טיפול פסיכולוגי בצעירים חולי סרטן

חזי יזרעאלי, פסיכולוג רפואי מומחה

האתגרים הייחודיים של חולים צעירים

כפסיכולוג רפואי של מרפאת הצעירים בקריה הרפואית רמב"ם אני פוגש צעירים רבים ומגוון של התמודדויות. אם יש משהו ברור מאד שניתן להגיד על הצעירים הוא שהמפגש עם מחלה בשלב זה של החיים מייצר אתגרים מורכבים וייחודיים הנבדלים באופן ברור ומהותי מכל שלב אחר בחיים. כמובן שיש הבדלים בתוך הקבוצה של גילאי 18-45 וכמובן שיש הבדלים בין אדם לאדם, אך בגדול זהו שלב שהפסיכולוג התאורטיקן אריקסון הגדיר "שלב הבגרות המוקדמת"¹. על פי אריקסון, בשלב הזה אנשים מסיימים את תהליך ההתבגרות (רובנו ברוב המישורים לפחות), מתחילים להשקיע את עצמם וזמנם בעיסוקים מקצועיים ויצירתיים, מתחילים להיפרד מקן ההורים ומחפשים הן מקום ייחודי משל עצמם בעולם והן זוגיות והתחלה של משפחה צעירה. הצורך המקביל לייחודיות ולאינטימיות בזוגיות מייצר אתגר שלעיתים מוביל לתחושה של בדידות, וזה עוד לפני תקופת הקורונה והסגרים. רבים חשים צורך להסתיר את עובדת המחלה או מרכיבים בה וחווים בדידות נוספת. אלו הבוחרים לשתף, באופן המותאם להם, חווים הקלה ותמיכה מהסביבה ברוב המקרים ולכן בגדול חשוב מאד לשתף את הקרובים לנו. בנוסף, התקשורת עם הילדים (כשיש כאלו) סביב המחלה הנה חיונית להמשך התפתחותם התקינה ולצמצום ההשפעה שיש למחלה על חייהם.

מרכיב ייחודי נוסף שהוא חלק מהשלב הקודם של ההתבגרות וממשיך הלאה לתוך החיים הבוגרים הוא הדימוי העצמי ודימוי הגוף בפרט. מחלת הסרטן, מעצם המחלה והטיפולים הרפואיים בה, מייצרת אתגר ייחודי לצעירים: לעיתים המחלה מופנמת בגוף ואינה נראית אך נחוות כפוגעת משמעותית באדם. לעיתים הטיפולים – ההתקרחות, הירידה במשקל – הם שמביאים למעין "חותמת חיצונית" ברורה שהאדם חולה וחלקנו מנסים להסתיר זאת מהסביבה ומעצמנו. וכמובן הפגיעה בחשק ובתפקוד המיני לעיתים. כל אלו מאד משמעותיים לכולם ופוגעים אף יותר בצעירים.

מחלת הסרטן אף פוגעת ביכולת להיות סטודנט, עובד, בן.ת זוג והורה. השגרה נפגעת ויש צורך להתארגן מחדש באופן זמני. הילדים חווים את השינויים, הן הפיזיים והתפקודיים בהורה המתמודד והן בחיי המשפחה בכלל ונזקקים לקרבה, בטחון והבנה כפי גילם את הסיטואציה. שאלות על העתיד צפות והן הרבה פעמים בעלות אופי קונקרטי – איך אמשיך ללמוד/לעבוד, מי ידאג לילדים בעת האשפוז, האם הטיפול יצליח ועוד.

תהליך ההסתגלות

אם כך, כשצעירים מגלים מחלה חדשה הם זקוקים לזמן ומרחב לעכל את עובדת קיום המחלה וזמן להתארגנות והסתגלות להשלכותיה בטווח הקרוב והרחוק. תהליך הסתגלות זה יכול לכלול תגובה רגשית של הלם, הכחשה, כעס, עצב, חרדה, פחד, חוסר אונים, חמלה עצמית, הקלה, אמונה ותקווה. כל אלו ועוד הנם תגובות לגיטימיות ונורמליות למצב הלא נורמלי של גילוי מחלה בגיל צעיר ורק כאשר התגובה מתמשכת או בעוצמה רבה מדי יש צורך להתערב בתהליך ההסתגלות באמצעות ייעוץ מקצועי. בנוסף, התמודדות עם סרטן הנה "אירוע מתגלגל" שבו יש אירועים חדשים ומשתנים שמצריכים את המתמודד להסתגל מחדש (גילוי המחלה, התחלת הטיפולים, התמודדות עם תופעות לוואי, בדיקות תקופתיות, הפסקת עבודה, חזרת מחלה וכו'). גם לאחר סיום הטיפולים יכולה להתעורר מצוקה נפשית: מטופלים רבים חשים שדווקא כאשר הטיפול הסתיים והם מוגדרים מחלימים/מבריאים – דווקא אז עולה החרדה מהעתיד וסוגיות רגשיות שלא עובדו בזמן הטיפולים הפעילים מקבלות מקום כעת.

תמיכה בהתאמה אישית

לעיתים מפגש בודד עם פסיכולוג יכול לעזור להתארגן נפשית בנקודת זמן מסוימת ואין צורך מעבר לכך. לעיתים פסיכולוג יכול ללוות את התהליך למן תחילתו – עם גילוי המחלה, דרך הטיפולים ועד ההחלמה או חלילה חזרת המחלה והתקדמותה. מטופלים צעירים רבים חשים כי הם זקוקים לקבוצת ההשתייכות של הצעירים גם בקרב החולים ולכן מעדיפים טיפולים קבוצתיים, חלק מעדיפים להתרחק כמה שיותר מהמחלה וממתמודדים אחרים.

באופן כללי ניתן לומר שצעירים ממוקדים הרבה יותר מקבוצות גיל אחרות בחיים עצמם ובתפקוד שלהם. הקצב שלהם מהיר, והם זקוקים למידע רב ומגוון כדי להתמודד. צעירים רבים מספרים שככל שהם קיבלו מידע ברור על השירותים הניתנים במכון בו הם מטופלים מוקדם יותר, כך יכלו לבחור מתי ועם מי להיעזר מתוך הצוות המקצועי. זה נכון לרוב המתמודדים אך חשוב לזכור שיש הבדלים בין בני אדם וחלק מהמתמודדים דווקא חווים חרדה והצפה ממידע וזקוקים לגורם מתווך עבורם. חשוב מאד להכיר בהבדלים הללו שיכולים לעיתים להתקיים בין שני בני זוג או בין הורים וילדים.

הטיפול הפסיכולוגי בצעירים צריך להיות גמיש מספיק כדי להכיר בייחודיות של כל צעיר מחד ובמרכיבים המשותפים להם מאידך. הוא צריך להתאפשר עד כמה שניתן בסמוך לטיפול הרפואי, לעיתים באשפוז יום או במחלקה ולעיתים במרפאה.
הטיפול הפסיכולוגי יכול לכלול מרכיבים קוגניטיביים-התנהגותיים כגון; הסבר ולמידה על מערכת העצבים ותגובות בעת לחץ נפשי ופיזי, לימוד ותרגול של כלי הרפייה שונים ומיינדפולנס, ויכול לכלול מרכיבים פסיכודינאמיים/אקזיסטנציאליים העוסקים בנגיעה בחווייה פנימית ואישית יותר כגון; משמעות המחלה עבורי כאדם, מפגש קודם עם חולי או מצוקה, הקשר שבין המחלה לסיפור החיים שלי והערכים שאני מחזיק בהם וכו'.

הטיפול הפסיכולוגי בצעירים חולי סרטן צריך להתקיים לצד וכחלק מהטיפול הכולל בצעיר, מתוך ראייה ביו-פסיכו-סוציאלית של האדם. על כן ישנה חשיבות רבה להתייחסות למצב הרפואי, התזונתי והסוציאלי של המתמודד בעת הטיפול הפסיכולוגי. חשוב שתכירו את המערך הפסיכולוגי במכון בו אתם מטופלים ואת האפשרויות הטיפוליות בו.

¹ https://he.wikipedia.org/wiki/תאוריית_השלבים_של_אריקסון