אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

59

שירה קוחן

סיימתי טיפולים!

לירון אשרוביץ

סיימתי טיפולים!

ליאונל מלכה

סיימתי טיפולים!

גלית פיין

סיימתי טיפולים!

מזי וורצל

סיימתי טיפולים!

ג׳סיקה

סיימתי טיפולים!

גילה בלום

סיימתי טיפולים!

טל מאיה הרפז

סיימתי טיפולים!

ויקטוריה

סיימתי טיפולים!

אייל

סיימתי טיפולים!

הילה שביט

סיימתי טיפולים!

יערה אביאור

סיימתי טיפולים!

איזבל שטיימן סוקולסקי פינקרבל pinkerbell

סיימתי טיפולים!

שירה קוחן

סיימתי טיפולים!

נעה

סיימתי טיפולים!

אולה

סיימתי טיפולים!

אתי

סיימתי טיפולים!

דנה סולומון

סיימתי טיפולים!

אורטל

סיימתי טיפולים!

איזבל pinkerbell

סיימתי טיפולים!

ענת שפירא

סיימתי טיפולים!

וניה בן חור פאר

סיימתי טיפולים!

שרית

סיימתי טיפולים!

אולגה

סיימתי טיפולים!

איתמר מרכוס

סיימתי טיפולים!

אסף רון

סיימתי טיפולים!

אלעד

סיימתי טיפולים!

אלינור ילוז

סיימתי טיפולים!

מירב סנקר

סיימתי טיפולים!

ליטל בן עזרי קליין

סיימתי טיפולים!

ליטל

סיימתי טיפולים!

אתי לוי טריגר

סיימתי טיפולים!

נטלי כהן

סיימתי טיפולים!

אפרת

סיימתי טיפולים!

אפרת טוויל

סיימתי טיפולים!

אופק צינצוליקר

סיימתי טיפולים!

מריה אורי צולימוב

סיימתי טיפולים!

אורם מזל

סיימתי טיפולים!

אביה דביר

סיימתי טיפולים!

מיה מושקוביץ

סיימתי טיפולים!

תהילה לב

סיימתי טיפולים!

יאנה מרגולין

סיימתי טיפולים!

מרטיו

סיימתי טיפולים!

מיטל לפלר

סיימתי טיפולים!

גולאן

סיימתי טיפולים!

זוייב מריה

סיימתי טיפולים!

ורד יוהל

סיימתי טיפולים!

טל ברוך

סיימתי טיפולים!

יובל

סיימתי טיפולים!

גלית גולן

סיימתי טיפולים!

ידידיה רוזנברג

סיימתי טיפולים!

סלי

סיימתי טיפולים!

אורן אנצו

סיימתי טיפולים!

רועי סמוכיאן

סיימתי טיפולים!

אסף

סיימתי טיפולים!

אייל יונגר

סיימתי טיפולים!

מאיה

סיימתי טיפולים!

לירן

סיימתי טיפולים!

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

מדברים מיניות

כאן שואלים ומתייעצים על כל מה שרוצים בענייני מין, באנונימיות מוחלטת. התשובות עולות בעמוד תוך 24 שעות.
עונות ועונים על השאלות: שרון פלג נשר – יועצת מיניות מוסמכת ואחות אונקולוגית, עדי חסיד – עו"ס, מטפלת זוגית ומטפלת מינית מוסמכת ולצידן גם חברי קהילה, כי אין כמו עצה של חבר שהיה שם.

כתבו כאן את השאלה שלכם


שאלה

28/12/2020

היי רציתי לשאול על ילדים.
כבר תקופה בדיכאון מאז שחליתי😅 לימפומה
שנה אחרי השתלה יש gvhd כרוני לא ממש מרגיש את זה, ת'אמת הכול רגיל לי אבל גם כל כך לא הבנתם ? מקווה שכן.
היה לי דבר אחד שרציתי מאז ותמיד זה ילדים בעקבות בעיות שנוצרו מהמחלה לא הצלחתי לשמר זרע וזהו פשוט זהו ברור לי שהייצור זרע בגוף אחרי השתלה כבר לא יחזור השתלה מתורם עוד. אז איך ממשיכים מפה? מה עושים ? למה קמים בבוקר למה צריך לחשוב על ללכת לעבוד, למה בכלל לנסות להכיר אישה פשוט מה עושים שהדבר היחיד שרצית בחיים נעלם לך.
לפעמים אומר כבר היה עדיף לתת לסרטן לעשות את שלו. זהו פרקתי!

תשובה

28/12/2020

איש יקר,
המשפט שלך "הכל רגיל, אבל גם כל כך לא".. מדויק וכואב מאוד.
הדיכאון, התחושה כי כל מה שאי פעם רצית נלקח ממך, מתערבבים אחד בשני לשאלות הללו על משמעות החיים.
אני לא רוצה להציע לך הצעות קונקרטיות, כי זה לא באמת משנה כרגע ובטח לא ישנה את התחושות הללו. אתה בהחלמה, שזה כ"כ משמח, אך מרגיש באבל על כל מה שאבד. מותר וחשוב להתאבל על מה שאין, על מה שהיה. לפעמים, אפילו בדר"כ, חייבים לעבוד דרך זה כדי להמשיך הלאה. והרבה מאוד פעמים קשה לעשות זאת לבד וכדאי להיעזר. יש קהילות וקבוצות אונליין, יש קבוצות תמיכה וטיפול וכמובן טיפול אישי דרך מסגרות שונות. חשוב מה מהדברים מתאים עבורך. אתה יכול להיכנס ולבדוק, לראות למה מתחבר. הכי חשוב, אל תשאר עם זה לבד!!
ובכל זאת לסיום, אהיה לרגע ספציפית, אתה מחלים וזה מדהים (!), האפשרות שלך לאבהות ממתינה לך, לזמן ולמצב המתאימים.
תרגיש טוב!!
עדי חסיד, יועצת מיניות מוסמכת.

 

שאלה

23/12/2020

שלום רב, אני בן 48 מלווה את אישתי שהיא בת 43 שעברה שני ניתוחים להסרת סרטן , הראשון היה במעי הגס שהוסר וגם היה צורך בהסרת אחת השחלות , ועברה סדרת טיפולים כימים ואחרי 6 חודשים עברה עוד ניתוח בכבד שלא היתה ברירה חוץ מכריתת אונה שלמה מהכבד וכעת היא צריכה לעבור עוד סדרת טיפולים כימים.
בכל התקופה הזאת חלה ירידה דרסטית במיניות של אישתי, אין לה חשק ולא רצון בקיום יחסים אפילו להתנשק היא לא נותנת, למרות הכל היא משתדלת לרצות אותי, אבל אני כואב לי עליה כי אני רוצה שיהיה לה טוב ושתחזור למה שהיתה לפני כל הסיפור עם הסרטן.בסה״כ היא אישה צעירה ובשיא מיניותה.
השאלה שלי האם יש סיכוי שתחזור לעצמה למה שהיתה?
ומה אתם מייעצים לי בשביל לעזור לה ולעצמי לעבור את התקופה הזאת?
האם יש תרופות שיכולות לעזור ולעורר את החשק המיני והאם מותר לנטול אותן?
האם כל מה שציינתי זה תופעות בגלל מחלת הסרטן?

תודה מראש

תשובה

23/12/2020

איש יקר,
המעורבות הרגשית והרצון שלך ניכרים בעצמה רבה.
אתם נמצאים בתקופה מאוד מורכבת, ממש בתוך ההתמודדות והמלחמה בסרטן. בתקופה הזו משפיעים ככ הרבה גורמים: תחושת הבגידה של הגוף, האבדן של הבריאות, השחלה, התפקוד, המיניות, שגוררים אבדנים נוספים כמו התכנסות פנימה בהתמודדות, הרגשה פיסית רעה, פחד מההווה והעתיד ועוד..
המיניות נפגעת גם ברמה הפיסיולוגית (פגיעה בשחלה) וגם ברמה הרגשית (הרבה פעמים קשה להרגיש מיניות, חשק ועוררות בסיטואציה מורכבת ככ).
לשאלתך לגבי העתיד, קשה לומר. כמו הגוף גם המיניות (תחושת המיניות האישית וגם הזוגית) צריכה להשתקם. וכמו בשיקום הגוף, גם לשיקום המיניות צריך זמן ומשאבים. גם אחרי מחלת סרטן אפשר לרצות, לצפות ולקיים מיניות טובה ומהנה. לא בטוח שהיא תראה כמו לפני המחלה, גם זה דבר שצריך ללמוד. היא עשויה להיות אחרת ולעיתים אפילו טובה ומטיבה יותר.
לכן בהווה, אני ממליצה לשמור על אינטימיות פיסית, שאינה בהכרח מינית. לשמור על מגע קרוב, על אינטימיות רגשית, לנסות ולמצוא מה במגע הוא נעים ומטיב ולהיות בו. לנסות לקבל את הסיטואציה ללא תסכול על מה שנגזל. אבל להיות מסוגלים לדבר את הכאב של מה שנגזל. בניגוד למה שנהוג לחשוב, דיבור על הכאב ורשות לעצמינו לחוות אותו יחד,  הוא חומל, מקרב ועוזר.
ההשקעה בדברים האלה היום, תעזור לכם להישאר קרובים ותקל עליכם על חזרה לתפקוד מטיב בהמשך.
בריאות שלמה..
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת.

 

ועוד מילה מחבר קהילה

כחולה סרטן לשעבר אני יכול להגיד שיש לא מעט השפעה על הדימוי העצמי ועל החשק המיני, שבין היתר מושפע גם מהדימוי העצמי.
יש המון עזרים להגברת החשק, החל ביחס, יצירת אוירה ובעיקר לתת לזה מקום אמיתי בחיים ולא לחכות שזה יגיע בצורה ספונטנית, ולמהדרין- צעצועים ומשחקים שיכולים לעזור.
אבל, וחשוב להגיד את זה, אם היא לא שם, יכול להיות שצריך לקבל את זה כמו שזה, ולהבין שזו ככל הנראה תקופה, שבתקווה תחלוף ומהר.
כמו ילד שיושב בצד במסיבה ולא רוצה לרקוד, הגיוני שיקום לרקוד אם לא ינסו להשפיע עליו, מאשר אם ינסו.
חשוב שתהיה קשוב לה ותכיל אותה, זה אולי הכלי בטוב ביותר להגברת החשק.
וגם תעשה כביסה ותנקה את הבית, זה גם יכול לעזור 🙂

שאלה

23/12/2020

שלום, אני בת 39 +2. עברתי סרטן השד בגיל 35 כימו + כריתה מלאה דו צדדית+ שיחזור סיליקון+ הקרנות. לפני שחליתי בעלי אמר לי במפורשות שהוא לא סובל חזה סיליקון ואפילו נגעל מזה. ומאז שלי יש את החזה הזה שהוא אמר שהוא נגעל ממנו ואין לו דרך חזרה מהמילים שאמר, אני לא מפסיקה לחשוב על זה. לא מתחשק לי לעשות איתו סקס הכל נראה לי שקר. אני מרגישה שהוא לא נמשך אליי וזה גרם ליחסים שלנו להיות במצב גרוע ביותר. מצב הרוח שלי כבר 4 שנים ירוד עצבני וחוסר מוטיבציה נוראי. איך משנים את הרגשות האלו?

תשובה

אישה יקרה,

כואב מאוד לקרוא את הדברים שאת כותבת. בין השורות עולה הכאב על המחלה, אבדן הגוף, הקושי הזוגי והקושי המיני. במצב כזה פעמים רבות הזוג נכנס ל"לופ" אינסופי של פגיעה, כל אחד מבני הזוג מרגיש פגוע ונעלב מדברים שנאמרים או נעשים וקשה להשתחרר מהם ובתגובה מגן על עצמו ופוגע חזרה. המחשבה על ההערה של בעלך מלווה אותך ו"קופצת" בכל הזדמנות בה את מרגישה חלשה, לא אהובה, לא מתפקדת או לא את. המציאות מספרת שנורא קשה לצאת מהלופ הזה לבד ועדיין אפשרי, אם שניכם מעוניינים בשמירה על הקשר ובכינון קירבה מחודשת ומוכנים לוותר על העמדה הנפגעת מצד אחד ולסלוח מהצד השני. פעמים רבות זה קשה מנשוא ואז ההמלצה שלי היא טיפול מיני שיעשה על ידי מטפל/ת זוגית ומינית (רשימת מטפלים יש באתר איט"ם האיגוד הישראלי לטיפול מיני.)
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת.

 

ועוד מילה של חברת קהילה,

במערכות יחסים ארוכות טווח, קשה לשנות הרגלים או לשבור דפוסים. גם ההעדפות של בעלך, וגם הדינמיקה ביניכם, קיימות במשך הרבה שנים וזה קשה מאוד לשנות את זה.
יש כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמנו פה:
האם אנחנו מאמינות שאנשים יכולים להשתנות? האם אנחנו מאמינות שמערכת היחסים הזו יכולה לצמוח, לגדול, להתפתח ולהיראות אחרת ממה שהיא נראית עכשיו? האם אנחנו רוצות להשקיע את העבודה בלגרום לזה לקרות? האם בעלך מעוניין בזה?
אם כל התשובות הן ״כן״, בעיני, הדרך ליצור שיח חדש, מכבד ופתוח, היא דרך עזרה מבן אדם שלישי, יועצת זוגי למשל, שיעזור לכם לתקשר בדרך חדשה.
אם אחת התשובות היא ״לא״, אפשר להסתכל על הסיטואציה כהזדמנות לשנות משהו בחיים שכבר לא מדויק לך. הרבה פעמים סרטן הוא מזרז תהליכים בחיים. ייתכן וזו אחת מהן- תהליך של צמיחה, או יחד עם בעלך, או בנפרד.

שאלה

03/12/2020

שלום רב, אני בן 31 לאחר סרטן אשכים גרורותי מספר ניתוחים להסרת הגידולים וכימותרפיה. כיום לאחר כ5 שנים מתום הטיפולים.
לצערי בעקבות המחלה פוריותי נפגעה ונותרתי עם אשך אחד(שמאל) יחד עם בעיות כרוניות במערכת העיכול וכמובן איך לא דימוי עצמי ירוד במיוחד לאחר כל התהליך..
לאחר בדיקת זרע לא כל כך תקינה אני מנסה לעשות כל שביכולתי מבחינה תזונתית לצורך שיפור המצב בכדי להביא ילדים בעתיד הקרוב.

אשמח לקבל עצה לגבי אופציות המתאימות במקרה שלי לשיפור תנועתיות הזרע ובאופן כללי במצבים כאשר הטסטוסטרון מתחת לגבול הנורמה.
תודה

תשובה

03/12/2020

הי צעיר יקר,

מבינים לחלוטין ללבך.. אבל, השאלה ששאלת קשורה לנושא פוריות ולא למהות העמוד הזה שהוא מיניות…הנושא שאתה מעלה חשוב, שכיח ומוכר אך דורש תשובה ממומחה לענייני פוריות ולאנשים בעלי ניסיון בתחום זה ולצערנו לא תחת תחום המומחיות שלנו- שבעמוד זה הוא מיניות. נשמח מאד לענות לכל שאלה שקשורה לתחום זה ובינתיים ממליצים לך לחפש תכנים באתר הנוגעים לפוריות.. יש לא מעט (:

עדי חסיד, יועצת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה מחבר קהילה

היי חבר,
גם אני, ממש כמוך, חליתי בסרטן אשכים גרורתי בגיל 29 ועברתי כריתה.
אצלי הזרע לא חזר לעצמו, אבל מחברים שהכרתי במסע הזה, שעברו דברים דומים למה שאני עברתי, הזרע אכן חזר לעצמו.
חסר כאן מידע כדי שיהיה אפשר להמליץ או לכוון אותך, למשל: האם הקפאת זרע לפני טיפולי הכימותרפיה?
האם חשבת לעבוד על הדימוי העצמי או ניסית לעשות משהו בנידון?
כאחד שהיה שם והרגיש שהוא מאבד צורה, היה חשוב לי מאוד לחזור לעצמי.
לקח לי המון זמן, ואני לא בטוח שאני נראה כמו שהייתי בעבר, אבל הביטחון חזר אלי, אחרי הרבה עבודה עצמית, מנטלית וגופנית, אך בעיקר מנטלית.
בנוסף, כתבת שאתה עושה כל שביכולתך מבחינה תזונתית, אבל לא כתבת מה אתה עושה? מה אתה אוכל? מה ניסית?
אם תוסיף את המידע הזה אוכל להמליץ לך על דברים ששמעתי עליהם או ניסיתי, ושאתה אולי לא מכיר.
כמובן שאני עקר מוצהר ולכן התזונה שלי היא לא מדד להצלחה, אבל אני מכיר המון שהתזונה שלהם היא כן.
יש לא מעט תוספי תזונה, תרופות וטיפולים בטוטסטורון, שאני לא יודע אם אתה מכיר, אבל שוב- לא כתבת מה ניסית ומה לא.
אז לסיום, אשמח לעזור יותר אם תתרום עוד מידע בנושא.
ואם לא, מקווה שהעליתי כאן מספיק רעיונות כדי לשפר את המצב 🙂

שאלה

21/11/2020

בת 27, מינית בדר"כ. כל תקופת הטיפולים ירידה חדה במניות וברצון לסקס/ אינטימיות ובטח בהגעה לסיפוק ואורגזמה. אני לאחר טיפולים כעת ומינית עוד פחות. חשבתי שזה יעבור וזה רק מחמיר. מה עושים? זה שכיח? איך מתגברים וחוזרים? מתי כל הא-מיניות הזו נגמרת?

תשובה

21/11/2020

צעירה יקרה,
במהלך הגילוי והטיפולים קיימות המון סיבות לירידה בתחושה, בחשק ובעוררות המיניים. לכן, זהו מצב מוכר ושכיח. הסיבות לכך מגוונות, חלקן קשורות קשר הדוק לסוג הטיפול (ישנם טיפולים שפוגעים בחשק ובעוררות באופן פיזיולוגי ממש), חלקן לקשר שלנו עם הגוף שלנו וחלקן קשורות לקשר עם בני.ות הזוג שלנו. הטלטלה הנגרמת עם גילוי הסרטן מעוררת פעמים רבות משבר אמון דרמטי ביננו לבין הגוף שלנו – אותו אחד שסמכנו עליו שיעמוד לרשותנו תמיד, פתאום "מזייף". גם הפחדים שמלווים אותנו בתהליך הריפוי משפיעים על תחושת המיניות (לעיים דווקא מלבים אותה ולעיתים מכבים אותה לגמרי), לכך מצטרפים במהלך הטיפולים הרגשה פיסית רעה ולעיתים פגיעה בנראות. כל אלה מותירים את הקשר שלנו עם הגוף שלנו פצוע ופגיע.

מיניות מורכבת בין היתר מהיכולת שלנו להרגיש בטוב ובנוח ונעים בתוך הגוף והעור שלנו וכאשר התחושה הזו נפגעת, גם המיניות (התחושה המינית, החשק והעוררות) עלולים להיפגע. החזרה לתחושת מיניות יכולה להיראות אצל כל אחת ואחד, בצורה קצת שונה- לעיתים צריך לעבד את כל מה שעברנו במהלך הטיפולים, לבנות בטחון מחדש בקיום שלנו בעולם, לעיתים הדגש יהיה דווקא במישור הגופני, החיבור לגוף והיכולת להנאה ממנו, לעיתים דווקא המקום הזוגי יהיה המוקד (היכולת שלנו כזוג, לבנות מחדש אינטימיות זוגית, פיסית ומינית). את יכולה להתבונן בדרך שעברת ולנסות לזהות איפה את מוצאת עצמך בתוך הדוגמאות שציינתי ולאט לאט להחזיר לעצמך את הבטחון וההנאה, המיניות גם היא תגיע, בתחילה כהנאה מהגוף, בהמשך אולי כחשק ואחכ עוררות, או בסדר שונה..
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה של חברת קהילה

הי מינית בד״כ,

הו. כמה קשה זה שהתפיסה שלנו לגבי עצמנו מתערערת. חשבתי שאני בריאה? הלו, סרטן בגיל 25 (אצלי, ואצלך 27). חשבתי שאני אישה מינית? שלום, ירידה בחשק המיני ותופעות לוואי פיזיות. זה מערער וזה מבלבל וזה פותח לנו צוהר לשאלת הזהות עצמית- אם אני לא מגדירה את עצמי דרך התכונות שלי (בריאה, פיזית ומינית, אוהבת להיות פעילה גופנית), מי אני?
אין לי ״עצה פרקטית״ לתת לך, לצערי. הנושא כל כך אישי וכל כך סובייקטיבי, שפה אני לא יכולה לעזור לך.
העצה ה״גדולה״ יותר, היא חמלה. חמלה פנימית (כי ״חמלה עצמית״ נשמע טיפה כמו רחמים עצמיים, וזה ממש לא). להבין שאנחנו עוברות דרך קשה ומאתגרת, וייתכן ואנחנו לא נרגיש כמו עצמנו. וייתכן שגם לא נראה אופק סיום, או שאף אחד לא יוכל להגיד לנו איפה הסיום. ולאט לאט, לנשום, ולהיות בסדר עם חוסר הידיעה.
להגיד לעצמנו ״עכשיו אני פחות מינית. עכשיו אני מרגישה פחות עצמי. אני לא יודעת מתי זה יגמר. קשה לי עם חוסר הוודאות הזה.״ ולעצור פה.
כשאנחנו נותנות שם לתחושות שלנו, אנחנו מאפשרות לעצמנו להיות בכאב. וכרגע, את בכאב. וזה בסדר.
הסבתות שלנו יודעות הכי טוב: ״גם זה יעבור״. אנחנו פשוט לא יודעות מתי. ולקבל את הרגע הזה, יעזור לנו לחיות עם חוסר הוודאות הזה.

שאלה

21/11/2020

היי בן 40+ לאחר כל הטיפולים מרגיש התעוררות מינית בריאה כשמצד הבת הזוג עולות חרדות מלפגוע בי פיזית וכנראה מחשבות עלי כחולה אנוש שמביא לריחוק אינטימי וחוסר גדול באינטימיות וסקס.ואני אחרי כל המאבקים רק רוצה להרגיש בחיים וטעום קצת ממנעמי החיים שהם לא מובנום מאליהם לא רוצה לפגוע באף אחד פשוט רוצה להרגיש נחשק…סימן לבריאות הנפש.
אז מה עושים???📢

תשובה

בן 40 יקר,
משמח לשמוע שאתה אחרי ושמתעורר בך הרצון הבריא לחיים ובתוך כך למיניות. אנשים שונים חווים את תקופת ההחלמה בצורה שונה. כך גם של בני.ות הזוג: לפעמים החשק חוזר בעוצמה מתוך הרצון והצורך העזים לחיות, לפעמים אנו חשדניים כלפי המצאות ולפעמים דווקא זה הזמן שלנו לעבד את תקופת המחלה והטיפולים. ייתכן שבת הזוג שלך נמצאת באחד מהמקומות הללו. היכולת להיות גם שם יחד, לדבר את החששות ולראות מה אפשר או אי אפשר לעשות את זה, משמעותית. גם אם בתוך כך יעלו דברים שעד כה חששתם לומר בקול- האפשרות לעשות זאת יחד ולדבר אותם- היא כשלעצמה מקרבת. בנוסף, מחלימים.ות ובני.ות זוג רבים חוששים מאינטראקציות קרובות בשל החשש מפגיעה ו/או הדבקה של מע' חיסונית נמוכה, במקרים כאלה ניתן להיעזר בצוות הרפואי להזים את החששות. כפי שהצעתי כאן בעבר, אני ממליצה מאוד לחזור לפעילות אינטימית ומינית באופן הדרגתי. אנחנו מצפים מעצמינו מהגוף שלנו ומבני.ות הזוג שלנו להיות בנקודה שלפעמים קשה מאוד "לקפוץ" לתוכה מחדש. חזרה הדרגתית, לאינטימיות פיסית, שאינה מינית ובהמשך אינטימיות ארוטית ואז אינטימיות מינית- בדרכ עוזרת להקטין את הפער ולבסס את הביטחון שאבד.
מאחלת לכם זוגיות טובה ומיניות בריאה,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה מחבר קהילה

היי חבר,
אני מכיר את זה מקרוב. אשתי הסכימה לשתף פעולה רק כשלחצתי ולדעתי זה היה מתוך רחמים או הרצון לא להעליב אותי, אבל הסוד האמיתי הוא תקשורת. לקח לי המון זמן להבין את זה.
תפתח איתה את הנושא, נסו לזקק את החששות שלה, לדבר פתוח בלי מחסומים, ותראה שתגיעו לדברים שלא ידעת שקיימים. יכול להיות שהיא רואה אותך כמו שהיית לפני כמה חודשים (או מתי שחלית.. לא אמרת כמה זמן), ושיחה כנה ועמוקה יכולה לפרק את זה מהיסוד.
פשוט תקשיב לה, תסביר לה שהיא חסרה לך.
להרגיש נחשק ולטעום ממנעמי החיים- זה אתה. אבל איפה היא?
אל תשדר את החרמנות שלך, אלא את החוסר שלך במגע שלה, תסביר לה מזה אומר עבורך, איך זה מרגיש לך בלי, למה אתה מתגעגע.
תזכור שבסוף, אני ואתה קופים שמסוגלים לשים את הלב והמוח בקופסא ולשכב עם סלע, אבל היא עובדת בצורה אחרת.
זה תהליך, ולפעמים תהליך שלא קורה בצורה טבעית. לפעמים צריך לאלץ את עצמינו לחזור לשם כדי להיזכר איך זה היה.
בהצלחה!

שאלה

09/11/2020

שלום , אני בת 39 לאחר כריתת רחם ושחלות וטיפולי כימו, חווה יובש בנרתיק ובעיקר ירידה משמעותית בחשק המיני. בעלי מאוד סבלני ולא לוחץ אבל אני מרגישה שזה פיל בחדר המיטות ומוסיף מתח ליחסים בינינו. מבקשת דרכים להגברת העוררות המינית. תודה ((:

תשובה

09/11/2020

אישה יקרה,
התופעות שאת מתארת, מוכרות וקשורות בטיפולים שעברת.
לחשק המיני שלנו מרכיב ביולוגי הורמונלי, שנפגע מהתהליך הטיפולי, אך גם מרכיבים אישיים נפשיים, שנפגעים אף הם.
כדי שזה לא יהיה פיל, כדאי לדבר על זה. לומר שהחשק ירד, שלצערנו זה חלק מהסרטן והטיפול בו.
השבת החשק יכולה להיות בדרכים שונות: חיבור מחודש לגוף והנאה ממנו )נתחיל עם הנאה שאינה בהכרח מינית: פעילות גופנית, ריקוד, מסאז', או כל מה שעושה לך טוב (כדאי להתחיל לאט, ללמוד מחדש את הגוף. כל העור שלנו הוא איבר מיני, ללמד אותו מחדש מגע באזורים שלא היינו רגילים לגעת. להקפיד לעשות כך בתחילה כשאין מטרה מינית של עוררות ואורגזמה, אלא רק של הנאה ועונג.
לאט לאט להחזיר את הביטחון ותחושת החיבור והביטחון בגוף. ותחושת האינטימיות הזוגית.
ברמה האישית, חישבי, מתוך הכרות שלך עם עצמך מה עושה לך טוב? מה בן/ת הזוג יכולים לעשות כדי להטיב? מה הדברים שאנחנו יכולים לעשות יחד כדי להחזיר את תחושת הקרבה ובהמשך הקרבה המינית? ולשוחח עליהם.
לפעמים שיחה קרובה, היא המעורר הכי משמעותי..
מבחינת העוררות, צריך לתת לה זמן, לתת לגוף ולנפש את הזמן והגרוי המתאימים כדי להתעורר.
בהצלחה,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

שאלה

03/11/2020

הי , אני בת 35 כרגע בטיפולי כימותרפיה לסרטן המעי ולפני הקרנות באזור האגן. שמעתי שיש מלא תופעות לוואי להקרנות באזור הזה כולל פגיעה בנרתיק ועוד. אשמח לדעת למה לצפות ואיך ניתן להתמודד עם תופעות הלוואי, תודה

תשובה

03/11/2020

אישה יקרה,
לטיפולי הקרנות תופעות לוואי שאכן יכולות לפגוע בנרתיק ובאברי המין הנשיים (שחלות, רחם, נרתיק וחצוצרות) ותלויות בסוג, מיקום ועצמת הטיפול. ממליצה מאוד לשאול את הצוות המטפל הספציפי שלך למה את יכולה לצפות. אני נעצרת רגע על כך, משום שלשאול את הצוות מרגיש לא דבר טריוויאלי, בטח כשמדובר בהקשרים מיניים. חשוב לי לומר שאלה שאלות מאוד מקובלות וחשובות והצוותים המטפלים שאני פוגשת מאוד נכונים לענות על השאלות הללו. וכדאי וחשוב לשאול אותם.
באופן רחב וכללי נדבר על אפשרות לפגיעה בזרימת הדם לנרתיק מה שגורם לנרתיק להיות יבש יותר וגמיש פחות ולפגיעה בתפקוד שחלתי (שעלול לגרום תופעות גיל המעבר כגון, הפסקת ווסת, גלי חום, יובש בעור, יובש בנרתיק, חוסר שקט והפרעות שינה). ההמלצה היא לעבוד עם מאמנים נרתיקיים ששומרים על גמישותו ותפקודו של הנרתיק ולהשתמש במסככים על בסיס מים. לאחר הטיפולים ובתיאום עם הצוות הרפואי אפשר לעבוד עם עיסויים נרתיקיים (עם שמן טבעי). ולהיעזר בפיזיותרפיה רצפת האגן לחיזוק השרירים באזור.
לצד הנקודות הטכניות הללו, קיימות השפעות נוספות, הקשר עם הגוף נפגע, החשק יורד, החשש וההתמודדות גורמים לנו להתרחק מעצמנו (ואולי גם מבני/ות הזוג שלנו)- זוהי התמודדות בפני עצמה. היא נורמלית (במצב הלא ככ נורמלי הזה), וכדאי להכיר בה. כדאי לדבר על הדברים לשתף את בני הזוג, או כל אדם שמרגיש בנוח איתו. לא לחשוש לשאול את הצוות. לא לחשוש להיעזר, מותר ורצוי (ונתפלא לגלות שכשאנחנו משתפים ומבקשים עזרה, פעמים רבות גם לסביבה שלנו קל יותר). אני ממליצה מאוד בתקופה הזו, ליזום קרבה פיסית עם בן/ת הזוג, ללא יחסי מין (פנימיים או חיצוניים), הקרבה הזו, המגע, החיבור הפיסי עוזרים לחזור לקרבה מינית ויחסים בהמשך.
ולזכור שתמיד אפשר גם לפנות לסיוע מקצועי בתחום המיניות.
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית מוסמכת

 

ועוד מילה מחברת קהילה

יקירה, תופעות הלוואי מגוונות, גם פיזיות וגם נפשיות. לגבי ההנחיות הרפואיות, היועצת המינית יודעת יותר ממני.
לגבי המלצות רגשיות / נפשיות, אני חושבת שבזמן הטיפולים אנחנו תחת כל כך הרבה סטרס, שהמטרה צריכה להיות פשוט ״לעבור את זה״. יהיו תופעות לוואי, יהיה קשה, זה נתון. אם אפשר, להוריד מעצמנו את הלחץ to perform sexually, ולהתמקד יותר במגע שובר שגרה. דברים שעושים נעים בגוף שהם לאו דווקא מיניים, כמו יוגה, מתיחות, עיסוי, מחזירים אותנו לתחושתיות של הגוף שלנו, ואולי אפילו למיניות.

שאלה

27/10/2020

אני צעירה אחרי טיפולים. כבר שנה ו-3 חודשים עם טיפול הורמונלי תרופות וזריקות מדי חודש.
איך ניתן להתגבר על בעיות היובש הווגינלי והירידה בחשק המיני, בידיעה שהטיפול ההורמונלי נמשך 5 שנים?

תשובה

27/10/2020

אישה יקרה,
כל מי שעברה/ עוברת טיפולים אשר פוגעים או עוצרים ייצור אסטרוגן, נכנסת למצב של מנופאוז מוקדם. תופעות של יובש בנרתיק, גלי חום, חוסר שקט, פגיעה בשינה, ירידה בחשק- מאפיינות מצב זה.
נרתיק- חוסר באסטרוגן גורם לרקמה בנרתיק להיות דקה ופריחה (אטרופית). הנרתיק נפצע בקלות, יכול להתעורר כאב במהלך מגע פנימי והוא נהיה צר יותר. כדאי וחשוב לעזור לו. יכולים לעזור: עיסויים עם שמנים טבעיים, חיזוק שרירי רצפת האגן ועבודה עם מאמנים נרתיקיים. שמסייעים בסיכוך, בריכוך, בהזרמת דם למקום ושמירה על "מקום" בו.
כדאי להתייעץ עם הרופא/ה האונקולוגית, בנוגע למריחת אסטרוגן מקומי, שיכול לעזור מאוד לנרתיק להשתקם. רופאות מסוימות במצבים מסוימים של החלמה מתירות אפשרות זו.
גם רפואה משלימה יכולה לסייע.
מבחינת החשק, התהליך קצת יותר מורכב, כי חלק מאבדן החשק קשור במצב ההורמונלי, אבל חלקו קשור בדברים נוספים כמו: הקשר שנתערער עם הגוף, הקושי בהנאה ממנו, הפחד מחזרה לאינטימיות וכד'.. כדאי להתחיל תהליך של התקרבות אישית (לגוף שלך) וזוגית (לבן/ת הזוג).
אם את מרגישה שזה גדול מידי ורחוק מידי, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. לעיתים פגישה אחת או תהליך קצר יכולים להועיל רבות.
תרגישי טוב,
עדי חסיד, מטפלת מינית

 

ועוד מילה מחברת קהילה

קשר הגוף נפש סבוך ולא מובן במלואו לנו. בעוד שהרפואה המערבית מסבירה לנו את הסימפטומים הפיזיים ונותנת לנו פתרונות תרופתיים, לא תמיד זה עוזר או מספיק או בכלל מטפל עמוק יותר.
אני חושבת שזו הזדמנות לחקור מגע ותשוקה בהיבט אחר. הזדמנות לייצר תקשורת ושיח עם בן / בת הזוג (וגם לבד) על איזה סוג מגע עושה לי נעים? האם מגע מיני חייב לכלול מגע באיברי המין?
יש איזשהו תסריט הטרו-נורמטיבי של איך מין ״אמור להיראות״. משחק מקדים, חדירה, גמירה של הגבר, ואם הצלחת לגמור אז יופי ואם לא, לא נורא.
התסריט הזה מוכוון מטרה: מוכוון לאורגזמה ומוכוון חדירה.
אולי במקום זה, אפשר להסתכל על מיניות כאינטראקציה רכה יותר. בלי תכלית. להוציא את מטרות החדירה והאורגזמה מהשיחה. לבחון מה נעים לנו בגוף. אולי עיסוי בגוף, אולי ליטופים. לזרום לסשן נגיעות, בלי להוביל לשום מקום.
בשורה התחתונה, להוריד מעצמנו את הלחץ. להוריד את התכלית מהמגע.

שאלה

27/10/2020

בת 22, בן הזוג שלי החלים מסרטן לפני 3 שנים, הקפיא זרע, עבר כימו והקרנות, והיום עקר לחלוטין..
אשמח לשמוע בבקשה על התהליך שאצטרך לעבור כדי להיכנס להריון, כמה זמן זה לוקח, כסף, וכל פרט רלוונטי שאני כנראה אפילו לא יודעת לשאול… תודה מראש!

תשובה

הי יקרה,
אני מתארת לעצמי כמה חששות עולים בנושא הקפאת הזרע והפריון. הן עולות תמיד ואין ספק שלגילך הצעיר מקום משמעותי.  במקרה הזה גם להקשר יש משמעות: כמה זמן אתם יחד? האם הדברים דוברו? האם ניתן לדבר ביניכם ולבדוק יחד את האפשרויות? או שהשאלות הללו מטרידות אותך ומקשות עלייך להמשיך הלאה? חשוב לי לומר לך שאין נכון או לא נכון, שמה שמטריד אותך חשוב וחשוב להתייחס אליו. ו.. כן, גם לשוחח ביניכם.
הנה כמה קישורים שיכולים לענות לך על השאלות, או לפחות לספק בסיס טוב ומקום לשאול הלאה:

בריאות שלמה ובהצלחה,
עדי חסיד מטפלת מינית מוסמכת.

שאלה

22/10/2020

היי אני מלווה ותומכת בת 35. בעלי עבר ניתוחים רבים באזור הבטן כדי להוציא גידול וגרורות מהמעי והכבד. לא רק שהמראה פחות מושך אותי, גם אני נורא מפחדת להכאיב לו ולכן נמנעת ממין – מכל סוג שהוא. האמת? לא מרגישה שחסר לו אבל הוא לפעמים מאוד רוצה ואז אני עושה אבל נורא מפחדת להכאיב לו או שיכאב לו בלי קשר אליי כל הזמן ואז פחות נהנית. מה עושים?

תשובה

22/10/2020

הי יקרה,

במצב כזה של טיפולים וניתוחים שהם טראומה לגוף ולנפש, באופן טבעי חלה התרחקות ממין. ופעמים רבות גם התרחקות מאינטימיות באופן כללי, דווקא מתוך הרצון "לשמור" אחד על השני לא להכביד ולא להדאיג, אנחנו מתכנסים בתוך עצמינו וככה שומרים את הדאגות שלנו והמכאובים. הבעיה היא, שכך גם, אנחנו מתרחקים אחד מהשני.
בתוך סיטואציה כזו, המין הופך מאולץ או טכני או לא נגיש. החששות מלהכאיב, מלדחות ומלהידחות מוסיפים שמן למדורה או בעצם, מכסים את מדורת הליבידו ומותירים אותה ללא חמצן..
כדי להחזיר מין ומיניות למרחב הזוגי, כדאי להתחיל מלהכיר בתהליך הזה. ואפילו לנסות לדבר עליו או אותו. לדוגמא: "בדיוק היום קראתי פוסט שאומר שכדאי לדבר על הדברים שמטרידים אותנו, אז אני מנסה ורוצה לומר שאני מפחדת..".
עכשיו, נדבר רגע על להחזיר את המיניות לזירה..
קחו בחשבון שספונטניות זה אאוט- המיניות לא תחזור מעצמה, צריך להחזיר אותה לאט לאט.
להתחיל מחוץ למיטה, ליזום יותר מגע קרוב: נשיקה, חיבוק, ישיבה קרובה.
לדבר על הדברים: על הסקס שהיה, על איך אנחנו מרגישים עם זה שהמצב. גם על החשש ממגע או כאב. ועל הסקס שיהיה, שונה ממה שהיה בעבר.
בשלב הבא, לאפשר לעצמינו להיות יחד במיטה, להתלטף ולגעת, לבדוק מה מרגיש ואיך, להכיר את התחושה והכאב, לחקור יחד את המגע. לבדוק ממה אנחנו חוששים או נרתעים ולבדוק מה נעים וטוב.
הטוב והקירבה בתוך הסיטואציה, עוזרים לעיתים להתמודד עם הרתיעה ואפילו עם הכאב.
ככל שנהיה סבלנים עם עצמינו ולא נוותר על קירבה, מגע ואינטימיות, נוכל להנות ולהחזיר אפשרות לאינטימיות אירוטית וחושנית (חיבוק מיני, נשיקה מושהית, "טיזינג") ובהמשך סקס.
לקחת את הזמן ולמצוא את העונג המשותף.

 

ועוד מילה של חברת קהילה

יקירה,
אני יכולה לספר מהניסיון שלי, שזה עניין של הקשבה. מה שחשוב בסוף זה האינטימיות, המגע. לפעמים זה מצליח לנו יותר ולפעמים פחות. ואין נכון ולא נכון בחדר המיטות.
לפעמים יש תשוקה מאוד גדולה שנעצרת ברגע שכואב לו ולפעמים הוא רק רוצה להתבונן עלי מענגת את עצמי. זה לא פחות אינטימי. להפך, לומדים להכיר גבולות חדשים ביניכם והקשבה עמוקה יותר.
לנו תמיד הייתה מיניות מלאה בתשוקה ופתאום זה נעצר. עד הרגע שהבנתי ששנינו זקוקים לזה. להרגיש כמו פעם. אבל צריך לבוא לזה בלי ציפיות. רק מתוך הקשבה, הכלה ותשוקה לענג ולהתענג. בהצלחה במציאת המתכון המיוחד שלכם לאינטימיות. חיבוק אוהב לך על ההקשבה האדירה שנדרשת ממך.

שאלה

14/10/2020

היי. בת 36 מחלימה מסרטן שד טריפל פוזיטיב הייר2. לאחר כימו, ניתוח והקרנות. ממשיכה בקדסיילה וזריקת לוקרין. וטמוקסיפן לשנים הבאות.
הלוקרין גורם לתסמיני גיל המעבר ויובש בנרתיק כאמור.
ניסיתי להשתמש בג׳ל גינומל, אבל היובש ממשיך, מרגיש כאילו היובש יותר בשפתיים הפנימיות מאשר בנרתיק.
נתנו לי וגיפם ואובסטין אבל האונקולוגית שלי לא מתלהבת מזה בכלל, גם אני לא. כי זה אסטרוגן. ואסור לי הורמונים.
בקיצור, אין לי חיי אהבה, למרות שרוצה.
מצד שני לא רוצה בגלל הכאב והיובש ומפחדת מהקושי שכרוך בזה.
מה עושים?

תשובה

14/10/2020

היי
בגילך אכן השינויים ההורמונליים מורגשים באופן מאד דרמטי ולכן נדרש שימוש גם בקרם לחות לנרתיק על בסיס קבוע כחלק משימור תקין של הרירית הנרתיקית וגם שימון הנרתיק בזמן מגע מיני. רק גינומונל לא מספיק.
ממליצה בזמן מגע מיני להשתמש בשמן שקדים (לא קוקוס) או נוזל סיכה על בסיס סיליקון (עדיף אם משתמשים בקונדום) עלייך וגם על בן הזוג.
במידה ולא תחושי שינוי אמשיך ואייעץ לך.

 

ועוד מילה של חברת קהילה

היי,
הלוקרין והטמוקסיפן בהחלט יכולים ליצור יובש באיבר המין ולהקשות על קיום יחסי מין, חוויתי את זה העצמי וזאת סיטואציה לא נעימה ומתסכלת, ישנם כל מיני סוגי חומר סיכה בשוק ללא נוכחות אסטרוגן.
מה שכן ממליצה לך לפנות לגניקולוגית אונקולוגית ולהתייעץ איתה, היא יכולה לעזור לך למצוא פתרון מותאם אישית. זה מה שאני עשיתי כשהבעיה הזאת צצה וקיבלתי שלל פתרונות שעזרו לי והקלו עליי לקיים יחסי מין בלי יובש ובלי כאב.

 

שאלה

13/08/2020

אני בת 36, 3 חודשים אחרי ניתוח הייפק עם צלקת מהשדיים עד המפשעה, קיבלתי מחזור פעם אחת בתקופה הזו, אני סובלת מגלי חום ואני ממש מפחדת לקיים יחסים. אני מרגישה שהאיברים שלי בתוך הגוף לא יושבים כמו שצריך ועדיין יש לי כאבים קלים בתזוזה. מתי יהיה נכון לחזור לקיים יחסים והאם יש סיכון בכך אחרי ניתוח כזה?

תשובה

13/08/2020

בת 36 יקרה, שאלת שאלה חשובה מאד. אבל, חסרים לי מספר פרטים על מנת שאוכל לענות לך בצורה מפורטת.

מאיזו סיבה היה ניתוח ההייפק? עם איזה סרטן את מתמודדת?

אשמח אם תוכלי להעלות את שאלתך בשנית עם הפרטים המלאים וניפגש כאן, בתגובות, בקרוב.

 

שאלה

12/08/2020

הי
אשמח לקבל כלים להתמודד עם המצב הקשה לתפקוד מיני מהנה ובריא וכייפי כבחורה צעירה בשיא חיי, שנתנו לי תרופות שמפסיקים את המחזור כל חודש והקפיצו אותי 15 שנה קדימה עם תופעות קשות של גיל הבלות בעיקר גלי חום שלא ידעתי מה זה, יובש בנרתיק, בלי חשק וסקסיות בכלל. כל כך קשה לי להתמודד עם עצמי ועם בעלי. וזה חסר לי וחשוב לי ואני לא נהנת וזה מתסכל וכואב ואני רוצה שיהיו לי חיים מענגים מהנים ומספקים. אני לאחר סרטן שד שהתגלה בשנית וחזר גרורתי עברתי הקרנות ושינו לי לתרופות ביולוגיות. בת 42.

תשובה

12/08/2020

היי

המצב שאת מתארת באמת נשמע מורכב וקשה. לתופעות השונות של גיל המעבר – יש טיפולים שונים, תרופות נוגדות חרדה (מסוימות) מפחיתות את גלי החום- אם את מרגישה שיש ממש פגיעה באיכות החיים פני לרופא המשפחה או לאונקולוג שלך. בנוגע ליובש בנרתיק אני לרוב ממליצה להתחיל עם גינומונל במידה ולא השתמשת עד כה. יש לקרוא טוב את הוראות השימוש. אין צורך במרשם רופא וזה לא על בסיס הורמונים או סטרואידים כך שמתאים לכל אחת. בזמן קיום יחסי מין ניתן להוסיף שמן שקדים או ג'ל או קרם על בסיס סיליקון. ירידה בחשק מיני הינה לרוב משנית למצב הרגשי ולתופעות הגופניות שהזכרת יש בהחלט סיכוי שאם תטפלי בכל אלו תרגישי טוב יותר והחשק יעלה.

ועוד מילה של חברת קהילה

מאוד מבינה את התסכול שלך מהמצב. טיפולים פוגעים בחשק המיני שלנו ולוקח זמן עד שהגוף מתאושש מכל מה שעבר וקיבל. לכל אחד לוקח תקופת זמן משלו להתאושש ולחזור לעצמו, אז קצת סבלנות זה יקרה! לתופעות של גיל הבלות כמו גלי החום יש פתרונות תרופתיים שמאוד עוזרים ומפחיתים משמעותית את עוצמת ומספר גלי חום, ממליצה לך להתייעץ עם האונקולוגית שלך לגבי זה. לגבי הכאב ממליצה לך לידע את האונקולוגית גם בזה ואפילו להתייעץ עם גניקולוגית אונקולוגית על הכאב, יש להם פתרונות בשביל זה שיכולים לעזור לך. אני חושבת שמאוד חשוב שתדברו על המצב הזה ביניכם כזוג, השיח יכול לעזור לו להבין את התחושות שלך ואולי תמצאו פתרון יצירתי ביחד, אין בושה להעזר במטפל זוגי/מיני כדי שתוכלו להתמודד עם המצב הזה. מאחלת לך המון בהצלחה! .

שאלה

10/08/2020

אחרי כימו וביולוגי ניתוח והקרנות מרגישה שהחשק המיני חלף לו והיובש והנרתיק שהפך להיות צר ויבש וכואב לא משתף פעולה עם עם נוזל סיכוך.. אני לוקחת טמוקסיפן כבר חודשיים.. האם המצב יחזור לקדמותו?

תשובה

10/08/2020

יש מספר פרמטרים בעלי השפעה פה.
גיל – אם את נמצאת בשלב בו המחזור עשוי לחזור יש סיכוי טוב שהיובש יפחת.
חשק מיני מורכב מהרבה פרמטרים: נסיון עבר, קשר זוגי, האם יש כאב בחדירה ועוד.

אצל נשים השינוי ההורמונלי לא מעיד במאת האחוזים על שינוי בחשק אלא מה שקורה בעקבות השינוי ההורמונלי: גלי חום, שינויים במצב הרוח.. סביר להניח שאם אלה יחלפו, גם התפקוד המיני ישתפר.

ועוד מילה של חברת קהילה

טיפולים ותורופות שונות, עלולים (מנסיוני) לגרום לירידה בחשק המיני וליובש בנרתיק, זאת סיטואציה מתסכלת מאוד אבל ברת פיתרון. הגוף צריך להחלים מכל מה שעבר ולהתנקות מכל החומרים שקיבלת, להתאזן ולהתרגל לטמוקסיפן ולאחר שזה יקרה החשק המיני לאט לאט יחזור. לגבי הכאב, ממליצה לך להתייעץ עם גניקולוגית אונקולוגית, זה חשוב שהם ידעו על הבעיות האלו וכמובן שגם האונקולוגית שלך. אני קיבלתי פתרונות מותאמים אישית לי שעזרו מאוד ואפשרו לי לקיים יחסי מין ללא כאבים. בהצלחה

שאלה

30/07/2020

אני בת 32, מחלימה מסרטן צוואר הרחם, כיצד מתמודדים עם הדעות המוקדמות במגזר הדתי על סרטן צוואר הרחם? זה נכון מה שאומרים שסרטן צוואר הרחם קורה לבחורות שמרבות להחליף פרטנרים?

תשובה

30/07/2020

דעות קדומות חלקן מקורן בבורות או סביב נושאים שחוששים לעסוק בהם, כמו מחלת הסרטן. קשה להתמודד עם דעות קדומות, לא ניתן לשנות ציבור שלם.
אחד מגורמי הסיכון הינו ריבוי פרטנרים אולם לא אחת יש מיקרים של נשים שהיו עם גבר אחד בלבד כל חייהן וחלו.

ועוד מילה מחברת קהילה

הבעיה עם מחלת הסרטן ומחלות סרטן השד וצוואר הרחם בפרט, בציבור החרדי הוא שהשיח עליו הוא אסור, מה שגורם להרבה נשים להסתרה מהסביבה, זוהי בעיה שיהיה קשה מאוד לשנות בציבור שלם. ממליצה לך לא להתעכב על זה ולהתמקד בעצמך ובהחלמה שלך מהסרטן.ממה שיצא לי לשמוע, ריבוי פרטנרים מיניים עלול לעלות את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם אבל לא בהכרח, ישנן עוד סיבות וגורמים להתפתחות המחלה. מה שכן, חשוב שתשמרי עצמך ותשתמשי באמצעי מניעה.

שאלה

30/07/2020

אני בת 26, מחלימה מסרטן השד. איך יוצאים לדייט כשיש לי כאלו צלקות על החזה??? איך אי פעם אוכל להכנס עם מישהו למיטה שוב?

תשובה

לכל אחד יש משהו שהיה רוצה שיקבלו אותו למרות הדבר הזה שיש בו.
מחלת הסרטן/צלקת/העדר יכולת לבצע משהו לא לוקחים את הזכות לבחור בן/בת זוג.
צאי לדייט התרשמי מהפרטנר ואם תרגישי שהוא/היא האדם שבא לך לשתף שתפי יתכן ותתרשמי שהוא/היא לא ראויים לכך כלל.

ועוד מילה מחברת קהילה

מאוד מבינה ומזדהה עם השאלה שלך, החשש הזה לחזור לעולם הדייטים והחשש מאינטימיות עם גבר שלא מכיר אותנו יכול למנוע מאיתנו לנסות שמא אולי נקבל דחייה בגלל המראה הלא רגיל. הייתי במצבך אבל אוכל להגיד לך שקודם כל עלייך לקבל את מצבך, את גופך כפי שהוא עם כל הקושי.  זה תהליך אבל לפני הכל חשוב שקודם תואהבי את עצמך. הצלקות שלך מסמלות מלחמה וניצחון אולי תסתכלי עליהן בצורה הזאת. כשהייתי בסיטואציה של אינטימיות ולא חשתי בנוח מספיק פשוט נשארתי עם חזייה והסברתי שאינני מרגישה בנוח להוריד ובכך הורדתי מעצמי את הלחץ וחוסר הנוחות בלחשוף את החזה והצלקות שלי. מבטיחה לך שכשתימצאי גבר שיהיה רגיש למצב שלך ויקבל את זה, אולי אפילו תרגישי בנוח כן לחשוף אותו לזה. תאמיני בעצמך ובמי שאת ואין לי ספק שתימצאי את הגבר הזה שיקבל אותך ואת הצלקות שלך בדיוק כמו שהן!

 

שאלה

30/07/2020

אני בחור הומו בן 38, גם כך אני תיכף נחשב לקשיש בעולם שלי, אני בטיפולים, אבל הקנאביס עושה אותי חרמן… האם אני חייב לקיים יחסי מין עם קונדום?

תשובה

כן!
שימוש באמצעי מניעה בזמן טיפול כימי וביולוגי נועד למנוע חשיפה לתוצרי הפרוק של התרופה הכימית בהפרשות הגוף. לכן האמצעי המניעה היעיל ביותר במקרה הזה הינו קונדום….

שאלה

30/07/2020

מאז שחליתי, לא נותנת לבעלי להתקרב אלי. למרות שהוא מעוניין,
מה עושים?

תשובה

תנסי להבין מהם הגורמים שמונעים ממך להימנע מקרבה, שתפי את בעלך בזה, אם שיח פתוח לא יוצר קרבה והבנה פני לטיפול זוגי/מיני שיאפשר שיח פתוח ביניכם.

ועוד הצעה מחברת קהילה

זה מאוד מובן שבתקופה הזאת אנחנו יותר מסוגרים ופחות מסוגלים להתמודד עם מגע מיני.  מה שכן, ניראה לי שאת צריכה להבין עם עצמך מה הגורם לחוסר רצון במגע. כשהייתי במצבך שאלתי את עצמי האם זה בעקבות זה שאינני מרגישה בנוח עם הגוף שלי? האם החשק המיני נפגע? או שאולי זה בגלל המצב הנפשי והסיטואציה המבלבלת והמפחידה? מה שכן, חשוב לנסות ולדבר על זה עם הבן זוג שלך, זה יכול לעזור  להתמודד עם המצב הקיים. מה גם שאפשר לנסות להעזר במטפל מיני/זוגי שיעזור לכם לתקשר את המצב ביניכם. מניסיון אישי לדבר את זה כמו שזה עוזר ואפילו יכול לקרב ביניכם. בהצלחה.

שאלה

30/07/2020

בן 35, אבא ל-2 אני שנה וחודשיים אחרי השתלת מח עצם מתורם זר בעקבות AML,
היום מטופל ב- Nexavar (Sorafenib).
את השתלת מח העצם סיימתי עקר לחלוטין.

בשלושת החודשים האחרונים יש ירידה בחשק המיני ובאונות. לא יודע אם זה בגלל הטיפולים, העקרות, התרופה שאני לוקח או שזה בכלל לא קשור לסרטן (אולי זה בכלל בגלל לחץ, עייפות וכד').

מה עושים

תשובה

כל תלונה בחשק המיני צריכה להבדק בשני מישורים: ברמה הפיזיולוגית: ביצוע בדיקות דם לפרופיל הורמונלי. ברמה הרגשית: במידה והערכים תקינים יש להתמקד בגורמים שיכולים לגרום לשינויים בחשק

שאלה

30/07/2020

בת 30, מתמודדת כעת עם סרטן לימפומה נון הודג'קינס, מטופלת בכימו ובטיפול ביולוגי,
האם חייבים לקיים יחסים מין עם קונדום???????

תשובה

שימוש באמצעי מניעה בזמן טיפול כימי וביולוגי נועד למנוע כניסה להריון ומניעת חשיפה לתוצרי הפרוק של התרופה הכימית בהפרשות הגוף. לכן האמצעי המניעה היעיל ביותר במקרה הזה הינו קונדום.
במידה וקונדום לא נח או אינו מותר יש להשתמש באמצעי מניעה למניעת הריון ולהמנע מקיום יחסי מין הכוללים חדירה בשבוע הראשון שלאחר הטיפול

פרוייקט זה בתמיכת חברת:

Logo MSD