
האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.
הרומן שלי עם תחום האונקולוגיה התחיל עוד בהיותי סטודנטית לסיעוד.
בהתנסות שלי שובצתי למחלקה אונקולוגית ושם נחשפתי למורכבות של תחום הסרטן המטופלים. דווקא מהנקודה הזאת התאהבתי. אמרתי לעצמי לא יכול להיות חייב להיות משהו שיכול להקל על המטופלים, אפילו אם זה הדבר הכי קטן ופצפון, ושברגעים הללו זה המון בשבילם.
מהמקום הזה של החוסר אונים הרגשתי שזו זכות גדולה לטפל במטופלים מרכבים מבחינה רגשית וגופנית, ולהקל ולעזור בדברים הכי קטנים עד כמה שניתן.
לאחר מכן בסטאז' לקראת סיום הלימודים כבר ביקשתי בעצמי להיות בהשתלות מח עצם, ושם בכלל נחשפתי למורכבות עוד יותר גדולה גופנית ורגשית שהצריכה ניסיון, ידע רב ואחריות גדולה. ידעתי שזה מה שאני רוצה למרות האחריות הרבה, זה רק אתגר אותי יותר ברמה האישית והמקצועית.
ולא מפתיע- התחלתי את דרכי כאחות בהשתלות מח עצם- המטואונקולוגיה במרכז דודיוף.
האשפוזים במחלקה ארוכים מאוד והטיפולים אגרסיביים ומורכבים. כמובן ישנם המון סוגים שונים של מחלות, כל מחלה והטיפול שלה והמורכבות משתנה.
במהלך שנות עבודתי שם חוויתי הרבה וגדלתי בתור אחות בתחום. החויות הרבות כללו את הטיפול ההוליסטי בחולים, הקושי הרגשי, המוות, הסבל והרבה עבודה עם עצמך לאן לקחת את כל האנרגיה הזו.
כמו כן, חשוב לי לציין לא פחות את הרגעים של האושר, שבעצם בגללם הלכי תחום הזה, הרגעים שמטופל יוצא מבידוד (ולא קורונה!!), שמטופל מצליח לאכול מעדן שלם אחד ביום, שמטופל כבר קם מהמיטה ויוצא להסתובב, שמטופל פוגש משפחה וחברים, שמטופל ברמסיה או מחלים ועוד רבים.
היו לנו לא מעט אישפוזים של של מטופלים צעירים בני 22, 29, 35, 37 … כשטיפלתי במטופלים הצעירים איפשהו הרגשתי אי נוחות בבטן שלא הצלחתי להסביר… היום אני מבינה שזה כנראה היה פחד בגלל הדימיון בגילאים, או אי נעימות מהם כי "מה הקשר עכשיו סרטן בגיל צעיר" או "אני לא שייך פה".
עכשיו שאני הולכת לעבוד רק עם מטופלים צעירים, אני יכולה להגיד שדווקא הדימיון והקרבה יכולים לעזור לי מהמון בחינות.
התחום של הטיפול הייחודי בחולים צעירים אונקולוגים והמטואונקולוגים יחדיו הולך ותופס תאוצה, ונחשפתי אליו בשנה האחרונה. העובדות בשטח הן שלצעירים יש צרכים שונים מקבוצות גיל אחרות לעיתים יותר מרכבים, וחשוב להבין זאת לעומק לתת למענה מדויק ככל האפשר.
הטיפול וההבנה של הצרכים הינה הכרחית וזו הרגשה מדהימה שיש לי את האפשרות לעשות את האומדנים למפות את הצרכים ולעזור ככל שאפשר.
התחומים הייחודים בהם הצרכים של הצעירים באים ליידי ביטוי הינם, פוריות, מיניות, תעסוקה, לימודים, משפחה, הורות ועוד רבים. גם אני כאחות צעירים למדתי ולומדת את התחום ואת כל מה שסביבו. נחשפתי לתחומים רבים ומעניינים בזכות הקמת המרפאה.
כמו כן, אחד הדברים החשובים לצעירים זה לא להרגיש "לבד", עם המחלה, הטיפולים וכו', ואחת המטרות היא שאוכל ליצור בשבילם בית חם ומקום שיוכלו להעזר בו ולשתף מתי שירגישו צורך.
צחוק הוא דבר מצחיק: כמה סתומים אפשר להיות? מה מצחיק בהקרנות? כימו? קרחת? יש דברים שלא צוחקים...
בשנים האחרונות עולה המודעות לפעילות גופנית בקרב חולים ומחלימים ממחלת הסרטן. לפעילות גופנית השפעות מרחיקות לכת על...
מה לא נאמר או נכתב או צולם על סרטן? כל כך הרבה מידע, מחקרים, ספרים, סרטים, סדרות,...