למה כדאי לאכול כרוב כבוש

בעשורים האחרונים מקובלת הגישה כי יש קשר הדוק ורב מנגנונים בין אוכלוסיית החיידקים שחיים במערכת העיכול שלנו (המיקרוביום) לבין תפקוד מערכת החיסון, תפקודים מטאבולים, פסיכולוגיים ורגשיים. נוכח העליה המשמעותית של סרטן בקרב צעירים (עד גיל 40), מתבצעים בעשור האחרון לא מעט מחקרים בנושא ההשפעות של טיפולים כימותרפיים על המיקרוביום ועל תפקידו בפגיעה בתפקודים פיזיולוגיים (למשל מוקסיטיס, רמת דלקתיות) , קוגניטיביים (למשל היכולת להתרכז, לזכור ) ורגשיים (למשל – רמת חרדה, דיכאון, התבודדות). החוקרים מציינים כי הבנת ההשפעה של כימותרפיה על המיקרוביום היא חיונית לשיקום טוב יותר של צעירים מחלימים (1). ונשאלת השאלה האם שיקום המיקרוביום אחרי טיפולים כימותרפיים יכול לסייע בשיקום מערכות אלו.

התופעה של ערפל קוגניטיבי למשל (שם כולל לתופעות כגון קושי להתרכז ולחשוב בבהירות, ירידה בזיכרון חזותי ומילולי, טווח קשב מקוצר, ותחושה כללית של חוסר ארגון וחוסר פוקוס) שמשפיעה על 20% עד 70% מהמטופלים, היא תופעה שאין לה (נכון להיום) שום טיפול רפואי.

והנה, מחקר חדש (ינואר 2022) מצא כי נשים שעברו טיפולים כימותרפים לסרטן שד ולקחו במקביל תוסף של פרוביוטיקה הפחיתו משמעותית את התופעה של "ערפל קוגניטיבי" (באנגלית "כמובריין" – Chemobrain).
דבר ראשון זו ידיעה מעודדת – פתרון אפשרי לבעיה שעד כה חשבו שהיא חסרת פתרון.
דבר עוד יותר מעניין הוא שהמחקר הזה בעצם מדגים את ההשפעה העצומה שיש לחיידקי מערכת העיכול על תפקודי המוח. וזו, אגב, עובדה שאמורה לעניין את כולנו, גם אם לא עברנו טיפולים כימותרפיים.

למה ואיך זה קשור לכרוב כבוש?
כרוב כבוש (מותסס, כמו גם מלפפונים מותססים וכל ירק מותסס אחר) הוא אחד המקורות הטובים ביותר לפרוביוטיקה טבעית, שמגיעה אלינו ישר לצלחת.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שבאופן כללי טיפוח המיקרוביום באמצעות תזונה יעיל יותר מאשר שימוש בתוסף פרוביוטי.
במחקר הזה לא הייתה ,לצערי, קבוצת מחקר שלישית, של נשים שקיבלו כל יום מנה קטנה של כרוב כבוש (או מזון פרוביוטי אחר) אבל אני מניחה שמזון כזה היה נותן תוצאות טובות באותה מידה כמו זו של הקבוצה שקיבלה תוסף פרוביוטיקה.
בעיני זה מופלא שתופעה כל כך מציקה ומהותית שאין לה שום פתרון רפואי (נכון להיום) יכולה להיפתר (לפחות חלקית) בצורה כל כך פשוטה. זה שוב "מפיל אסימון" לגבי עד כמה האוכל שאנחנו מכניסים לפה יכול להשפיע על הבריאות שלנו על כל מימדיה.
לעומת זאת בנושא מצב הרוח דווקא כן חקרו גם שימוש באוכל מותסס (3), ומצאו שמשתתפים שהרבו לצרוך מאכלים מותססים (כגון כרוב כבוש, מלפפונים כבושים) דיווחו על ירידה בחרדה ובריחוק חברתי.

אז מה אני מנסה להגיד לכם פה ממש בקצרה? – עולם המיקרוביום (החיידקים שחיים בתוכנו) הוא עולם עצום, בעל תפקיד מרכזי בבריאות הגוף והנפש שלנו (אבל ההבנה שלנו אותו היא עדיין ממש בחיתוליה).
הקשר בין המיקרוביום שלנו (כמות וסוגי החיידקים שמתגוררים בגוף שלנו) לסרטן הולך ומתברר כקשר מעניין ומשמעותי – בהפחתת סיכון, בהגדלת יעילות הטיפולים ובהתמודדות טובה יותר עם תופעות לוואי קצרות וארוכות טווח. נראה שהרכב החיידקים במערכת העיכול יכול בין היתר להעלות או להוריד את הסיכון שלנו לתחלואה, כמו גם להשפיע על התגובה שלנו לטיפולים אונקולוגיים שונים.
בינתיים נראה שאוכל מותסס צריך להיות חלק יומיומי מכל תזונה בריאה, ויכול להיות חלק מכל שיטת תזונה שבה אתם דוגלים.
אז קדימה למטבח – כרוב כבוש ומלפפונים כבושים הם ממש פשוטים להכנה, ואם אתם הרפתקנים – לכו על קימצ'י, או על ירקות אחרים.

כרוב כבוש

• 1 ק"ג כרוב כבוש
• 20 -25 גרם מלח

הכנה:
לקצוץ את הכרוב בסכין חד
• לערבב עם הכרוב את המלח בצורה שווה ולחכות עד שהוא מפריש הרבה נוזלים.
• השלב בחשוב ביותר: לעסות (לעשות "עיסוי" לכרוב עם המלח, ללוש את הכרוב עם המלח.
• לדחוס את כל העיסה לתוך צנצנת זכוכית ולמלא את הצנצנת כמה שאפשר.
• כל הכרוב חייב להיות מתחת למים. לא מוסיפים מים לצנצנת.
• אם הכרוב עולה – להניח מעליו משהו כבד – למשל משקולת קטנה שדוחסת את התערובת.
• זמן התססה כ 3 שבועות.
• אם הצנצנת סגורה הרמטית חשוב לפתוח אותה כל יום ולשחרר את הגזים שמצברים בהתססה.
• מתי מוכן? כשאר צבע הכרוב משתנה לבהיר יותר. טועמים – הטעם צריך להיות טעים ועדין.
• כאשר מוכן – להעביר למקרר.
• את מי הכבישה אפשר לשתות!
• את הכרוב לשמור במקרר.

בתיאבון,

שרון בר-גיל, מחברת הספר "תשעים אחוז בריא – לבשל ולאכול לבריאות טובה"

הערה: חשוב לציין שההנחיה הרפואית הנוכחית לאלו שעוברים טיפולים כימותרפיים (ואחרים) היא להמנע מאוכל פרוביוטי או תוספים פרוביוטיים מחשש לזיהום, וזה מן הסתם כולל גם מאכלים מותססים.
בבקשה התייעצו עם הרופא המטפל. הכתוב מעלה אינו מהווה בשום צורה ואופן תחליף לייעוץ רפואי.