האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה. ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.
* מסמך זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, ומתייחס כמובן לכל המגדרים.
יכול להיות שאחד האנשים אצלך בארגון, חולה בסרטן.
התחלנו בדרמטיות כדי שעכשיו נוכל לקחת נשימה עמוקה ולצלול לתוך מדריך קנסר פרנדלי שהכנו לך. כלי ייחודי שפיתחה קהילת חלאסרטן שייתן לך כלים פרקטיים להתמודד עם עובדים שחלו בסרטן, להבין את האתגרים הייחודיים ולדעת איך לספק להם את התמיכה המתאימה. ועכשיו קצת דאטה: בכל יום 10 צעירות וצעירים בגילאי 18-44 מגלים שחלו בסרטן. ואז זה פוגש גם אותך וזאת ההזדמנות שלך להוביל. זאת ההזדמנות שלך להיות ה-״Life Changer” של אדם אחר. בזכותך, הארגון שלך יכול להפוך למקום עבודה מכיל יותר, מתקדם ונחשק עבור צעירים באשר הם, ולהוביל סטנדרט חדש בהתייחסות לצעירים שביום בהיר אחד, ״השמיים נפלו עליהם״.
יצירת מסגרת מדיניות ותהליכי עבודה המאפשרים תמיכה מיטבית בעובדים המתמודדים עם סרטן ו/או מחלימים ממנו, תוך שמירה על כבודם, פרטיותם וזכויותיהם, והתאמה לצרכי הארגון.
רקע: הבנת מצבו של העובד המתמודד עם סרטן
בשביל להבין איך אפשר לעזור להם, אנחנו צריכות וצריכים להבין עם מה הם בכלל מתמודדים. מה זה אומר סרטן כשאת או אתה צעירים ולמה דווקא תקופת ההחלמה עשויה להיות הקשה ביותר.
ההשפעה הפיזית והנפשית של תהליך האבחון, הבדיקות והטיפול בסרטן
סרטן כשאתה צעיר, יכול לשבש לחלוטין את מהלך ההתפתחות התעסוקתית לטווח הארוך. עבור צעירות וצעירים, חולים ומחלימות, היכולת לחזור למעגל התעסוקה הוא מדד מפתח לאיכות חיים. היא משפיעה על תחושת הערך העצמי, על הזהות ועל תנאי החיים. צעירות וצעירים רבים מדווחים על מותשות גבוהה כתוצאה מהטיפולים ועל קושי לשמור על רמת ריכוז גבוהה. אחרים מוסיפים כי מעבר לקושי הפיזי גם מקומות העבודה (עובדים עמיתים, מנהלים, לקוחות) לא מבינים את האתגר ומתקשים לייצר סביבה מקצועית מותאמת. בסקר שנערך בארה״ב ע״י study Work@Cancer עלה ש-50% מהעובדים חוששים לספר למעסיק שאובחנו בסרטן! למה? כי הסיפור שלהם אולי לא קשה, אבל קשה מאוד לספר אותו. מתוך הבנה זו, הארגון מחויב ללוות את העובדים בתהליך רגיש ומותאם, שמטרתו לתמוך בהם ולשמר את תחושת הערך העצמי והשייכות שלהם. במסמך זה מוצעים מספר עקרונות לליווי:
כבוד ופרטיות
כל מידע רפואי ואישי שיימסר על ידי העובד יישמר בסודיות מוחלטת, בהתאם לרצונו ולהנחיות החוק. העובד רשאי לבחור אם לחשוף את מצבו הבריאותי ומול מי, תוך ליווי וסיוע מצד אנשי משאבי אנוש.
גישה מותאמת אישית
כל עובד הוא אינדיבידואל, ותוכנית התמיכה תותאם לצרכיו האישיים ולמצבו הבריאותי, תוך שיתוף פעולה עימו.
גמישות ואמפתיה
הארגון מחויב להעניק תמיכה חברתית ומקצועית, מתוך הבנה עמוקה של האתגרים הפיזיים והנפשיים שהעובד מתמודד עימם.
השיחה הראשונה
מטרת השיחה
הבנת צרכי העובד ובניית תהליך תמיכה מותאם אישית לעובד הספציפי. חשיבה משותפת היא מפתח לאפקטיביות של תמיכה.
תגובה ראשונה
כאשר עובד משתף על אבחנתו, הגיבו באמפתיה ודאגה כנה. חשוב להימנע מעצות לא מבוקשות או סיפורים אישיים שאינם רלוונטיים. הביעו תמיכה באמירות כגון: "אני מצטער/ת לשמוע על מה שאתה עובר" או "ספר לי איך אני יכול/ה לעזור״.
מיקום ותנאים
השיחה תתקיים בחלל פרטי ומכבד. הבטחת סודיות בתחילת השיחה, הבטיחו לעובד את שמירת הפרטים בסודיות, אלא אם הוא בוחר אחרת. במידה והעובד בוחר לעדכן מנהלים ועמיתים, יש להציע תמיכה בניהול התקשורת הזו.
תקשורת רציפה
– קיימו שיחות קבועות שבועיות או דו-שבועיות, בהתאם לסיטואציה הספציפית ולרצונו של העובד, על מנת להתעדכן בצרכיו ובמצבו. רצוי לשאול האם יעדיפו תקשורת פתוחה באופן שוטף ובאיזה אמצעי נוח יותר לתקשר.
– אחריות ייזום השיחות הינה של מנהלת משאבי אנוש הרלבנטית.
– במידה והעובד הסכים לחשוף את מצבו בפני מנהלו הישיר, יש לתאם ולסנכרן את האחריות על ביצוע השיחות עם המנהל הישיר.
– במהלך השיחות עם העובד השתמשו בשפה חיובית, אופטימיות ריאלית ושימוש באמירות מקדמות מבלי ליצור לחץ (למשל "אנחנו כאן יחד כדי למצוא פתרון").
– קיימו שיחות קבועות שבועיות או דו-שבועיות, בהתאם לסיטואציה הספציפית ולרצונו של העובד, על מנת להתעדכן בצרכיו ובמצבו. רצוי לשאול האם יעדיפו תקשורת פתוחה באופן שוטף ובאיזה אמצעי נוח יותר לתקשר.
סיוע מעשי
התאמות מקצועיות
– במידה והעובד בוחר להמשיך לעבוד במשך תקופת המחלה והטיפולים, בחנו התאמות אפשריות שיתמכו בעובד ויאפשרו לו להמשיך לעבוד תוך התמודדות עם טיפולים רפואיים ותופעות הלוואי שלה, למשל, עבודה במודל היברידי או מהבית.
– צמצום אחוזי משרה בתקופת הטיפולים.
– התאמת סביבת העבודה: כגון חללים מותאמים וסביבה נקייה לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, הגבלת כמות האנשים במרחב עבודה משותף או הקצאת אזורים ייעודיים.
– סיוע בירוקרטי: סייעו לעובד להבין את הכיסוי הביטוחי שלו, כולל תוכניות ייעודיות לחולי סרטן, כדי להקל על דאגות כלכליות הקשורות לטיפול. לוו את העובד בתביעות זכויות כמו אובדן כושר עבודה או פנסיית נכות.
– עדכנו את העובד ולוודא עמידה בחוקים רלוונטיים, כמו חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות או חוקים אחרים המגנים על עובדים עם מצבים בריאותיים חמורים.
– תמיכה חברתית וכלכלית: הפעילו רשת תמיכה פנים-ארגונית כגון עזרה במטלות בית, משלוחי אוכל, סיוע בהסעות לטיפולים או לשאר בני הבית. ממנו טיפולי רפואה משלימה או סיוע כלכלי אחר בהתאם ליכולות הארגון.
– אפשרו את הרחבת סל ימי המחלה של החולה באמצעות תרומת ימי מחלה בין העובדים.
– תמיכה רגשית ונפשית: חברו את העובד לקהילת חלאסרטן- קהילת הצעירים החולים והמחלימים מסרטן.
– עדכנו את העובד על תוכניות סיוע מהמספקות ייעוץ ושירותים אחרים, שיכולים לסייע בהתמודדות רגשית ונפשית, במידה ותוכניות כאלו קיימות בארגון.
שלב ההחלמה הוא שלב בודד מאוד ומדכא מאוד. בעיקר תורם לזה הפער האדיר בין הסביבה לבין המחלימים. הסביבה רואה את זה כשלב הניצחון – חגיגה, ואילו עבור המחלים זה מורכב הרבה יותר. המנגנונים והמסגרת שהייתה בזמן הטיפולים נעלמים. המחלים לא פעם חש משותק ולא יודע מה ואיך לעשות, איך לקחת את התקופה המשוגעת הזו שעבר ולכמת אותה ליום יום. איך חוזרים לשגרה, האם זה בכלל אפשרי? מה קשור לחזור לעבודה עכשיו? במקום חגיגה זה רגע שבו מתחילים להבין הכל, על באמת. וזה עוד לפני שאמרנו מילה על תופעות הלוואי שממשיכות ללוות את הצעירות והצעירים הרבה אחרי. ולכל זה תוסיפו את ההשפעות המטורפות של תופעות הלוואי המאוחרות, שמגיעות בעקבות הטיפולים השונים. 8 מתוך 10 צעירים בקהילת חלאסרטן מדווחים על תחושת דיכאון דווקא לאחר תקופת ההחלמה, אשר מקשה עליהם לחזור לתפקוד מלא בכל תחומי החיים ובעיקר בתחום התעסוקה.
חזרה הדרגתית לעבודה
בניית תוכנית מותאמת אישית – לאחר סיום הטיפולים, הציעו לעובד תוכנית חזרה מדורגת לעבודה, שתאפשר לו להגדיל בהדרגה את שעות העבודה והאחריות המקצועית שלו בהתאם ליכולתו. הגדירו היקף שעות עבודה, ימי עבודה ודרכי עבודה גמישות בהתאם לצרכי העובד והארגון.
צמתי הערכה – קבעו מועדים לבחינת ההתאמה של התוכנית שנקבעה ובצעו התאמות בהתאם לצרכים של העובד והארגון.
ליווי ותמיכה חברתית
ספקו מסגרת חברתית תומכת, כמו ביקורי בית (בהתאם לרצון העובד) או הזמנתו לאירועים ארגוניים.
הדרכה לאנשי משאבי אנוש
קיימו הדרכה לצוות משאבי אנוש בכלים שיתמכו בהם בעת הסיוע לעובדים חולים ומחלימים מסרטן, ובכלל זה היכרות עם פרוטוקול זה, הנחיות, משאבי סיוע ארגוניים, ומשאבי חוסן בכדי למזער התמודדות עם טראומטיזציה משנית ועקיפה.
הכשרה למנהלים ולצוותים
במידה והעובד בחר לשתף את מנהלו הישיר והצוות במצבו, יקיימו הדרכה למנהל ולצוות על ההתמודדות עם מחלות קשות ותמיכה במחלימים, וכן עודדו שיח פתוח על הכלה ותמיכה, תוך הדגשת חשיבות הרגישות והאמפתיה. כמו כן הציעו תמיכה למנהלים ולצוותים העובדים בסמיכות לעובד המתמודד עם סרטן, בכדי למזער התמודדות עם טראומטיזציה משנית ועקיפה.
צוות היגוי
הקימו צוות היגוי בארגון בהובלת אנשי משאבי אנוש, שיעקוב אחר יישום המדיניות ויעריך את הצלחתה.
משוב
יש לאסוף משובים מעובדים חולים ומחלימים על חוויותיהם מהתהליך ושיפורו בהתאם.
שקיפות
הציגו את הפעולות שנוקט הארגון בתמיכה בעובדים כחלק מהחזון ומאסטרטגיית אחריות תאגידית. וודאו שהתהליכים המוגדרים מתועדים בנהלי החברה ונגישים לעובדים, כדי לקדם שקיפות. הדגישו את מחויבות הארגון כלפי עובדיו כמרכיב מרכזי בתרבות הארגונית.
הכנס המדעי ה-1 בתאריך 14.03.2023 התקיים לראשונה בישראל הכנס המדעי הראשון בנושא צעירים חולי סרטן. בכנס לקחו חלק מנהלי המכונים האונקולוגיים, איגודים מקצועיים ובהשתתפות מומחה בינלאומי. הסרטן הוא רק חלק מהמשוואה צפו בוידאו מתוך הכנס – ״הטיפול הוא רק חלק מהמשוואה״: שינוי פרדיגמה בחולי סרטן צעירים סרטן שד בצעירות סרטן מערכת העיכול בצעירים טיפול
-->