איך לספר לילדים שחליתם

לגדל ילדים זאת משימה לא פשוטה, ואף אחד לא מגיע אליה מוכן עם חוברת הפעלה ותשובות לכל השאלות. ההורות מעמידה בפנינו אתגרים על בסיס יומיומי, וגם אם אנחנו חושבים שאנחנו מוכנים לדבר הגדול הבא – אנחנו לא. ואז, לתוך כל ה"ילדים זה שמחה" הזה, נכנס גם הסרטן. מכה מתחת לחגורה שלא צפינו, שאנחנו בעצמנו לא יודעים איך להתמודד איתה, ושעכשיו, צריך גם למצוא דרך להבין איך היא משתלבת לנו בחיים, בהורות, במשפחה.

אחרי שדיברנו קצת על איך הסרטן נכנס לנו בזוגיות, בואו נדבר רגע על מה זה עושה למשפחה צעירה עם ילדים. איך בכלל נספר לילדים? מתי מספרים.ות להם? צריך לספר להם? על השאלות האלה ועוד ננסה לענות כאן.

לספר או לא לספר? 

אז השאלה הראשונה, עוד לפני ה"איך", היא "האם לספר לילדים"? לשמחתכם, ההמלצה הגורפת חד משמעית, ככה שאין לכם סיבה להתקשקש על זה. מספרים! ילדים מבינים ובעיקר מרגישים הכל. אנחנו חוששים שהם ייבהלו או יפחדו מהבשורה כשבעצם, אם לא נספר להם, והם כאמור ירגישו שמשהו לא כשורה, הם עשויים לפתח מחשבות וחששות, להמציא לעצמם סיפורים ולהגיע למסקנות קשות יותר מהמציאות.

כהורים, אנחנו רוצים להגן עליהם מהכל, אבל כבר הבנו שזה בלתי אפשרי. מצד שני זה זמן מצוין לתת להם כלים לחיים וללמד אותם מה היא תקווה ואופטימיות. לשתף אותם בקושי אבל גם באמונה בעצמנו, בעוצמות, ובמסוגלות.

ולבסוף, גם עליכם זה יקל. במקום להתמודד עם הסתרה, ולפתח כלים חדשים להתחמקות תוכלו להיות אתם, לקבל מהמשפחה את כל התמיכה שאתם זקוקים לה ולהתרכז בלהבריא.

מתי לספר? 

אז במקרה הזה אין לו"ז מפורט, וכשם שקשה לקבוע מתי "נכון" או "לא נכון" לספר לסביבה הקרובה, קשה לקבוע מתי הזמן הנכון לספר לילדים. אבל, מאחר וכבר החלטנו שהאופציה היחידה היא לספר, ההמלצה היא לצאת עם זה ברגע שרוב הפרטים ברורים, שאתם כבר מרגישים בנוח לשתף ואם כבר ידוע מהו פרוטוקול הטיפולים אז בכלל מצוין. מה שחשוב בהיקשר הזה הוא לספר להם מה צפוי להיות – טיפולים, תופעות לוואי וגם איך זה ישפיע או לא ישפיע על השיגרה המשפחתית.

מי מספר? 

הכי כדאי שאתם אלו שתספרו לילדים, ותעשו את יחד עם בן או בת הזוג הבריאים על מנת לשדר שזהו "אתגר משפחתי". כמובן שאפשר להיעזר באנשי מקצוע לייעוץ מקדים, אפשר לתרגל את השיחה בינכם ואם אתם מרגישים שצריך, אז אותו איש מקצוע יכול גם להיות נוכח בשיחה. זכרו שזה ממש בסדר להתרגש לקראת שיחה כזאת, להתבלבל או לבכות. בין אם זה אתם ובין אם ילדיכם. בנוסף, כדאי שמבוגר נוסף שהילד מכיר וסומך עליו יהיה בסביבה, למקרה שהילד ירצה לשתף או לדבר על מצב ההורים אבל לא איתם.

איך לספר או מה לספר?

שאלת מיליון הדולר. קשה לענות על השאלה הזו באופן חד משמעי. תלוי בילדים, תלוי בגילאים, תלוי בסיטואציה, תלוי בכם! מה שחשוב הוא להתאים את השפה והתיאורים לגיל של הילדים וליכולת ההבנה והתפיסה שלהם. לדבר במושגים פשוטים, ברורים וקצרים. אפשר להתייעץ לפני עם אנשי מקצוע. תציצו בחכמת המסורטנים העוסק בדיוק במצבים האלה, מרוכזים שם כמה טיפים יצירתיים מאוד לתקשור המחלה מול ילדים.

בשלב הזה חשוב מאוד להעביר לילדים תחושה של תקווה (גם אם זה קשה לכם. אולי זה אפילו יעזור כמו שאומרים… fake it till you make it) ולהבהיר שהאהבה והדאגה שלכם אליהם לא תפגע בשום צורה.

חשוב להקשיב להם, לשמוע ממה הם חוששים ומפחדים ולתת מקום לרגשות ולא רק לעובדות.

היו מוכנים לשאלות שלהם. הם יחששו מהקרחת, מהרזון או ההשמנה, ובקיצור מכל מה שיהווה סיבה לילדים לצחוק עליהם בבית הספר. תכינו לכם תשובות נכונות והיו קשובים להצעות שלהם.

בהזדמנות זו, שווה להכיר 9 ספרי ילדים שמדברים בדיוק על הנושא הזה וגם עשויים לעזור לכם:

1. "סרטן, ולא כזה שיש בים". ספר שכתבה סיון רוזה גטה
2. "לאימא שלי יש קרחת", שכתבה הדס אהרון כרמלי
3. ״סרטן זה לא חיה״ – סיפור על אימא שחלתה בסרטן שד. כתבה אביבה שצברג
4. ״יש סרטן בבית״ שכתבו ליליאנה גרשזון ופרופ׳ דינה בן יהודה
5. ״אבא שלי הוא גם אימא שלי״ שכתב יובל ידעי
6. ״מדיקידס – מסבירים מהו סרטן השד״ – חוברת קומיקס שתורגמה לעברית ע״י עמותת 1 מ-9. ניתן להשיג דרך העמותה בקישור.
7. ״שוקולדים לא מגיעים סתם״ – שכתב דן זומר
8. ״ההרפתקה של גיבורי על בתוך גוף האדם״ – מדיקידס מסבירים
9. ״אבא מגדל סרטן״ – מדיה 10

מה לא לעשות?

האמת, שאת רשימת ה"לא לעשות" אפשר לאמץ באופן כללי להורות טובה יותר, אבל אנחנו כאן כדי לדבר על סרטן אז מה לא לעשות כשמספרים להם?

לא לשקר ולא להבטיח מה שאי אפשר להבטיח. בדיוק כמו שאתם הייתם רוצים לשמוע מהרופא את כל האמת, כך גם הילדים שלכם.

כל מה שאתם בקושי מבינים – תחסכו גם מהילדים. במילים אחרות, אל תלאו את הילדים בפרטים רפואיים מיותרים או מפחידים מידי.

אל תתחמקו. אם אתם לא יודעים את התשובה, זה ממש בסדר להודות בזה מאשר להמציא משהו.

ולבסוף, אל תכריחו אותם לדבר גם. יכול להיות שיבכו, יכול להיות שיכעסו, יכול להיות שיבואו לחבק אתכם, יכול להיות שירצו לשאול שאלות ויכול להיות שישתקו. זה בסדר. לפחות בשלב הזה.

חלאסרטן למען הורים חולים 

כמו שאתם יודעים, קידום אג'נדות מול מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה זה אחד הדברים שאנחנו עושים כקהילה. נגה קלינגר, חברת קהילה, סיפרה לנו שבבית הספר של הבת שלה, לא השכילו להבין כי היא לא היחידה שמתמודדת עם הסרטן, ושהבת שלה עוברת התמודדות לא קלה בעצמה. בית הספר הדחיק את עניין הסרטן והילדה נשארה ללא מענה או ליווי פסיכולוגי או סוציאלי מטעם בית הספר.

יחד עם נוגה ועוד מאות הורים מתוך הקהילה, פנינו למשרד החינוך וביחד , גיבשנו 'תדריך לסיוע ותמיכה בתלמיד שהוריו חולים'. התדריך כולל בין היתר המלצה לצוות החינוכי להיות בקשר קבוע עם המשפחה ולאפשר תיווך נכון לכיתה.

את התדריך המלא תוכלו לראות כאן

מידע נוסף תוכלו למצוא כאן

חוברת מידע של האגודה למלחמה בסרטן

איך אומרים לילדים שאימא או אבא חולים