה מטופלת בכימותרפיה למעי הגס ורציתי לדעת מה ההשלכות של זה מבחינה מינית.
אשמח לתשובה! תודה רבה לך

תשובה

22/08/2021

אישה יקרה
השפעות הלוואי של כימותרפיה עשויות להיות מגוונות דוגמת: עייפות, תחושה רעה, בחילות, שלשולים, ירידה בערכי ספירת דם, פגיעה בפוריות וכד'. לטיפולים גם השפעה על תחושת הגוף ודימוי הגוף ובהמשך לאלה, על היכולת שלי להפיק הנאה מהגוף הזה. כשהגוף זירת כאב וסבל, כשאנחנו לא חשים בו בנוח, כשקצת איבדנו את האמון בו- עשוי להיות לנו קשה להיכנס לפעילות מינית ולתפקד בתוכה. לכן, לעיתים נוכל למצוא פגיעה בחשק המיני, קשיים בעוררות (כאב או יובש בנרתיק אצל נשים ובעיות זקפה אצל גברים), איטיות בתגובת הגוף או קשיים בהשגת אורגזמה.
כדי להתמודד, אני ממליצה לגלות הבנה כלפי עצמינו והגוף שלנו (ושל בן/ת הזוג). ובעיקר לבדוק (יחד או באופן עצמאי) מה נעים לנו. בלי שיפוטיות ובלי לאחוז במטרה מינית קשיחה (דוגמת עוררות או אורגזמה). כלומר, להחזיר לגוף ולעצמינו את הבטחון בזה שיכול להיות לנו נעים ומהנה. בהמשך ניתן להכניס לתוך המגע המטיב והנעים אלמנטים של ארוטיקה ומיניות ולבדוק כיצד הגוף מגיב. כל תגובה חיובית, נותנת לנו אור ירוק להמשיך בה. כל תגובה שלילית, תסמן לנו לעצור: בסוג המגע הספציפי, להאט קצב, לשנות וכד.
פעמים רבות התופעות יחלפו עם תום הטיפולים, בכל מקרה אם קיימת פגיעה בחשק או בתפקוד, שמפריעה להנאה המינית, אני ממליצה להתייעץ עם מטפל/ת מינית. (רשימת מטפלים מוסמכים ומרפאות מוכרות מופיעה באתר האגודה הישראלית למטפלים מיניים).
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת. השרות הסקסולוגי, שיבא.

ועוד מילה מחברת קהילה
היי היי,
לי היה סרטן בגיל 19 והחוויה שלי היא שהתפקוד המיני בא והולך תוך כדי הטיפולים. האמת שרוב הזמן לא היה רצון בכלל, הייתי עייפה ותשושה וגם לא הרגשתי מספיק טוב כדי לחשוב על איזשהו אקט. אחרי הטיפולים הדברים מתחילים להתעורר שוב, וכמו כל דבר שאנחנו לאט לאט מגלים מחדש אחרי הטיפולים ככה גם בפן המיני. צריך להבין מחדש מה נעים ומה נוח, ואולי עצם זה שאת בתולה זה דווקא ירתיע פחות כי הדברים החדשים שתחווי הם מה שתכירי. אני אגיד גם שעם השנים זה משתנה ומה שלא היה נעים בהתחלה יכול להיות נעים עכשיו ולהפך. אין מה להילחץ תהני מהחוויה ומהלמידה של הגוף שלך ואם משהו מרגיש לא נעים זה תמיד בסדר.

שאלה

22/08/2021

שלום, האם טיפולים כימותרפיים משפיעים על התפקוד המיני גם אם כרגע אני לא מבצעת מגע מיני אך בהמשך כן?
רציתי לדעת כיצד להתמודד עם זה.
תודה רבה

תשובה

אישה יקרה
השפעות הלוואי של כימותרפיה עשויות להיות מגוונות דוגמת: עייפות, תחושה רעה, בחילות, שלשולים, ירידה בערכי ספירת דם, פגיעה בפוריות וכד'. לטיפולים גם השפעה על תחושת הגוף ודימוי הגוף ובהמשך לאלה, על היכולת שלי להפיק הנאה מהגוף הזה. כשהגוף זירת כאב וסבל, כשאנחנו לא חשים בו בנוח, כשקצת איבדנו את האמון בו- עשוי להיות לנו קשה להיכנס לפעילות מינית ולתפקד בתוכה. לכן, לעיתים נוכל למצוא פגיעה בחשק המיני, קשיים בעוררות (כאב או יובש בנרתיק אצל נשים ובעיות זקפה אצל גברים), איטיות בתגובת הגוף או קשיים בהשגת אורגזמה.
כדי להתמודד, אני ממליצה לגלות הבנה כלפי עצמינו והגוף שלנו (ושל בן/ת הזוג). ובעיקר לבדוק (יחד או באופן עצמאי) מה נעים לנו. בלי שיפוטיות ובלי לאחוז במטרה מינית קשיחה (דוגמת עוררות או אורגזמה). כלומר, להחזיר לגוף ולעצמינו את הבטחון בזה שיכול להיות לנו נעים ומהנה. בהמשך ניתן להכניס לתוך המגע המטיב והנעים אלמנטים של ארוטיקה ומיניות ולבדוק כיצד הגוף מגיב. כל תגובה חיובית, נותנת לנו אור ירוק להמשיך בה. כל תגובה שלילית, תסמן לנו לעצור: בסוג המגע הספציפי, להאט קצב, לשנות וכד.
פעמים רבות התופעות יחלפו עם תום הטיפולים, בכל מקרה אם קיימת פגיעה בחשק או בתפקוד, שמפריעה להנאה המינית, אני ממליצה להתייעץ עם מטפל/ת מינית. (רשימת מטפלים מוסמכים ומרפאות מוכרות מופיעה באתר האגודה הישראלית למטפלים מיניים).
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת. השרות הסקסולוגי, שיבא.

שאלה

30/08/2021

שלום
אני בת 22 סרטן לימפומה הודגקין. האם מותר בסיום הטיפולים לקחת גלולות? איזה אמצעי מניעה מומלץ מלבד קןנדום?

תשובה

30/08/2021

שלום רב,
דר נעמן הלפרן ממרפאת צעירים בשיבא משיבה:
אני לא יודעת על מניעה בנטילת גלולות אחרי טיפול בהודגקינס. אבל כמו תמיד – ממליצה להיוועץ עם הרופא המטפל- לעיתים יש שיקולים אצל המטופלת המסוימת שאני לא מודעת אליהם.

בנוסף, כל בחירה של אמצעי מניעה צריך להיות מתאים לך ולצרכים שלך, האישיים כמו הגופניים. הטווח נע בין אמצעים הורמונליים כמו גלולות, נובהרינג, זריקות ומדבקות, התקנים הורמונליים או אמצעים אחרים כמו דיאפרגמה, קונדום או התקן לא הורמונלי. כל אחד באופן השימוש שלו, בהרכב שלו ובמשך, צריך להתאים לך, לכן כדאי קצת לקרוא, להיוועץ עם גניקולוג/ים וגם לבדוק עם הרופא/ה המטפלים.
תרגישי טוב,
דר נעמה הלפרן קלמוביץ, היחידה לגידולי מערכת העיכול, מנהלת מרפאת צעירים, מנהלת אישפוז יום אונקולוגי, מרכז הסרטן תל השומר.
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת. ס.מנהל שרות סקסולוגי שיבא

שאלה

04/08/2021

הי,
אני 4.5 שנים אחרי סיום טיפולים לסרטן רחם/שחלות. החשק המיני שלי כמעט לא קיים… הדחקתי את זה ותירצתי את זה שקורה בגלל עומס בעבודה, עייפות מהילדים ואינטנסיביות החיים וכו' וכו'.. אבל פתאום חושבת אולי זה קשור? למרות הזמן שעבר? יש מה לעשות? מרחמת על בעלי 🙁
תודה מראש ((:

תשובה

04/08/2021

אישה יקרה,
טיפולים לסרטן רחם/שחלות שפוגעים במאזן ההורמונלי של הגוף ישפיעו גם על החשק.
החשק שלנו נסמך על הורמונים, על תחושת הגוף שלנו ועל ה"מיינד" שלנו, החיבור בין הגוף לקוגניציה ולנפש. הורמונים זה חלק אחד מכל מה שמעורר בנו חשק. עבודה וילדים ועייפות, גם אלה בהחלט גורמים מוכרים לירידה בחשק.
גם להשפעה המאוחרת של הסרטן: החוויה המטלטלת, הטיפולים, חוויית הגוף עם כל המורכבות שמקופלת במחלה- כל אלה, גם הם עלולים להשפיע ולפגוע בחשק.
אפשר וכדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי אם הם יכולים להמליץ על כיוון תרופתי. לעיתים רפואה אלטרנטיבית מסייעת. ובעיקר לבנות מחדש סוג קצת אחר של חשק ממה שהכרת שמתחיל בקרבה פיסית והנאה. להתחיל לאט לאט במגע נעים שהוא לא מיני. לתת לגוף להתעורר ואחרי כמה פעמים כאלה לבדוק אם מתאים מגע קצת יותר ארוטי (אך עדיין לא מיני). באופן הזה לאפשר לך ולגוף שלך להיכנס לחוויית הנאה וחשק.
תרגישי טוב,
עדי חסיד מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת.

ועוד מילה מחברת קהילה
אישה יקרה
קודם כל – תקראי עד הסוף.. החלק המעודד נמצא שם :))
אני קצת הרבה מכירה איך עובדת המערכת ההורמונלית של גוף האישה. ויודעת שהחשק המיני שלנו מאוד מושפע מרמת האסטרוגן בגוף שלנו. הורמון שמיוצר בשחלות. ככה שכשהשחלות לא עובדות – כמו שהיה אצלי בזמן הכימותרפיה, כמו שקורה לנשים שמפסיק להן המחזור, וכמו שקורה לאחר כריתת שחלות – החשק המיני יורד.
אני חוויתי אותו יורד מתחת לאפס.. והייתי מיואשת. החזקתי באמונה שבלי אסטרוגן אין חרמנות. זהו. הלך עלי.
ואז פגשתי חברה שגילתה את המיניות שלה בגיל 50 אחרי שהפסיק לה המחזור. ואח״כ עוד אחת. ועוד אחת….והתקווה והאמונה חזרו.
והתחלתי טיפול מיני. גיליתי מיניות חדשה, אחרת. עם איכויות שונות. עם קצב שונה. ועם המון עונג. זה דורש פתיחות, ותקשורת אמיצה, ותאום ציפיות, וסבלנות.
אם תרצי – אין זו אגדה

שאלה

19/07/2021

שלום רב,
אישתי סיימה טיפולים כימותרפיים עם סרטן מסוג לימפומה הודגקין לא מזמן.
השאלה אם צריכים לעשות בדיקה והאם יש פגיעה במערכת המינית או שאין צורך ? תודה רבה.

תשובה

19/07/2021

איש יקר,
כשאתה מדבר על פגיעה במערכת המינית, האם אתה מדברת על מערכת הרבייה או התפקוד המיני?
באשר לרבייה, ממליצה להתייעץ עם הצוות המקצועי. בדר"כ לפני הטיפולים מתבצע תהליך של שימור פוריות ותוכלו לפנות לצוות הרפואי כדי להתייעץ בנושא.
באשר לתפקוד המיני, תרופות שונות שפוגעות במאזן ההורמונלי בגוף, עלולות לפגוע בתפקוד המיני (ירידה בחשק, קשיים בעוררות, קושי להגיע לאורגזמה) גם הקרנות שעלולות לפגוע בכלי דם, בשחלות, עשויות לפגוע. והמחלה עצמה, תחושת הזרות של הגוף, החששות המתלווים למחלה- כולם עלולים להשפיע לרעה על התפקוד המיני. לצורך כך אין בדיקה ספציפית שיש לבצע, אלא להתמקד בתחושות האישיות, בחוויה האישית והזוגית סביב אינטימיות (קרבה) ואינטימיות מינית. פעמים רבות השינויים הגופניים והרגשיים מייצרים שינוי בחשק, עוררות ואורגזמה. כדאי ללמוד, מחדש למה הגוף זקוק, מה נעים לו. ובהדרגה לגלות תפקודים קודמים או חדשים. אם מרגישות שהולכות לאיבוד ולא בטוחות. כדאי לפנות לייעוץ. ניתן דרך האגודה, איכילוב, רמבם, מרפאת צעירים בשיבא או לרשימת מטפלים מיניים מוסמכים באתר איט"ם.
תרגישו טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת. מרפאת שס"ק. שיבא

שאלה

11/07/2021

אני חצי שנה מקבל כימותרפיה
אני נשוי ואשתי חוששת לשכב ללא קונדום בין הטיפולים ולגמור בחוץ.

אפשר בכלל?

תשובה

11/07/2021

שלום לך,
הנושא של כימותרפיה ויחסי מין קשור בנוזלי הגוף ומה שמועבר דרכם. ידוע לי שמקומות רבים ממליצים על 72 שעות מהטיפול ללא יחסים.

אני מצרפת תשובתה של ד"ר נעמה הלפרן קלמוביץ (ממרפאת צעירים בשיבא) בנושא:
״אין לנו נתונים טובים מדעיים על מידת הפרשת כימותרפיה בנוזל הזרע , סביר כי בימים שלקראת קורס נוסף גם אם יש הפרשה היא תהיה מזערית כי רמת התרופות בגוף גם יורדת מאוד לקראת סבב חדש, הכי טוב להתייעץ עם הרופא המטפל ״.

אוסיף כמה מילים ממני בחיבור למיניות. העובדה שאתם במקום שמחפשים ומבקשים מיניות ומגע מיני היא חשובה ומשמעותית. מיניות היא קירבה רגשית וגופנית- דבר שאנחנו זקוקים לו תמיד ובטח ברגעים מורכבים ומאתגרים יותר בחיינו. חשוב שאתה שואל וחשוב לא לוותר על הקירבה הזו. בימים שיש חשש מקיום מגע מיני פנימי, כדאי להיות יצירתיים ולבדוק יחד בתוך המגבלות כיצד ניתן לשמור על הקירבה הזו, באמצעות מגע מיני חיצוני או שימוש בעזרים, או כל דבר שירגיש נעים ומתאים עבורכם. להיות במקום הזה לעיתים דורש מאתנו לוותר על מוסכמות או העדפות קודמות שלנו. אבל היכולת להתגמש בנושאים הללו ולמצוא טווח אפשרויות, בסופו של דבר מתגמלת ביותר.
תרגישו טוב!!

דר נעמה הלפרן קלמוביץ, היחידה לגידולי מערכת העיכול , מנהלת מרפאת הצעירים , מנהלת אשפוז יום אונקולוגי , מרכז הסרטן , תל השומר .
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת. השרות הסקסולוגי, שיבא.

ועוד מילה מחבר קהילה

חבר יקר, אני מבין לליבך וגם לליבה.
אתה רוצה שיהיה לך נעים יותר, אבל היא חוששת מהחומרים שאתה מקבל, ובצדק.
החומרים האלו הם חזקים ובגלל שהגוף מפנה אותם החוצה בכל דרך המתאפשרת לו, גם הזרע שלך לא ״נקי״ מהם.
לטובתה, עדיף שתמשיך להשתמש בקונדום בינתיים, גם אם זה פחות מהנה.
קח בחשבון שלמרות שאתה גברי מאוד, ובטוח שאתה תמיד בשליטה, אתה ככל הנראה לא לגמרי ואכן יש פליטה לפני הגמירה עצמה.
והכי חשוב, פרופורציות 🙂 כי המון אנשים ללא חשק מיני בתהליך הזה. תהנה ממה שיש 🙂

שאלה

19/07/2021

איך בכלל נכנסים להריון עם זרע שהוקפא?

תשובה

19/07/2021

הי לך,
שאלת כאן שאלה שאינה שאלה ליועץ מיני, שאלה זו היא בנושא פוריות והליכים רפואיים.
ממליצים לך להכנס לאתר של חלאסרטן ולקרוא על כך בלינק
בהצלחה

שאלה

27/06/2021

בעלי מתחיל הקרנות באזור עדין. האם יש צורך להשתמש באמצעי מניעה?

תשובה

27/06/2021

אישה יקרה,
השאלה שלך יכולה להתייחס לאספקטים שונים. האם את מוטרדת מבחינת פריון, האם מבחינת העברת הקרינה? (לא אמורה להיות בעיה), האם מבחינת רגישות האזור? תפקוד?
אני ממליצה לך להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי הנושא הספציפי שעליו את שואלת.
כן אנצל את השאלה שלך לומר, שתופעות לוואי שונות שעלולות להיות כתוצאה מטיפול קרינתי יכולים להשפיע על החשק ו/או התפקוד המיני. אני רוצה להמליץ לכם לעשות רק מה שמרגיש שאפשר, אך לא לוותר על אינטימיות (קרבה) אישית ופיסית ועל עונג. ייתכן ויחסי המין יהיו אחרים, חיצוניים, מהירים או איטיים יותר, אפשר לקבל שזה חלק מהתהליך. שמירה על קרבה רגשית ופיסית יסייעו לכם לעבור את תהליך ההחלמה בצורה טובה יותר. ולחזור לפעילות מינית מהר יותר.
תרגישו טוב,
עדי חסיד, מטפלת זוגית ומינית מוסמכת

שאלה

24/06/2021

היי
התחלתי לאחרונה טיפולים כימותרפיים ורציתי לשאול האם מותר להתנשק עם בן הזוג לאחר הטיפולים בכללי
ובנוסף האם מותר לרדת אחד לשנייה?

תשובה

24/06/2021

אישה יקרה,
קיום מגע מיני במהלך טיפולי כימותרפיה עשוי להיות בעייתי בתלות בספירת הדם ובמצב המערכת החיסונית שלך. לכן ההנחיה אינה גורפת וכדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי.
לעיתים מביך או קשה לפנות לצוות, לכן כדאי לחשוב ברצינות על מי מחברי הצוות הרפואי יהיה יותר נוח לשתף ולשאול. מעודדת אותך לעשות כן ולקבל את המידע לו את זקוקה.
פעמים רבות אין בעיה לקיים סוגי מגע שונים, לעיתים הקושי הוא דווקא אישי ולא רפואי. בכל אחד מהמקומות הללו כדאי שנהיה קשובות וקשובים לעצמנו ולצרכינו.
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית וזוגית מוסמכת

ועוד מילה מחברת קהילה

היי לך אישה אמיצה.
אני לא יודעת את התשובה לשאלה שלך.
אני שומעת בשאלה שלך תשוקה לחיים. לא רק להישאר בחיים, אלא גם לחיות את החיים – באהבה, בקרבה, בעונג. וזה משמח אותי בשבילך.
ואולי גם פחד להזיק לעצמך. או לבן זוגך.
או שאולי זה בן זוגך שמפחד להביא את האהבה שלו כמו פעם. שלא להזיק לך..
החוכמה שלי אליך (אחרי שתקבלי את תשובת אנשי המקצוע מה מותר וממה עדיף להימנע) היא לדייק. לעשות בדיוק את מה שטוב ומתאים לך בתוך מה שמותר.
אם סקס מרים אותך – אז hell yes!
אם מגע מקשה עליך – אז לא.
לדייק ולהביא חמלה וסבלנות.
אני אוהבת אותך

שאלה

10/05/2021

הי, בן 43 במהלך כימו ואימונותרפיה. אשתי בהריון (מזרע שהוקפא לפני).
האם אפשר לקיים יחסי מין כרגיל? כמה זמן אחרי טיפול בטיחותי לא להשתמש בקונדום?
תודה

תשובה

10/05/2021

גבר יקר,
השאלות שאתה מעלה חשובות ומשמעותיות לעסוק בהן. אני נזהרת לענות משום שהתשובה עוסקת בעניינים רפואיים לגמרי שראוי שיענו עליהם רופאים.
ובכל זאת, אני עוצרת ומתייחסת לכך משום שהשיח בין רופאים למטופלים, פעמים רבות נעצר בסוגיות הקשורות למין ומיניות. קל לנו יותר לשאול על מגוון תרופות ותפקודים ולא על נושאים שעשויים להיות קשורים בכך שאנו יצורים מיניים. אני מעודדת אתכם לפנות בשאלות לרופא המטפל ולצוות הרפואי. גם אם הם לא העלו את הנושא, בנושאים רפואיים, של בטיחות, פריון וזיהומים- הם הכתובת. במידה ופנית לאיש צוות רפואי ולא קיבלת תשובות ברורות או מספקות, כדאי לזכור שגם רופאים הם בני אדם ולא כולם יתנו את המענה המדויק עבורכם. לא לוותר, לפנות לאיש צוות אחר כדי לקבל תשובה או לכל הפחות הכוונה לאדם המתאים ביותר לספק לכם את התשובה הזו.
המשך הריון בריא, תרגישו טוב,
עדי חסיד. מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת.

שאלה

18/04/2021

בת 35, סרטן שד טריפל חיובי.
סיימתי כימו וכריתה כפולה והוצע לי להמשיך עם טמוקסיפן וזריקה חודשית לדיכוי השחלות. לקחתי את הזריקה הזאת בעבר ותופעות הלוואי היו מאד קשות- יובש, נרתיק, כאב בחדירה, גלי חום נוראיים וחוסר חשק. לא יודעת אם אני מסוגלת לעבור את זה עכשיו למשך 5 שנים. האם עדיף להוציא את השחלות במקום ולסיים עם זה במקום הזריקות החודשיות, ומה כרוך בהוצאת השחלות?

תשובה

18/04/2021

אישה יקרה,
מאחר והטמוקסיפן מדכא תפקוד שחלתי, נטילתו או הוצאת שחלות מיצרים שניהם תופעות גיל מעבר- שהן למעשה התופעות שציינת: גלי חום, יובש וכאב. לכן, הוצאת השחלות במקום נטילת התרופה, לא צפויה לפתור אותן.
עם זאת, ממליצה להתייעץ עם הצוות הרפואי, האם ניתן להפחית או להקל על חלק מהתופעות. המנעד ההורמונלי שלנו שונה מאישה לאישה (ומאדם לאדם) ולכן נשים שונות יחוו בצורה ועצמה שונה את ההשפעות. חלק מהנשים מדווחות על טיפולי רפואה משלימה שמסייעים להקלה בסימפטומים.
בנושא הכאב והיובש בנרתיק, המלצתי כאן מספר פעמים על שימוש במסככים, עיסוי הנרתיק והשריר בכניסה ופיזיותרפיה לרצפת האגן. כדאי לבדוק מה מתאים ונכון עבורך.
חשוב לי לציין כי ההחלטה האם להוציא את השחלות היא החלטה אישית ואינני יכולה להמליץ או לא. אך כדאי שתתייעצי עם הצוות הרפואי להבין את כל המשמעויות.
ובנימה פחות מקצועית, התסכול והחשש מההתמודדות עולים מדברייך. אפשר להבין אותך. תני לעצמך את האפשרות להתלבט, נסי להבין מה נכון עבורך. ייתכן שליווי מקצועי רגשי יסייע לך לסדר את המחשבות ויועיל.
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת

 

ועוד מילה מחברת קהילה

את נוגעת בנקודה כל כך משמעותית – מה אני מוכנה להקריב כדי להציל את חיי? ״להציל חיים״.
ככה הרפואה המערבית מנסחת את זה. רופאים גיבורים מקדישים את חייהם ״להציל חיים״.
אני מרשה לעצמי להתבטא ככה. כי אני לא רק מסורטנת (שד כמוך). אני גם רופאה.
אבל האמת היא שאנחנו לא מצילים חיים. כולם מתים בסוף. כווווולם.
אנחנו דוחים את המוות. לפעמים דוחים אותו בשנים רבות. אבל אף רופא לא מציל חיים.
לכן אני, במיוחד מאז הסרטן, ״מקדישה את חיי״ לשפר את הבריאות, את איכות החיים והאושר. שלי ושל המטופלים שלי. זו המתנה שקיבלתי מהסרטן שלי.
החוכמה שלי אליך – את לא חייבת.
את לא חייבת לקחת טמוקסיפן 5 שנים. את לא חייבת לקבל את הזריקה. או שאת יכולה לבחור לקחת את הטיפול הזה שנה, שנתיים, שלוש… כמה שאת מרגישה ששווה לך ונכון לך. את גם לא חייבת להמשיך לתפקד מינית. את יכולה לבחור לוותר על מיניות בחמש השנים הקרובות. כי זה שווה לך כדי להאריך את חייך הכי הרבה שהתרופות מאפשרות. את לא חייבת חדירה. את יכולה לבחור לעשות הכל חוץ מחדירה. או רק להתלטף, או כל מה שבין לבין. את גם לא חייבת לוותר על כלום, את יכולה לבחור להילחם על הכל – גם לקחת את התרופות, וגם לעשות כל מה שאפשר כדי להפחית את תופעות הלוואי ולהנות ממיניות.
את לא חייבת כלום. ורק את יודעת מה נכון עבורך.

שאלה

09/04/2021

נשואה שנתיים וחצי בת 30 דתייה בתחילת הריון ראשון (שנפל שבועיים אחרי האבחון),
אובחנתי עם סרטן שד הורמנלי וחיובי לHER2 אני אחרי כימותרפיה וניתוח ומחכה להתחיל הקרנות. במהלך כל התקופה הזאת אני גם מקבלת לוקרין ועתידה להמשיך לקבל את זה פלוס טיפול הורמונלי עוד שנים (לא ידוע כרגע עד מתי) מה שגורם לליבידו שהיה מאוד גבוה לפני עכשיו שואף ל0 וליובש נרתיקי ובלתי אפשרי לקיים יחסים עם חדירה (אנחנו דתיים כך ששפיכה בלי חדירה אסורה הלכתית) אני יודעת שיש הרבה דברים בשוק שיכולים לפתור את בעיית היובש רק לא יודעת מאיפה להתחיל. אני רוצה גם לציין שממש חסר המגע המיני ולרצות לקיים יחסים מלאים עם בעלי.. ומרגיש לי שעכשיו לשנים לא יהיה , אם בכלל..

תשובה

09/04/2021

אישה יקרה,

נשמע שאת מאוד מחוברת לעצמך ומסתכלת נכוחה על המצב. את מתארת מצב שמורכב מכמה אספקטים נפרדים אך גם קשורים אחד לשני:
1. הכאב- המחסור באסטרוגן בנרתיק מייבש אותו וגם פוגע במרקם שלו (העור דק יותר והנרתיק פחות גמיש), שני הדברים האלה משפיעים על כאב. מסככים מסוגים שונים יכולים לעזור, ישנם מסככים שמורחים בזמן קיום יחסים (ג'לים למיניהם או שמנים טבעיים, שקיימים בכל בתי המרקחת) וישנם מסככים שמכניסים לנרתיק עם מוליך והם משפיעים לאורך זמן. ההמלצה שלי אינה גורפת לתכשיר מסוים, אלא לאפשר לעצמך לבדוק מה נעים עבורך. אפשר גם להתייעץ עם גניקו-אונקולוג מלווה לגבי התכשירים השונים (קיימים תכשירם במרשם הכוללים אסטרוגן, שאונקולוגים מאשרים לשימוש במצבים מסוימים, בדר"כ תלוי זמן ההחלמה). בנוסף, עיסוי של הנרתיק, בשמן טבעי, או כל תכשיר שיהיה לך נעים, מזרים דם ועשוי לסייע בתהליך הריפוי, את יכולה לעסות בעצמך ואם נעים לכם יחד, אפשר לשלב את בן הזוג בכך.
2. החשק – לחשק יש מרכיב פיסיולוגי משמעותי, אך גם מרכיב רגשי (אפילו קוגניטיבי). מתוך הסיטואציה שאת מתארת, אפשר להבין כמה רחוק החשק ממך כרגע, הגוף והנפש שלך עסוקים בדברים אחרים לגמרי. כשתתפני לכך (הפניות לעיתים תלוית זמן, תלויה בשלב בטיפול, תלויה גם במקום האישי ובמקום הזוגי), אפשר לעבור תהליך של עבודה על הדבר החמקמק הזה שנקרא חשק.
3. השינוי – מיניות שלך כפי שהכרת אותה, עברה ועוברת שינויים. מדברייך עולה שהיא נפגעת, נהרסת ונאבדת. זו חוויה מורכבת, קשה ומעציבה ומותר לך לתת לה מקום. לעיתים אנחנו כל כך רוצים "לתקן" את המקום התפקודי כדי להרגיש בסדר או לתת לבני הזוג הרגשה שהדברים בשליטה, או להעניק להם מתוך האהבה ותחושת המחויבות ההדדית, ועדיין כל כך קשה לעשות זאת. מותר להיות במקום הזה, מותר להתבאס ומותר לכעוס. אני אפילו ממליצה לשתף אחד את השני בתחושות האלה ולהרשות לעצמינו להרגיש אותן ביחד. לתת לעצמינו מקום להתאבל יחד על מה שאין ואולי לא יהיה. אני עובדת הרבה עם זוגות ומגלה בכל פעם מחדש שמתוך המקום הזה הרבה פעמים נוצרים דברים בחשק, בתפקוד וביחסים שאפילו לא ידענו שקיימים.
4. המקום ההילכתי, אני מאוד ממליצה להתייעץ עם רב שמקובל עליכם, רבנים רבים מכירים את הנושא ויפנו אתכם לפסיקה הלכתית מתאימה. מניסיוני פוסקי הלכה מתירים outercourse (מין חיצוני או מין ללא כניסה לנרתיק) במקרים רפואיים, דבר שמאפשר טווח פעולה רחב יותר ומסייע לשמור על קרבה פיסית, רגשית ומינית.
לסיכום, בכל אספקט של המצב שנסתכל יש קושי ומורכבות אך גם יש מה לעשות, כתבתי כאן דברים נקודתיים וספציפיים, אך אינטגרציה בין הדברים ועבודה תהליכית יכולים להיות משמעותיים לך ולכם, במקרים כאלה אני ממליצה להיעזר בליווי טיפולי שיסייע לעשות כן.
מחזקת אותך בדרך, ומאחלת החלמה שלמה ומהירה,
עדי חסיד, מטפלת מינית וזוגית מוסמכת

 

ועוד מילה מחברת קהילה

אישה יקרה,
בכתיבה שלך, במיוחד בתזמון שבו את כותבת – עדיין בתוך הטיפולים – יש כל כך הרבה אומץ וחיות. אני נפעמת ממך.
אנחנו הנשים אנחנו כמו הלבנה – לפעמים מלאה, לפעמים ריקה, כל הזמן משתנה. וככה גם האנרגיה המינית שלנו לאורך היום, לאורך החודש ולאורך תקופות שונות בחיים. גם לנשים שאינן מסורטנות ואינן מקבלות לוקרין והורמונים.
חפשי סביבך את החוכמה הנשית, במיוחד אצל ״זקנות השבט״ שלך. אני בטוחה שתמצאי שם המון ידע שיכול לעזור לך לנוע באהבה יחד עם בן זוגך בתוך המצב החדש.

שאלה

21/03/2021

רווק, בן 35
אני 3 שנים אחרי הטיפולים, יש לי קושי להגיע לזקפה איכותית וחזקה ולכן התחלתי להשתמש בכדורים. לא שולל את האפשרות שמדובר בבעיה פסיכולוגית, אבל מוסיף כי גם זקפות ספונטניות אין לי, כמו למשל זקפת בוקר.
האם זה באמת פסיכולוגי והאם הפתרון הוא כדורים?

תשובה

21/03/2021

רווק יקר,
קודם כל, לא ציינת, אך עולה מן הדברים שהכדורים עוזרים וזה כבר מצוין!
אם חשוב לך להבין את הרכיבים הפיסיולוגי והפסיכוגני (פסיכולוגי) של הזקפה, כדאי להתייעץ עם אורולוג מומחה לרפואה מינית. הוא גם עשוי להציע פתרונות נוספים.
באופן כללי, אנחנו מנסים להבין ממתי השינוי בתפקוד? האם קורה תמיד (זיקפות בוקר/לילה, אוננות, מין זוגי), או בסיטואציות מסוימות. אומר שבמידה וקורה רק בסיטואציות מסוימות, מתחזקת הסברה שהגורם להפרעה בזקפה הוא פסיכוגני.
"כדורים", כלומר מעכבי pde5 , כל סוגי ה"ויאגרות", נחשבים לפתרון שנמצא בצד הפשוט והקל של מדרג הפתרונות להפרעות זקפה. ואם הם עובדים- יופי. אין סיבה לא להשתמש בהם. הגוף לא מתרגל ואין מניעה בשימוש עם מרבית התרופות האחרות. כדאי לציין שרווקים רבים מעדיפים "סיאליס יומי", שהוא pde5i, שנלקח בכמות קטנה יותר באופן יומיומי, באופן בו החומר הפעיל נמצא במערכת הדם כל הזמן ומאפשר יחסית, זיקפות ספונטניות. פעמים רבות בעקבות השימוש בו, גם זיקפות הבוקר חוזרות. וגברים שמשתמשים מדווחים על הנאה מעצם החוויה ה"נורמלית".
כדי לקבל תמונה טובה ומדויקת יותר, כדאי להגיע לייעוץ.
תרגיש טוב,
עדי חסיד. מטפלת מינית וזוגית מוסמכת

 

ועוד מילה מחבר קהילה

היי חבר,
אין דרך אחרת לתאר את זה. זה זין 🙂 אבל יש כמה דברים שחשוב מאוד שתזכור,
קודם כל, יש לך דרך אחרת (כמו שאני מבין מן הכתוב), מה שאומר שהמצב טוב.
דבר שני, כמו הרבה דברים בגוף שלנו, גם זה נפגע לפעמים מכל התהליך הנחמד שעברנו, אבל חשוב מאוד להבין ששלוש שנים אחרי זה לא הרבה. לדוגמא- אני הוגדרתי כעקר בצורה חד משמעית, כשנתיים וחצי לאחר סיום הטיפולים.
היום אני לא, ואף אחד לא אמר לי שזה יכול לקרות. הזמן לימד אותי שההחלמה לא מפסיקה כשהם אומרים שהיא מפסיקה, ואתה יכול להמשיך לראות שינויים גם כמה שנים אחרי.
הדבר השלישי והאחרון הוא הפן הפסיכולוגי שכמובן יש לו משקל כבד והוא משפיע מאוד, בטח כאן.
אני התחברתי לעצמי בתקופה של המחלה והתקופה שאחרי, המון התבוננות פנימית והכרה של עצמי ושל היכולות שלי, אלו שאני רואה ואלו שלא. הבנתי שיש לי את הכל לרפא את עצמי, אבל אני חייב להאמין בזה.
מאז אני עושה את זה לא מעט, ואני מציע לך להאמין בזה ולנסות את זה.
אתה לא צריך ללמוד שום דבר או ללחוש מילות קסם, רק לעצום עיניים ולרפא את עצמך, לדמיין את התהליך והוא כבר יקרה.
כן, זה הזיה, אבל אני נשבע שזה עובד.
המון הצלחה!

שאלה

21/03/2021

רווקה, החלמתי מסרטן שד, כריתה חד צדדית עם שחזור סיליקון, שדיים לא סימטריים והשד המשוחזר ללא פיטמה.
היו לי חיי מין מלאים ומהנים והתחושה שהסרטן לקח הכל!
לא עוד סקס מזדמן ולא עוד החופש המוחלט שנהניתי ממנו כל כך. הקושי לראות את עצמי מול המראה, החרדה מהתגובה של הצד השני, הרתיעה של מי ששומע על הכריתה, איך בכלל מתמודדים עם זה? אני יודעת שהמיניות בחיי הסתיימה השאלה איך משלימים עם זה?

תשובה

רווקה יקרה,
נכון, הסרטן לקח כל מה שהכרת והיה לך טבעי וחשוב. הקושי עם טלטלת המחלה, השינויים בגוף, החרדה מהתגובות וההתלבטות מה לספר- כולם שם, אמיתיים ונכונים.
אני יודעת לומר בוודאות, מה שאולי קשה ממש לראות כרגע: המיניות בחייך לא הסתיימה. היא נפגעה, השתבשה, השתנתה מאוד וזה עצוב ומתסכל, ללא נשוא. אבל מאחר והמיניות שלנו לא טמונה באיבר מסוים, אלא בנו- היא שם.
לאט לאט אפשר (וכדאי) לבדוק באיזה אופן, באיזה מועד ובאיזה קצב ניתן לרפא ולהחזיר אותה לחיים.
לכן, השאלה הכי משמעותית- שאלת אותה: איך מתמודדים? התשובה לה משתנה בין אדם לאדם. יכול להיות שזה עדיין לא הזמן לעסוק בכך. ואולי כן. ממליצה להתחיל בקטן, במה שעושה לך טוב בגוף (מגע מים/ קרם/ חיבוק/ מסאז'..) ולהיות בזה.
אין ספק שטיפול מתאים, שיודע להתייחס גם לאספקטים המיניים, יכול מאוד לעזור.
תרגישי טוב,
עדי חסיד. מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה של חברת קהילה

כותבת לך מדם לבי ומהעדר פטמתי
גם אני אחרי כריתה חד צדדית עם שחזור ועם צלקת במקום פטמה ויחד עם היובש בנרתיק ואפס חשק מיני גם אני חשבתי שחיי המין שלי נגמרו.
עברה שנה וחצי מסיום הכימו והניתוח שבא חודש אחרי ובשבוע שעבר היה לי פעם ראשונה מאז סקס מזדמן. לאט לאט בצעדי תינוק דברים מתחילים לזוז ולקרות.
אני לומדת להכיר מחדש את הגוף שלי, את הקצב שלו ואת העונג שלו.
פעם הפטמות היו מקור לעונג גדול. הייתי יכולה להגיע לאורגזמה רק מהמגע בהן ולוותר על הפטמה האהובה שלי היה שבר גדול..
היום אני מגלה אזורים ארוטיים בגוף שלא העלתי בדעתי שיכולים להיות מענגים. בעורף, בגב העליון.. אני יכולה להצטמרר מעונג מרוח קלה שנוגעת לי בגב.
פעם הייתי מגיעה לאורגזמה מהר ובקלות. שלא נדבר על מולטיאורגזמות..
היום מגע באברי מין הפך כהה, כאילו נוגע ולא נוגע.. ואני מוצאת את עצמי משתהה הרבה יותר במגע במקומות אחרים בגוף, נוגעת הרבה יותר, לוקחת את הזמן.. ומגלה עולמות חדשים.
מסע.. כמו כל הסרטן הזה.. שלימד אותי שלא כדאי לצאת למסע לבד. אז יש לי כמה שותפים לדרך המינית הזו:
מטפלת מינית שמלווה אותי כבר שנה.
גניקולוגית מקסימה שדואגת לי לג׳לים הנכונים שיפחיתו את היובש
פטמות סיליקון של pink perfect.
וקעקוע מהמם (אומנותי כזה, לא רפואי של פטמה) על השד המשוחזר שיש לו חלק מאוד משמעותי בנוחות שבה אני מרגישה בערום.

mark my words sister:
חיי המין שלך לא נגמרו!

שאלה

07/02/2021

שלום, אני שנה אחרי השתלה. הבולבול עומד אבל או שאחרי גמירה אחת אי אפשר להמשיך יותר או שפשוט נגמר לו הכוח.
זה יסתדר הדבר הזה? מתבייש לדבר על זה עם הרופא ומוזר כי חצי שנה לאחר השתלה הייתי מכונה וחצי שני זה התחיל לאחר שימוש בסטרואידים. הפסקתי סטרואידים לפני שלושה חודשים ועדיין לא חזר, מרגיש שזה ניצחי איזה פחד. אשמח לתשובה ומצטער אם בחרתי מילים לא נכונות

תשובה

07/02/2021

איש יקר,
נתחיל מזה שאין מילים לא נכונות, מה שנכון עבורך, הוא הנכון- גם בשימוש במילים וגם בתפקוד.
אני מתחילה מהדבר המשמח: יש לך אפשרות להשיג זקפה ולהגיע לאורגזמה- זה נפלא ובסיס טוב להמשך. למעשה אין לנו וודאות של מה מכל הגורמים שציינת משפיעים על הזקפה והתפקוד, האם הסטרואידים, אולי תרופות נוספות או אולי דברים אחרים שקרו במהלך התקופה הזו. פעמים רבות שימור פעילות מינית עשוי לעזור לשפר את התפקוד. ה"קאצ'" הוא שלעיתים הירידה בתפקוד פוגעת ברצון להיכנס לפעילות מינית ובחשק ואז אנו נכנסים למעין מעגל כזה שאפילו לא קשור במצב הפיסי לבדו. המשימה המרכזית היא למצוא דרכים "לצאת" מהמעגל הזה. לעיתים סיוע של PDE 5i (ויאגרות) מספיק. לעיתים כדאי להיעזר בטיפול מיני שיכול לסייע לזהות רמזים של הגוף ולעבוד איתם לשפר את התפקוד. וכן, לפעמים במהלך הטיפול גם מזהים גורמים רגשיים או חווייתיים נוספים שמשפיעים על התפקוד ופותרים אותם. בכל מקרה, אני ממליצה לך להתגבר על הבושה ולהתייעץ עם הרופא שלך, כי ייתכן מאוד ויידע להשלים חלק מהתשבץ הזה.
**רשימת מרפאות ומטפלים מוסמכים לטיפול מיני ניתן למצוא באתר האיגוד הישראלי למטפלים מיניים – איט"ם.

עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת.

 

ועוד מילה מחבר קהילה

אהלן חבר יקר, גם אני עברתי השתלה בעבר הרחוק, וחוויתי מספר חודשים אחרי ההשתלה פתאום ירידה בחשק המיני- זה נמשך ככה חודשיים/שלושה ולאחר מכן החשק המיני חזר לקדמותו. מאחל הרבה הצלחה והנאה !

שאלה

07/02/2021

הי, אני בן 23 לאחר פעמיים לימפומה הודג'קין
עברתי טיפולים כימותרפיים הכוללים השתלה עצמית, סטרואידים, הקרנות וטיפולים ביולוגים.
לאחר הפעם השניה הרגשתי ירידה חדה בתפקוד המיני הכולל חוסר חשק, פגיעה בזקפה גם לפני האקט וגם תוך כדי ושפכה מוקדמת בחלק מהמקרים.
השאלה שלי אם זה יעבור עם הזמן?
יש אולי משהו שיכול לעזור לי עם תופעות הלוואי?

תשובה

בן 23 יקר,
הרבה גורמים עשויים להשפיע על התפקוד המיני, סוג הטיפולים, משכם והזמן שעבר. אענה על הכל בכיוונים כלליים וממליצה בנוסף, להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת. הטיפולים עשויים לפגוע בכלי הדם ולכן גם בתפקוד הזקפתי, בתחושה העצבית ולכן בשליטה בזקפה ובשפיכה, בחשק ובעוררות ובהנאה המינית. קיימים עוד גורמים המשפיעים על כל אלה, כמו התחושה הכללית, מצב הרוח, הטלטלה שנגרמת מהמחלה ועוד.. על פי רוב קשה מאוד לקבוע מה אחראי למה ולכן כדאי וחשוב למקסם את כל הכיוונים.
הדבר האופטימי, הוא שבפעמים רבות, פעילות מינית מחזירה בהדרגתיות את התפקוד. בפעילות מינית הכוונה למיניות אישית וזוגית.
אישית: השגת עוררות באמצעות כירויים שונים ו/או אוננות. זוגית: כל פעילות מינית שמתבצעת ביחד עם בן/ת הזוג- ומביאה לעוררות פיזיולוגית ורגשית. כלומר, לא בהכרח כניסה של פין לנרתיק (intercourse). לעיתים נטילת PDE 5I (סוגי ה"וויאגרות" השונים) מסייעת בהחזרת התפקוד והתחושה ונותנת תחושה טובה ונוחה יותר בחזרה לפעילות מינית ובהנאה ממנה. סיאליס יומי, לדוגמא (מינון נמוך שנוטלים על בסיס קבוע), מעודד זרימת דם לאיבר המין באופן ספונטני ומסייע מאוד בהשגת משהו מהחוויה המוכרת. טיפול מיני עשוי לסייע בתהליך החזרת המיניות למסלול. חשוב לזכור שלעיתים המיניות חוזרת למסלול מעט שונה, אך הדבר החשוב ביותר הוא החזרת היכולת להנות ממנה באופן המתאים לך.
**רשימת מרפאות ומטפלים מוסמכים לטיפול מיני ניתן למצוא באתר האיגוד הישראלי למטפלים מיניים (איט"ם).

עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת.

 

ועוד מילה מחבר קהילה

אהלן חבר יקר, אני גיא, גם בוגר הודג'קין, ואני יכול להגיד לך שאני מזדהה עם מה שתיארת, גם אני חוויתי ירידה בחשק המיני לאחר הטיפולים, דבר שעבר בעצמו לאחר כמה חודשים וחזרתי לתפקוד רגיל ותקין. מאחל הרבה בריאות והנאה!

שאלה

28/12/2020

היי רציתי לשאול על ילדים.
כבר תקופה בדיכאון מאז שחליתי😅 לימפומה
שנה אחרי השתלה יש gvhd כרוני לא ממש מרגיש את זה, ת'אמת הכול רגיל לי אבל גם כל כך לא הבנתם ? מקווה שכן.
היה לי דבר אחד שרציתי מאז ותמיד זה ילדים בעקבות בעיות שנוצרו מהמחלה לא הצלחתי לשמר זרע וזהו פשוט זהו ברור לי שהייצור זרע בגוף אחרי השתלה כבר לא יחזור השתלה מתורם עוד. אז איך ממשיכים מפה? מה עושים ? למה קמים בבוקר למה צריך לחשוב על ללכת לעבוד, למה בכלל לנסות להכיר אישה פשוט מה עושים שהדבר היחיד שרצית בחיים נעלם לך.
לפעמים אומר כבר היה עדיף לתת לסרטן לעשות את שלו. זהו פרקתי!

תשובה

28/12/2020

איש יקר,
המשפט שלך "הכל רגיל, אבל גם כל כך לא".. מדויק וכואב מאוד.
הדיכאון, התחושה כי כל מה שאי פעם רצית נלקח ממך, מתערבבים אחד בשני לשאלות הללו על משמעות החיים.
אני לא רוצה להציע לך הצעות קונקרטיות, כי זה לא באמת משנה כרגע ובטח לא ישנה את התחושות הללו. אתה בהחלמה, שזה כ"כ משמח, אך מרגיש באבל על כל מה שאבד. מותר וחשוב להתאבל על מה שאין, על מה שהיה. לפעמים, אפילו בדר"כ, חייבים לעבוד דרך זה כדי להמשיך הלאה. והרבה מאוד פעמים קשה לעשות זאת לבד וכדאי להיעזר. יש קהילות וקבוצות אונליין, יש קבוצות תמיכה וטיפול וכמובן טיפול אישי דרך מסגרות שונות. חשוב מה מהדברים מתאים עבורך. אתה יכול להיכנס ולבדוק, לראות למה מתחבר. הכי חשוב, אל תשאר עם זה לבד!!
ובכל זאת לסיום, אהיה לרגע ספציפית, אתה מחלים וזה מדהים (!), האפשרות שלך לאבהות ממתינה לך, לזמן ולמצב המתאימים.
תרגיש טוב!!
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת.

 

שאלה

23/12/2020

שלום רב, אני בן 48 מלווה את אישתי שהיא בת 43 שעברה שני ניתוחים להסרת סרטן , הראשון היה במעי הגס שהוסר וגם היה צורך בהסרת אחת השחלות , ועברה סדרת טיפולים כימים ואחרי 6 חודשים עברה עוד ניתוח בכבד שלא היתה ברירה חוץ מכריתת אונה שלמה מהכבד וכעת היא צריכה לעבור עוד סדרת טיפולים כימים.
בכל התקופה הזאת חלה ירידה דרסטית במיניות של אישתי, אין לה חשק ולא רצון בקיום יחסים אפילו להתנשק היא לא נותנת, למרות הכל היא משתדלת לרצות אותי, אבל אני כואב לי עליה כי אני רוצה שיהיה לה טוב ושתחזור למה שהיתה לפני כל הסיפור עם הסרטן.בסה״כ היא אישה צעירה ובשיא מיניותה.
השאלה שלי האם יש סיכוי שתחזור לעצמה למה שהיתה?
ומה אתם מייעצים לי בשביל לעזור לה ולעצמי לעבור את התקופה הזאת?
האם יש תרופות שיכולות לעזור ולעורר את החשק המיני והאם מותר לנטול אותן?
האם כל מה שציינתי זה תופעות בגלל מחלת הסרטן?

תודה מראש

תשובה

23/12/2020

איש יקר,
המעורבות הרגשית והרצון שלך ניכרים בעצמה רבה.
אתם נמצאים בתקופה מאוד מורכבת, ממש בתוך ההתמודדות והמלחמה בסרטן. בתקופה הזו משפיעים ככ הרבה גורמים: תחושת הבגידה של הגוף, האבדן של הבריאות, השחלה, התפקוד, המיניות, שגוררים אבדנים נוספים כמו התכנסות פנימה בהתמודדות, הרגשה פיסית רעה, פחד מההווה והעתיד ועוד..
המיניות נפגעת גם ברמה הפיסיולוגית (פגיעה בשחלה) וגם ברמה הרגשית (הרבה פעמים קשה להרגיש מיניות, חשק ועוררות בסיטואציה מורכבת ככ).
לשאלתך לגבי העתיד, קשה לומר. כמו הגוף גם המיניות (תחושת המיניות האישית וגם הזוגית) צריכה להשתקם. וכמו בשיקום הגוף, גם לשיקום המיניות צריך זמן ומשאבים. גם אחרי מחלת סרטן אפשר לרצות, לצפות ולקיים מיניות טובה ומהנה. לא בטוח שהיא תראה כמו לפני המחלה, גם זה דבר שצריך ללמוד. היא עשויה להיות אחרת ולעיתים אפילו טובה ומטיבה יותר.
לכן בהווה, אני ממליצה לשמור על אינטימיות פיסית, שאינה בהכרח מינית. לשמור על מגע קרוב, על אינטימיות רגשית, לנסות ולמצוא מה במגע הוא נעים ומטיב ולהיות בו. לנסות לקבל את הסיטואציה ללא תסכול על מה שנגזל. אבל להיות מסוגלים לדבר את הכאב של מה שנגזל. בניגוד למה שנהוג לחשוב, דיבור על הכאב ורשות לעצמינו לחוות אותו יחד,  הוא חומל, מקרב ועוזר.
ההשקעה בדברים האלה היום, תעזור לכם להישאר קרובים ותקל עליכם על חזרה לתפקוד מטיב בהמשך.
בריאות שלמה..
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת.

 

ועוד מילה מחבר קהילה

כחולה סרטן לשעבר אני יכול להגיד שיש לא מעט השפעה על הדימוי העצמי ועל החשק המיני, שבין היתר מושפע גם מהדימוי העצמי.
יש המון עזרים להגברת החשק, החל ביחס, יצירת אוירה ובעיקר לתת לזה מקום אמיתי בחיים ולא לחכות שזה יגיע בצורה ספונטנית, ולמהדרין- צעצועים ומשחקים שיכולים לעזור.
אבל, וחשוב להגיד את זה, אם היא לא שם, יכול להיות שצריך לקבל את זה כמו שזה, ולהבין שזו ככל הנראה תקופה, שבתקווה תחלוף ומהר.
כמו ילד שיושב בצד במסיבה ולא רוצה לרקוד, הגיוני שיקום לרקוד אם לא ינסו להשפיע עליו, מאשר אם ינסו.
חשוב שתהיה קשוב לה ותכיל אותה, זה אולי הכלי בטוב ביותר להגברת החשק.
וגם תעשה כביסה ותנקה את הבית, זה גם יכול לעזור 🙂

שאלה

23/12/2020

שלום, אני בת 39 +2. עברתי סרטן השד בגיל 35 כימו + כריתה מלאה דו צדדית+ שיחזור סיליקון+ הקרנות. לפני שחליתי בעלי אמר לי במפורשות שהוא לא סובל חזה סיליקון ואפילו נגעל מזה. ומאז שלי יש את החזה הזה שהוא אמר שהוא נגעל ממנו ואין לו דרך חזרה מהמילים שאמר, אני לא מפסיקה לחשוב על זה. לא מתחשק לי לעשות איתו סקס הכל נראה לי שקר. אני מרגישה שהוא לא נמשך אליי וזה גרם ליחסים שלנו להיות במצב גרוע ביותר. מצב הרוח שלי כבר 4 שנים ירוד עצבני וחוסר מוטיבציה נוראי. איך משנים את הרגשות האלו?

תשובה

אישה יקרה,

כואב מאוד לקרוא את הדברים שאת כותבת. בין השורות עולה הכאב על המחלה, אבדן הגוף, הקושי הזוגי והקושי המיני. במצב כזה פעמים רבות הזוג נכנס ל"לופ" אינסופי של פגיעה, כל אחד מבני הזוג מרגיש פגוע ונעלב מדברים שנאמרים או נעשים וקשה להשתחרר מהם ובתגובה מגן על עצמו ופוגע חזרה. המחשבה על ההערה של בעלך מלווה אותך ו"קופצת" בכל הזדמנות בה את מרגישה חלשה, לא אהובה, לא מתפקדת או לא את. המציאות מספרת שנורא קשה לצאת מהלופ הזה לבד ועדיין אפשרי, אם שניכם מעוניינים בשמירה על הקשר ובכינון קירבה מחודשת ומוכנים לוותר על העמדה הנפגעת מצד אחד ולסלוח מהצד השני. פעמים רבות זה קשה מנשוא ואז ההמלצה שלי היא טיפול מיני שיעשה על ידי מטפל/ת זוגית ומינית (רשימת מטפלים יש באתר איט"ם האיגוד הישראלי לטיפול מיני.)
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת.

 

ועוד מילה של חברת קהילה,

במערכות יחסים ארוכות טווח, קשה לשנות הרגלים או לשבור דפוסים. גם ההעדפות של בעלך, וגם הדינמיקה ביניכם, קיימות במשך הרבה שנים וזה קשה מאוד לשנות את זה.
יש כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמנו פה:
האם אנחנו מאמינות שאנשים יכולים להשתנות? האם אנחנו מאמינות שמערכת היחסים הזו יכולה לצמוח, לגדול, להתפתח ולהיראות אחרת ממה שהיא נראית עכשיו? האם אנחנו רוצות להשקיע את העבודה בלגרום לזה לקרות? האם בעלך מעוניין בזה?
אם כל התשובות הן ״כן״, בעיני, הדרך ליצור שיח חדש, מכבד ופתוח, היא דרך עזרה מבן אדם שלישי, יועצת זוגי למשל, שיעזור לכם לתקשר בדרך חדשה.
אם אחת התשובות היא ״לא״, אפשר להסתכל על הסיטואציה כהזדמנות לשנות משהו בחיים שכבר לא מדויק לך. הרבה פעמים סרטן הוא מזרז תהליכים בחיים. ייתכן וזו אחת מהן- תהליך של צמיחה, או יחד עם בעלך, או בנפרד.

שאלה

03/12/2020

שלום רב, אני בן 31 לאחר סרטן אשכים גרורותי מספר ניתוחים להסרת הגידולים וכימותרפיה. כיום לאחר כ5 שנים מתום הטיפולים.
לצערי בעקבות המחלה פוריותי נפגעה ונותרתי עם אשך אחד(שמאל) יחד עם בעיות כרוניות במערכת העיכול וכמובן איך לא דימוי עצמי ירוד במיוחד לאחר כל התהליך..
לאחר בדיקת זרע לא כל כך תקינה אני מנסה לעשות כל שביכולתי מבחינה תזונתית לצורך שיפור המצב בכדי להביא ילדים בעתיד הקרוב.

אשמח לקבל עצה לגבי אופציות המתאימות במקרה שלי לשיפור תנועתיות הזרע ובאופן כללי במצבים כאשר הטסטוסטרון מתחת לגבול הנורמה.
תודה

תשובה

03/12/2020

הי צעיר יקר,

מבינים לחלוטין ללבך.. אבל, השאלה ששאלת קשורה לנושא פוריות ולא למהות העמוד הזה שהוא מיניות…הנושא שאתה מעלה חשוב, שכיח ומוכר אך דורש תשובה ממומחה לענייני פוריות ולאנשים בעלי ניסיון בתחום זה ולצערנו לא תחת תחום המומחיות שלנו- שבעמוד זה הוא מיניות. נשמח מאד לענות לכל שאלה שקשורה לתחום זה ובינתיים ממליצים לך לחפש תכנים באתר הנוגעים לפוריות.. יש לא מעט (:

עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה מחבר קהילה,

היי חבר,
גם אני, ממש כמוך, חליתי בסרטן אשכים גרורתי בגיל 29 ועברתי כריתה.
אצלי הזרע לא חזר לעצמו, אבל מחברים שהכרתי במסע הזה, שעברו דברים דומים למה שאני עברתי, הזרע אכן חזר לעצמו.
חסר כאן מידע כדי שיהיה אפשר להמליץ או לכוון אותך, למשל: האם הקפאת זרע לפני טיפולי הכימותרפיה?
האם חשבת לעבוד על הדימוי העצמי או ניסית לעשות משהו בנידון?
כאחד שהיה שם והרגיש שהוא מאבד צורה, היה חשוב לי מאוד לחזור לעצמי.
לקח לי המון זמן, ואני לא בטוח שאני נראה כמו שהייתי בעבר, אבל הביטחון חזר אלי, אחרי הרבה עבודה עצמית, מנטלית וגופנית, אך בעיקר מנטלית.
בנוסף, כתבת שאתה עושה כל שביכולתך מבחינה תזונתית, אבל לא כתבת מה אתה עושה? מה אתה אוכל? מה ניסית?
אם תוסיף את המידע הזה אוכל להמליץ לך על דברים ששמעתי עליהם או ניסיתי, ושאתה אולי לא מכיר.
כמובן שאני עקר מוצהר ולכן התזונה שלי היא לא מדד להצלחה, אבל אני מכיר המון שהתזונה שלהם היא כן.
יש לא מעט תוספי תזונה, תרופות וטיפולים בטוטסטורון, שאני לא יודע אם אתה מכיר, אבל שוב- לא כתבת מה ניסית ומה לא.
אז לסיום, אשמח לעזור יותר אם תתרום עוד מידע בנושא.
ואם לא, מקווה שהעליתי כאן מספיק רעיונות כדי לשפר את המצב 🙂

שאלה

21/11/2020

בת 27, מינית בדר"כ. כל תקופת הטיפולים ירידה חדה במניות וברצון לסקס/ אינטימיות ובטח בהגעה לסיפוק ואורגזמה. אני לאחר טיפולים כעת ומינית עוד פחות. חשבתי שזה יעבור וזה רק מחמיר. מה עושים? זה שכיח? איך מתגברים וחוזרים? מתי כל הא-מיניות הזו נגמרת?

תשובה

21/11/2020

צעירה יקרה,
במהלך הגילוי והטיפולים קיימות המון סיבות לירידה בתחושה, בחשק ובעוררות המיניים. לכן, זהו מצב מוכר ושכיח. הסיבות לכך מגוונות, חלקן קשורות קשר הדוק לסוג הטיפול (ישנם טיפולים שפוגעים בחשק ובעוררות באופן פיזיולוגי ממש), חלקן לקשר שלנו עם הגוף שלנו וחלקן קשורות לקשר עם בני.ות הזוג שלנו. הטלטלה הנגרמת עם גילוי הסרטן מעוררת פעמים רבות משבר אמון דרמטי ביננו לבין הגוף שלנו – אותו אחד שסמכנו עליו שיעמוד לרשותנו תמיד, פתאום "מזייף". גם הפחדים שמלווים אותנו בתהליך הריפוי משפיעים על תחושת המיניות (לעיים דווקא מלבים אותה ולעיתים מכבים אותה לגמרי), לכך מצטרפים במהלך הטיפולים הרגשה פיסית רעה ולעיתים פגיעה בנראות. כל אלה מותירים את הקשר שלנו עם הגוף שלנו פצוע ופגיע.

מיניות מורכבת בין היתר מהיכולת שלנו להרגיש בטוב ובנוח ונעים בתוך הגוף והעור שלנו וכאשר התחושה הזו נפגעת, גם המיניות (התחושה המינית, החשק והעוררות) עלולים להיפגע. החזרה לתחושת מיניות יכולה להיראות אצל כל אחת ואחד, בצורה קצת שונה- לעיתים צריך לעבד את כל מה שעברנו במהלך הטיפולים, לבנות בטחון מחדש בקיום שלנו בעולם, לעיתים הדגש יהיה דווקא במישור הגופני, החיבור לגוף והיכולת להנאה ממנו, לעיתים דווקא המקום הזוגי יהיה המוקד (היכולת שלנו כזוג, לבנות מחדש אינטימיות זוגית, פיסית ומינית). את יכולה להתבונן בדרך שעברת ולנסות לזהות איפה את מוצאת עצמך בתוך הדוגמאות שציינתי ולאט לאט להחזיר לעצמך את הבטחון וההנאה, המיניות גם היא תגיע, בתחילה כהנאה מהגוף, בהמשך אולי כחשק ואחכ עוררות, או בסדר שונה..
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה של חברת קהילה

הי מינית בד״כ,

הו. כמה קשה זה שהתפיסה שלנו לגבי עצמנו מתערערת. חשבתי שאני בריאה? הלו, סרטן בגיל 25 (אצלי, ואצלך 27). חשבתי שאני אישה מינית? שלום, ירידה בחשק המיני ותופעות לוואי פיזיות. זה מערער וזה מבלבל וזה פותח לנו צוהר לשאלת הזהות עצמית- אם אני לא מגדירה את עצמי דרך התכונות שלי (בריאה, פיזית ומינית, אוהבת להיות פעילה גופנית), מי אני?
אין לי ״עצה פרקטית״ לתת לך, לצערי. הנושא כל כך אישי וכל כך סובייקטיבי, שפה אני לא יכולה לעזור לך.
העצה ה״גדולה״ יותר, היא חמלה. חמלה פנימית (כי ״חמלה עצמית״ נשמע טיפה כמו רחמים עצמיים, וזה ממש לא). להבין שאנחנו עוברות דרך קשה ומאתגרת, וייתכן ואנחנו לא נרגיש כמו עצמנו. וייתכן שגם לא נראה אופק סיום, או שאף אחד לא יוכל להגיד לנו איפה הסיום. ולאט לאט, לנשום, ולהיות בסדר עם חוסר הידיעה.
להגיד לעצמנו ״עכשיו אני פחות מינית. עכשיו אני מרגישה פחות עצמי. אני לא יודעת מתי זה יגמר. קשה לי עם חוסר הוודאות הזה.״ ולעצור פה.
כשאנחנו נותנות שם לתחושות שלנו, אנחנו מאפשרות לעצמנו להיות בכאב. וכרגע, את בכאב. וזה בסדר.
הסבתות שלנו יודעות הכי טוב: ״גם זה יעבור״. אנחנו פשוט לא יודעות מתי. ולקבל את הרגע הזה, יעזור לנו לחיות עם חוסר הוודאות הזה.

שאלה

21/11/2020

היי בן 40+ לאחר כל הטיפולים מרגיש התעוררות מינית בריאה כשמצד הבת הזוג עולות חרדות מלפגוע בי פיזית וכנראה מחשבות עלי כחולה אנוש שמביא לריחוק אינטימי וחוסר גדול באינטימיות וסקס.ואני אחרי כל המאבקים רק רוצה להרגיש בחיים וטעום קצת ממנעמי החיים שהם לא מובנום מאליהם לא רוצה לפגוע באף אחד פשוט רוצה להרגיש נחשק…סימן לבריאות הנפש.
אז מה עושים???📢

תשובה

בן 40 יקר,
משמח לשמוע שאתה אחרי ושמתעורר בך הרצון הבריא לחיים ובתוך כך למיניות. אנשים שונים חווים את תקופת ההחלמה בצורה שונה. כך גם של בני.ות הזוג: לפעמים החשק חוזר בעוצמה מתוך הרצון והצורך העזים לחיות, לפעמים אנו חשדניים כלפי המצאות ולפעמים דווקא זה הזמן שלנו לעבד את תקופת המחלה והטיפולים. ייתכן שבת הזוג שלך נמצאת באחד מהמקומות הללו. היכולת להיות גם שם יחד, לדבר את החששות ולראות מה אפשר או אי אפשר לעשות את זה, משמעותית. גם אם בתוך כך יעלו דברים שעד כה חששתם לומר בקול- האפשרות לעשות זאת יחד ולדבר אותם- היא כשלעצמה מקרבת. בנוסף, מחלימים.ות ובני.ות זוג רבים חוששים מאינטראקציות קרובות בשל החשש מפגיעה ו/או הדבקה של מע' חיסונית נמוכה, במקרים כאלה ניתן להיעזר בצוות הרפואי להזים את החששות. כפי שהצעתי כאן בעבר, אני ממליצה מאוד לחזור לפעילות אינטימית ומינית באופן הדרגתי. אנחנו מצפים מעצמינו מהגוף שלנו ומבני.ות הזוג שלנו להיות בנקודה שלפעמים קשה מאוד "לקפוץ" לתוכה מחדש. חזרה הדרגתית, לאינטימיות פיסית, שאינה מינית ובהמשך אינטימיות ארוטית ואז אינטימיות מינית- בדרכ עוזרת להקטין את הפער ולבסס את הביטחון שאבד.
מאחלת לכם זוגיות טובה ומיניות בריאה,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה מחבר קהילה

היי חבר,
אני מכיר את זה מקרוב. אשתי הסכימה לשתף פעולה רק כשלחצתי ולדעתי זה היה מתוך רחמים או הרצון לא להעליב אותי, אבל הסוד האמיתי הוא תקשורת. לקח לי המון זמן להבין את זה.
תפתח איתה את הנושא, נסו לזקק את החששות שלה, לדבר פתוח בלי מחסומים, ותראה שתגיעו לדברים שלא ידעת שקיימים. יכול להיות שהיא רואה אותך כמו שהיית לפני כמה חודשים (או מתי שחלית.. לא אמרת כמה זמן), ושיחה כנה ועמוקה יכולה לפרק את זה מהיסוד.
פשוט תקשיב לה, תסביר לה שהיא חסרה לך.
להרגיש נחשק ולטעום ממנעמי החיים- זה אתה. אבל איפה היא?
אל תשדר את החרמנות שלך, אלא את החוסר שלך במגע שלה, תסביר לה מזה אומר עבורך, איך זה מרגיש לך בלי, למה אתה מתגעגע.
תזכור שבסוף, אני ואתה קופים שמסוגלים לשים את הלב והמוח בקופסא ולשכב עם סלע, אבל היא עובדת בצורה אחרת.
זה תהליך, ולפעמים תהליך שלא קורה בצורה טבעית. לפעמים צריך לאלץ את עצמינו לחזור לשם כדי להיזכר איך זה היה.
בהצלחה!

שאלה

09/11/2020

שלום , אני בת 39 לאחר כריתת רחם ושחלות וטיפולי כימו, חווה יובש בנרתיק ובעיקר ירידה משמעותית בחשק המיני. בעלי מאוד סבלני ולא לוחץ אבל אני מרגישה שזה פיל בחדר המיטות ומוסיף מתח ליחסים בינינו. מבקשת דרכים להגברת העוררות המינית. תודה ((:

תשובה

09/11/2020

אישה יקרה,
התופעות שאת מתארת, מוכרות וקשורות בטיפולים שעברת.
לחשק המיני שלנו מרכיב ביולוגי הורמונלי, שנפגע מהתהליך הטיפולי, אך גם מרכיבים אישיים נפשיים, שנפגעים אף הם.
כדי שזה לא יהיה פיל, כדאי לדבר על זה. לומר שהחשק ירד, שלצערנו זה חלק מהסרטן והטיפול בו.
השבת החשק יכולה להיות בדרכים שונות: חיבור מחודש לגוף והנאה ממנו )נתחיל עם הנאה שאינה בהכרח מינית: פעילות גופנית, ריקוד, מסאז', או כל מה שעושה לך טוב (כדאי להתחיל לאט, ללמוד מחדש את הגוף. כל העור שלנו הוא איבר מיני, ללמד אותו מחדש מגע באזורים שלא היינו רגילים לגעת. להקפיד לעשות כך בתחילה כשאין מטרה מינית של עוררות ואורגזמה, אלא רק של הנאה ועונג.
לאט לאט להחזיר את הביטחון ותחושת החיבור והביטחון בגוף. ותחושת האינטימיות הזוגית.
ברמה האישית, חישבי, מתוך הכרות שלך עם עצמך מה עושה לך טוב? מה בן/ת הזוג יכולים לעשות כדי להטיב? מה הדברים שאנחנו יכולים לעשות יחד כדי להחזיר את תחושת הקרבה ובהמשך הקרבה המינית? ולשוחח עליהם.
לפעמים שיחה קרובה, היא המעורר הכי משמעותי..
מבחינת העוררות, צריך לתת לה זמן, לתת לגוף ולנפש את הזמן והגירוי המתאימים כדי להתעורר.
בהצלחה,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה של חברת קהילה

אישה יקרה,
יש פה שני דברים להתייחס אליהם:
החשק המיני שלך עצמך והיחסים עם בעלך.
לפעמים אנחנו שוכחות שאנחנו אדם נפרד ולא רק חצי ממערכת יחסים זוגית. התמודדות עם סרטן שמה לנו את זה מול הפנים ומראה לנו שהגוף שלנו הוא קודם כל, שלנו, וגם, דורש תשומת לב.
הייתי ממליצה במקום לחפש דרכים לעוררות מינית, לשנות פרספקטיבה. לנסות לקבל את המצב כמו שהוא- יובש בנרתיק והכל. להתמקד בתענוגות חושיים, כמו ריקוד, עיסוי, תנועה. קודם כל לבדך. החיבור לגוף בזמן התמודדות עם סרטן כל כך מבלבל. אני זוכרת שאני הרגשתי נבגדת על ידי הגוף שלי. חשוב קודם כל להשלים איתו, גם מלשון לעשות שולם, וגם מלשון השלמה איתו איך שהוא עכשיו.
מבחינת הזוגיות, תקשורת תקשורת תקשורת. לדבר איתו. להסביר איך את מרגישה. אולי אפילו להגיד במילים שפשוט לא בא לך עכשיו, ואת מבקשת שהוא יקבל את זה. אין שום סיבה שאת תנסי לעורר את החשק המיני שלך בכח. תבקשי הכלה מצידו.
לסיכום, המצב לא מזהיר, ולא משנה כמה נאיץ בתהליך, לגוף יש את הזמן שלו 💗

שאלה

03/11/2020

הי , אני בת 35 כרגע בטיפולי כימותרפיה לסרטן המעי ולפני הקרנות באזור האגן. שמעתי שיש מלא תופעות לוואי להקרנות באזור הזה כולל פגיעה בנרתיק ועוד. אשמח לדעת למה לצפות ואיך ניתן להתמודד עם תופעות הלוואי, תודה

תשובה

03/11/2020

אישה יקרה,
לטיפולי הקרנות תופעות לוואי שאכן יכולות לפגוע בנרתיק ובאברי המין הנשיים (שחלות, רחם, נרתיק וחצוצרות) ותלויות בסוג, מיקום ועצמת הטיפול. ממליצה מאוד לשאול את הצוות המטפל הספציפי שלך למה את יכולה לצפות. אני נעצרת רגע על כך, משום שלשאול את הצוות מרגיש לא דבר טריוויאלי, בטח כשמדובר בהקשרים מיניים. חשוב לי לומר שאלה שאלות מאוד מקובלות וחשובות והצוותים המטפלים שאני פוגשת מאוד נכונים לענות על השאלות הללו. וכדאי וחשוב לשאול אותם.
באופן רחב וכללי נדבר על אפשרות לפגיעה בזרימת הדם לנרתיק מה שגורם לנרתיק להיות יבש יותר וגמיש פחות ולפגיעה בתפקוד שחלתי (שעלול לגרום תופעות גיל המעבר כגון, הפסקת ווסת, גלי חום, יובש בעור, יובש בנרתיק, חוסר שקט והפרעות שינה). ההמלצה היא לעבוד עם מאמנים נרתיקיים ששומרים על גמישותו ותפקודו של הנרתיק ולהשתמש במסככים על בסיס מים. לאחר הטיפולים ובתיאום עם הצוות הרפואי אפשר לעבוד עם עיסויים נרתיקיים (עם שמן טבעי). ולהיעזר בפיזיותרפיה רצפת האגן לחיזוק השרירים באזור.
לצד הנקודות הטכניות הללו, קיימות השפעות נוספות, הקשר עם הגוף נפגע, החשק יורד, החשש וההתמודדות גורמים לנו להתרחק מעצמנו (ואולי גם מבני/ות הזוג שלנו)- זוהי התמודדות בפני עצמה. היא נורמלית (במצב הלא ככ נורמלי הזה), וכדאי להכיר בה. כדאי לדבר על הדברים לשתף את בני הזוג, או כל אדם שמרגיש בנוח איתו. לא לחשוש לשאול את הצוות. לא לחשוש להיעזר, מותר ורצוי (ונתפלא לגלות שכשאנחנו משתפים ומבקשים עזרה, פעמים רבות גם לסביבה שלנו קל יותר). אני ממליצה מאוד בתקופה הזו, ליזום קרבה פיסית עם בן/ת הזוג, ללא יחסי מין (פנימיים או חיצוניים), הקרבה הזו, המגע, החיבור הפיסי עוזרים לחזור לקרבה מינית ויחסים בהמשך.
ולזכור שתמיד אפשר גם לפנות לסיוע מקצועי בתחום המיניות.
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה מחברת קהילה

יקירה, תופעות הלוואי מגוונות, גם פיזיות וגם נפשיות. לגבי ההנחיות הרפואיות, היועצת המינית יודעת יותר ממני.
לגבי המלצות רגשיות / נפשיות, אני חושבת שבזמן הטיפולים אנחנו תחת כל כך הרבה סטרס, שהמטרה צריכה להיות פשוט ״לעבור את זה״. יהיו תופעות לוואי, יהיה קשה, זה נתון. אם אפשר, להוריד מעצמנו את הלחץ to perform sexually, ולהתמקד יותר במגע שובר שגרה. דברים שעושים נעים בגוף שהם לאו דווקא מיניים, כמו יוגה, מתיחות, עיסוי, מחזירים אותנו לתחושתיות של הגוף שלנו, ואולי אפילו למיניות.

שאלה

27/10/2020

אני צעירה אחרי טיפולים. כבר שנה ו-3 חודשים עם טיפול הורמונלי תרופות וזריקות מדי חודש.
איך ניתן להתגבר על בעיות היובש הווגינלי והירידה בחשק המיני, בידיעה שהטיפול ההורמונלי נמשך 5 שנים?

תשובה

27/10/2020

אישה יקרה,
כל מי שעברה/ עוברת טיפולים אשר פוגעים או עוצרים ייצור אסטרוגן, נכנסת למצב של מנופאוז מוקדם. תופעות של יובש בנרתיק, גלי חום, חוסר שקט, פגיעה בשינה, ירידה בחשק- מאפיינות מצב זה.
נרתיק- חוסר באסטרוגן גורם לרקמה בנרתיק להיות דקה ופריחה (אטרופית). הנרתיק נפצע בקלות, יכול להתעורר כאב במהלך מגע פנימי והוא נהיה צר יותר. כדאי וחשוב לעזור לו. יכולים לעזור: עיסויים עם שמנים טבעיים, חיזוק שרירי רצפת האגן ועבודה עם מאמנים נרתיקיים. שמסייעים בסיכוך, בריכוך, בהזרמת דם למקום ושמירה על "מקום" בו.
כדאי להתייעץ עם הרופא/ה האונקולוגית, בנוגע למריחת אסטרוגן מקומי, שיכול לעזור מאוד לנרתיק להשתקם. רופאות מסוימות במצבים מסוימים של החלמה מתירות אפשרות זו.
גם רפואה משלימה יכולה לסייע.
מבחינת החשק, התהליך קצת יותר מורכב, כי חלק מאבדן החשק קשור במצב ההורמונלי, אבל חלקו קשור בדברים נוספים כמו: הקשר שנתערער עם הגוף, הקושי בהנאה ממנו, הפחד מחזרה לאינטימיות וכד'.. כדאי להתחיל תהליך של התקרבות אישית (לגוף שלך) וזוגית (לבן/ת הזוג).
אם את מרגישה שזה גדול מידי ורחוק מידי, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. לעיתים פגישה אחת או תהליך קצר יכולים להועיל רבות.
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית

 

ועוד מילה מחברת קהילה

קשר הגוף נפש סבוך ולא מובן במלואו לנו. בעוד שהרפואה המערבית מסבירה לנו את הסימפטומים הפיזיים ונותנת לנו פתרונות תרופתיים, לא תמיד זה עוזר או מספיק או בכלל מטפל עמוק יותר.
אני חושבת שזו הזדמנות לחקור מגע ותשוקה בהיבט אחר. הזדמנות לייצר תקשורת ושיח עם בן / בת הזוג (וגם לבד) על איזה סוג מגע עושה לי נעים? האם מגע מיני חייב לכלול מגע באיברי המין?
יש איזשהו תסריט הטרו-נורמטיבי של איך מין ״אמור להיראות״. משחק מקדים, חדירה, גמירה של הגבר, ואם הצלחת לגמור אז יופי ואם לא, לא נורא.
התסריט הזה מוכוון מטרה: מוכוון לאורגזמה ומוכוון חדירה.
אולי במקום זה, אפשר להסתכל על מיניות כאינטראקציה רכה יותר. בלי תכלית. להוציא את מטרות החדירה והאורגזמה מהשיחה. לבחון מה נעים לנו בגוף. אולי עיסוי בגוף, אולי ליטופים. לזרום לסשן נגיעות, בלי להוביל לשום מקום.
בשורה התחתונה, להוריד מעצמנו את הלחץ. להוריד את התכלית מהמגע.

שאלה

27/10/2020

בת 22, בן הזוג שלי החלים מסרטן לפני 3 שנים, הקפיא זרע, עבר כימו והקרנות, והיום עקר לחלוטין..
אשמח לשמוע בבקשה על התהליך שאצטרך לעבור כדי להיכנס להריון, כמה זמן זה לוקח, כסף, וכל פרט רלוונטי שאני כנראה אפילו לא יודעת לשאול… תודה מראש!

תשובה

הי יקרה,
אני מתארת לעצמי כמה חששות עולים בנושא הקפאת הזרע והפריון. הן עולות תמיד ואין ספק שלגילך הצעיר מקום משמעותי.  במקרה הזה גם להקשר יש משמעות: כמה זמן אתם יחד? האם הדברים דוברו? האם ניתן לדבר ביניכם ולבדוק יחד את האפשרויות? או שהשאלות הללו מטרידות אותך ומקשות עלייך להמשיך הלאה? חשוב לי לומר לך שאין נכון או לא נכון, שמה שמטריד אותך חשוב וחשוב להתייחס אליו. ו.. כן, גם לשוחח ביניכם.
הנה כמה קישורים שיכולים לענות לך על השאלות, או לפחות לספק בסיס טוב ומקום לשאול הלאה:

בריאות שלמה ובהצלחה,
עדי חסיד מטפלת מינית מוסמכת.

שאלה

22/10/2020

היי אני מלווה ותומכת בת 35. בעלי עבר ניתוחים רבים באזור הבטן כדי להוציא גידול וגרורות מהמעי והכבד. לא רק שהמראה פחות מושך אותי, גם אני נורא מפחדת להכאיב לו ולכן נמנעת ממין – מכל סוג שהוא. האמת? לא מרגישה שחסר לו אבל הוא לפעמים מאוד רוצה ואז אני עושה אבל נורא מפחדת להכאיב לו או שיכאב לו בלי קשר אליי כל הזמן ואז פחות נהנית. מה עושים?

תשובה

22/10/2020

הי יקרה,

במצב כזה של טיפולים וניתוחים שהם טראומה לגוף ולנפש, באופן טבעי חלה התרחקות ממין. ופעמים רבות גם התרחקות מאינטימיות באופן כללי, דווקא מתוך הרצון "לשמור" אחד על השני לא להכביד ולא להדאיג, אנחנו מתכנסים בתוך עצמינו וככה שומרים את הדאגות שלנו והמכאובים. הבעיה היא, שכך גם, אנחנו מתרחקים אחד מהשני.
בתוך סיטואציה כזו, המין הופך מאולץ או טכני או לא נגיש. החששות מלהכאיב, מלדחות ומלהידחות מוסיפים שמן למדורה או בעצם, מכסים את מדורת הליבידו ומותירים אותה ללא חמצן..
כדי להחזיר מין ומיניות למרחב הזוגי, כדאי להתחיל מלהכיר בתהליך הזה. ואפילו לנסות לדבר עליו או אותו. לדוגמא: "בדיוק היום קראתי פוסט שאומר שכדאי לדבר על הדברים שמטרידים אותנו, אז אני מנסה ורוצה לומר שאני מפחדת..".
עכשיו, נדבר רגע על להחזיר את המיניות לזירה..
קחו בחשבון שספונטניות זה אאוט- המיניות לא תחזור מעצמה, צריך להחזיר אותה לאט לאט.
להתחיל מחוץ למיטה, ליזום יותר מגע קרוב: נשיקה, חיבוק, ישיבה קרובה.
לדבר על הדברים: על הסקס שהיה, על איך אנחנו מרגישים עם זה שהמצב. גם על החשש ממגע או כאב. ועל הסקס שיהיה, שונה ממה שהיה בעבר.
בשלב הבא, לאפשר לעצמינו להיות יחד במיטה, להתלטף ולגעת, לבדוק מה מרגיש ואיך, להכיר את התחושה והכאב, לחקור יחד את המגע. לבדוק ממה אנחנו חוששים או נרתעים ולבדוק מה נעים וטוב.
הטוב והקירבה בתוך הסיטואציה, עוזרים לעיתים להתמודד עם הרתיעה ואפילו עם הכאב.
ככל שנהיה סבלנים עם עצמינו ולא נוותר על קירבה, מגע ואינטימיות, נוכל להנות ולהחזיר אפשרות לאינטימיות אירוטית וחושנית (חיבוק מיני, נשיקה מושהית, "טיזינג") ובהמשך סקס.
לקחת את הזמן ולמצוא את העונג המשותף.

 

ועוד מילה של חברת קהילה

יקירה,
אני יכולה לספר מהניסיון שלי, שזה עניין של הקשבה. מה שחשוב בסוף זה האינטימיות, המגע. לפעמים זה מצליח לנו יותר ולפעמים פחות. ואין נכון ולא נכון בחדר המיטות.
לפעמים יש תשוקה מאוד גדולה שנעצרת ברגע שכואב לו ולפעמים הוא רק רוצה להתבונן עלי מענגת את עצמי. זה לא פחות אינטימי. להפך, לומדים להכיר גבולות חדשים ביניכם והקשבה עמוקה יותר.
לנו תמיד הייתה מיניות מלאה בתשוקה ופתאום זה נעצר. עד הרגע שהבנתי ששנינו זקוקים לזה. להרגיש כמו פעם. אבל צריך לבוא לזה בלי ציפיות. רק מתוך הקשבה, הכלה ותשוקה לענג ולהתענג. בהצלחה במציאת המתכון המיוחד שלכם לאינטימיות. חיבוק אוהב לך על ההקשבה האדירה שנדרשת ממך.

שאלה

14/10/2020

היי. בת 36 מחלימה מסרטן שד טריפל פוזיטיב הייר2. לאחר כימו, ניתוח והקרנות. ממשיכה בקדסיילה וזריקת לוקרין. וטמוקסיפן לשנים הבאות.
הלוקרין גורם לתסמיני גיל המעבר ויובש בנרתיק כאמור.
ניסיתי להשתמש בג׳ל גינומל, אבל היובש ממשיך, מרגיש כאילו היובש יותר בשפתיים הפנימיות מאשר בנרתיק.
נתנו לי וגיפם ואובסטין אבל האונקולוגית שלי לא מתלהבת מזה בכלל, גם אני לא. כי זה אסטרוגן. ואסור לי הורמונים.
בקיצור, אין לי חיי אהבה, למרות שרוצה.
מצד שני לא רוצה בגלל הכאב והיובש ומפחדת מהקושי שכרוך בזה.
מה עושים?

תשובה

14/10/2020

היי
בגילך אכן השינויים ההורמונליים מורגשים באופן מאד דרמטי ולכן נדרש שימוש גם בקרם לחות לנרתיק על בסיס קבוע כחלק משימור תקין של הרירית הנרתיקית וגם שימון הנרתיק בזמן מגע מיני. רק גינומונל לא מספיק.
ממליצה בזמן מגע מיני להשתמש בשמן שקדים (לא קוקוס) או נוזל סיכה על בסיס סיליקון (עדיף אם משתמשים בקונדום) עלייך וגם על בן הזוג.
במידה ולא תחושי שינוי אמשיך ואייעץ לך.

 

ועוד מילה של חברת קהילה

היי,
הלוקרין והטמוקסיפן בהחלט יכולים ליצור יובש באיבר המין ולהקשות על קיום יחסי מין, חוויתי את זה העצמי וזאת סיטואציה לא נעימה ומתסכלת, ישנם כל מיני סוגי חומר סיכה בשוק ללא נוכחות אסטרוגן.
מה שכן ממליצה לך לפנות לגניקולוגית אונקולוגית ולהתייעץ איתה, היא יכולה לעזור לך למצוא פתרון מותאם אישית. זה מה שאני עשיתי כשהבעיה הזאת צצה וקיבלתי שלל פתרונות שעזרו לי והקלו עליי לקיים יחסי מין בלי יובש ובלי כאב.

 

שאלה

13/08/2020

אני בת 36, 3 חודשים אחרי ניתוח הייפק עם צלקת מהשדיים עד המפשעה, קיבלתי מחזור פעם אחת בתקופה הזו, אני סובלת מגלי חום ואני ממש מפחדת לקיים יחסים. אני מרגישה שהאיברים שלי בתוך הגוף לא יושבים כמו שצריך ועדיין יש לי כאבים קלים בתזוזה. מתי יהיה נכון לחזור לקיים יחסים והאם יש סיכון בכך אחרי ניתוח כזה?

תשובה

13/08/2020

בת 36 יקרה, שאלת שאלה חשובה מאד. אבל, חסרים לי מספר פרטים על מנת שאוכל לענות לך בצורה מפורטת.

מאיזו סיבה היה ניתוח ההייפק? עם איזה סרטן את מתמודדת?

אשמח אם תוכלי להעלות את שאלתך בשנית עם הפרטים המלאים וניפגש כאן, בתגובות, בקרוב.

 

שאלה

12/08/2020

הי
אשמח לקבל כלים להתמודד עם המצב הקשה לתפקוד מיני מהנה ובריא וכייפי כבחורה צעירה בשיא חיי, שנתנו לי תרופות שמפסיקים את המחזור כל חודש והקפיצו אותי 15 שנה קדימה עם תופעות קשות של גיל הבלות בעיקר גלי חום שלא ידעתי מה זה, יובש בנרתיק, בלי חשק וסקסיות בכלל. כל כך קשה לי להתמודד עם עצמי ועם בעלי. וזה חסר לי וחשוב לי ואני לא נהנת וזה מתסכל וכואב ואני רוצה שיהיו לי חיים מענגים מהנים ומספקים. אני לאחר סרטן שד שהתגלה בשנית וחזר גרורתי עברתי הקרנות ושינו לי לתרופות ביולוגיות. בת 42.

תשובה

12/08/2020

היי

המצב שאת מתארת באמת נשמע מורכב וקשה. לתופעות השונות של גיל המעבר – יש טיפולים שונים, תרופות נוגדות חרדה (מסוימות) מפחיתות את גלי החום- אם את מרגישה שיש ממש פגיעה באיכות החיים פני לרופא המשפחה או לאונקולוג שלך. בנוגע ליובש בנרתיק אני לרוב ממליצה להתחיל עם גינומונל במידה ולא השתמשת עד כה. יש לקרוא טוב את הוראות השימוש. אין צורך במרשם רופא וזה לא על בסיס הורמונים או סטרואידים כך שמתאים לכל אחת. בזמן קיום יחסי מין ניתן להוסיף שמן שקדים או ג'ל או קרם על בסיס סיליקון. ירידה בחשק מיני הינה לרוב משנית למצב הרגשי ולתופעות הגופניות שהזכרת יש בהחלט סיכוי שאם תטפלי בכל אלו תרגישי טוב יותר והחשק יעלה.

ועוד מילה של חברת קהילה

מאוד מבינה את התסכול שלך מהמצב. טיפולים פוגעים בחשק המיני שלנו ולוקח זמן עד שהגוף מתאושש מכל מה שעבר וקיבל. לכל אחד לוקח תקופת זמן משלו להתאושש ולחזור לעצמו, אז קצת סבלנות זה יקרה! לתופעות של גיל הבלות כמו גלי החום יש פתרונות תרופתיים שמאוד עוזרים ומפחיתים משמעותית את עוצמת ומספר גלי חום, ממליצה לך להתייעץ עם האונקולוגית שלך לגבי זה. לגבי הכאב ממליצה לך לידע את האונקולוגית גם בזה ואפילו להתייעץ עם גניקולוגית אונקולוגית על הכאב, יש להם פתרונות בשביל זה שיכולים לעזור לך. אני חושבת שמאוד חשוב שתדברו על המצב הזה ביניכם כזוג, השיח יכול לעזור לו להבין את התחושות שלך ואולי תמצאו פתרון יצירתי ביחד, אין בושה להעזר במטפל זוגי/מיני כדי שתוכלו להתמודד עם המצב הזה. מאחלת לך המון בהצלחה! .

שאלה

10/08/2020

אחרי כימו וביולוגי ניתוח והקרנות מרגישה שהחשק המיני חלף לו והיובש והנרתיק שהפך להיות צר ויבש וכואב לא משתף פעולה עם עם נוזל סיכוך.. אני לוקחת טמוקסיפן כבר חודשיים.. האם המצב יחזור לקדמותו?

תשובה

10/08/2020

יש מספר פרמטרים בעלי השפעה פה.
גיל – אם את נמצאת בשלב בו המחזור עשוי לחזור יש סיכוי טוב שהיובש יפחת.
חשק מיני מורכב מהרבה פרמטרים: נסיון עבר, קשר זוגי, האם יש כאב בחדירה ועוד.

אצל נשים השינוי ההורמונלי לא מעיד במאת האחוזים על שינוי בחשק אלא מה שקורה בעקבות השינוי ההורמונלי: גלי חום, שינויים במצב הרוח.. סביר להניח שאם אלה יחלפו, גם התפקוד המיני ישתפר.

ועוד מילה של חברת קהילה

טיפולים ותורופות שונות, עלולים (מנסיוני) לגרום לירידה בחשק המיני וליובש בנרתיק, זאת סיטואציה מתסכלת מאוד אבל ברת פיתרון. הגוף צריך להחלים מכל מה שעבר ולהתנקות מכל החומרים שקיבלת, להתאזן ולהתרגל לטמוקסיפן ולאחר שזה יקרה החשק המיני לאט לאט יחזור. לגבי הכאב, ממליצה לך להתייעץ עם גניקולוגית אונקולוגית, זה חשוב שהם ידעו על הבעיות האלו וכמובן שגם האונקולוגית שלך. אני קיבלתי פתרונות מותאמים אישית לי שעזרו מאוד ואפשרו לי לקיים יחסי מין ללא כאבים. בהצלחה

שאלה

30/07/2020

אני בת 32, מחלימה מסרטן צוואר הרחם, כיצד מתמודדים עם הדעות המוקדמות במגזר הדתי על סרטן צוואר הרחם? זה נכון מה שאומרים שסרטן צוואר הרחם קורה לבחורות שמרבות להחליף פרטנרים?

תשובה

30/07/2020

דעות קדומות חלקן מקורן בבורות או סביב נושאים שחוששים לעסוק בהם, כמו מחלת הסרטן. קשה להתמודד עם דעות קדומות, לא ניתן לשנות ציבור שלם.
אחד מגורמי הסיכון הינו ריבוי פרטנרים אולם לא אחת יש מיקרים של נשים שהיו עם גבר אחד בלבד כל חייהן וחלו.

ועוד מילה מחברת קהילה

הבעיה עם מחלת הסרטן ומחלות סרטן השד וצוואר הרחם בפרט, בציבור החרדי הוא שהשיח עליו הוא אסור, מה שגורם להרבה נשים להסתרה מהסביבה, זוהי בעיה שיהיה קשה מאוד לשנות בציבור שלם. ממליצה לך לא להתעכב על זה ולהתמקד בעצמך ובהחלמה שלך מהסרטן.ממה שיצא לי לשמוע, ריבוי פרטנרים מיניים עלול לעלות את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם אבל לא בהכרח, ישנן עוד סיבות וגורמים להתפתחות המחלה. מה שכן, חשוב שתשמרי עצמך ותשתמשי באמצעי מניעה.

שאלה

30/07/2020

אני בת 26, מחלימה מסרטן השד. איך יוצאים לדייט כשיש לי כאלו צלקות על החזה??? איך אי פעם אוכל להכנס עם מישהו למיטה שוב?

תשובה

לכל אחד יש משהו שהיה רוצה שיקבלו אותו למרות הדבר הזה שיש בו.
מחלת הסרטן/צלקת/העדר יכולת לבצע משהו לא לוקחים את הזכות לבחור בן/בת זוג.
צאי לדייט התרשמי מהפרטנר ואם תרגישי שהוא/היא האדם שבא לך לשתף שתפי יתכן ותתרשמי שהוא/היא לא ראויים לכך כלל.

ועוד מילה מחברת קהילה

מאוד מבינה ומזדהה עם השאלה שלך, החשש הזה לחזור לעולם הדייטים והחשש מאינטימיות עם גבר שלא מכיר אותנו יכול למנוע מאיתנו לנסות שמא אולי נקבל דחייה בגלל המראה הלא רגיל. הייתי במצבך אבל אוכל להגיד לך שקודם כל עלייך לקבל את מצבך, את גופך כפי שהוא עם כל הקושי.  זה תהליך אבל לפני הכל חשוב שקודם תואהבי את עצמך. הצלקות שלך מסמלות מלחמה וניצחון אולי תסתכלי עליהן בצורה הזאת. כשהייתי בסיטואציה של אינטימיות ולא חשתי בנוח מספיק פשוט נשארתי עם חזייה והסברתי שאינני מרגישה בנוח להוריד ובכך הורדתי מעצמי את הלחץ וחוסר הנוחות בלחשוף את החזה והצלקות שלי. מבטיחה לך שכשתימצאי גבר שיהיה רגיש למצב שלך ויקבל את זה, אולי אפילו תרגישי בנוח כן לחשוף אותו לזה. תאמיני בעצמך ובמי שאת ואין לי ספק שתימצאי את הגבר הזה שיקבל אותך ואת הצלקות שלך בדיוק כמו שהן!

 

שאלה

30/07/2020

אני בחור הומו בן 38, גם כך אני תיכף נחשב לקשיש בעולם שלי, אני בטיפולים, אבל הקנאביס עושה אותי חרמן… האם אני חייב לקיים יחסי מין עם קונדום?

תשובה

כן!
שימוש באמצעי מניעה בזמן טיפול כימי וביולוגי נועד למנוע חשיפה לתוצרי הפרוק של התרופה הכימית בהפרשות הגוף. לכן האמצעי המניעה היעיל ביותר במקרה הזה הינו קונדום….

שאלה

30/07/2020

מאז שחליתי, לא נותנת לבעלי להתקרב אלי. למרות שהוא מעוניין,
מה עושים?

תשובה

תנסי להבין מהם הגורמים שמונעים ממך להימנע מקרבה, שתפי את בעלך בזה, אם שיח פתוח לא יוצר קרבה והבנה פני לטיפול זוגי/מיני שיאפשר שיח פתוח ביניכם.

ועוד הצעה מחברת קהילה

זה מאוד מובן שבתקופה הזאת אנחנו יותר מסוגרים ופחות מסוגלים להתמודד עם מגע מיני.  מה שכן, ניראה לי שאת צריכה להבין עם עצמך מה הגורם לחוסר רצון במגע. כשהייתי במצבך שאלתי את עצמי האם זה בעקבות זה שאינני מרגישה בנוח עם הגוף שלי? האם החשק המיני נפגע? או שאולי זה בגלל המצב הנפשי והסיטואציה המבלבלת והמפחידה? מה שכן, חשוב לנסות ולדבר על זה עם הבן זוג שלך, זה יכול לעזור  להתמודד עם המצב הקיים. מה גם שאפשר לנסות להעזר במטפל מיני/זוגי שיעזור לכם לתקשר את המצב ביניכם. מניסיון אישי לדבר את זה כמו שזה עוזר ואפילו יכול לקרב ביניכם. בהצלחה.

שאלה

30/07/2020

בן 35, אבא ל-2 אני שנה וחודשיים אחרי השתלת מח עצם מתורם זר בעקבות AML,
היום מטופל ב- Nexavar (Sorafenib).
את השתלת מח העצם סיימתי עקר לחלוטין.

בשלושת החודשים האחרונים יש ירידה בחשק המיני ובאונות. לא יודע אם זה בגלל הטיפולים, העקרות, התרופה שאני לוקח או שזה בכלל לא קשור לסרטן (אולי זה בכלל בגלל לחץ, עייפות וכד').

מה עושים

תשובה

כל תלונה בחשק המיני צריכה להבדק בשני מישורים: ברמה הפיזיולוגית: ביצוע בדיקות דם לפרופיל הורמונלי. ברמה הרגשית: במידה והערכים תקינים יש להתמקד בגורמים שיכולים לגרום לשינויים בחשק

שאלה

30/07/2020

בת 30, מתמודדת כעת עם סרטן לימפומה נון הודג'קינס, מטופלת בכימו ובטיפול ביולוגי,
האם חייבים לקיים יחסים מין עם קונדום???????

תשובה

שימוש באמצעי מניעה בזמן טיפול כימי וביולוגי נועד למנוע כניסה להריון ומניעת חשיפה לתוצרי הפרוק של התרופה הכימית בהפרשות הגוף. לכן האמצעי המניעה היעיל ביותר במקרה הזה הינו קונדום.
במידה וקונדום לא נח או אינו מותר יש להשתמש באמצעי מניעה למניעת הריון ולהמנע מקיום יחסי מין הכוללים חדירה בשבוע הראשון שלאחר הטיפול

פרוייקט זה בתמיכת חברת:

Logo MSD