אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו”צריכים”, זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

MENUMENU
1

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

מיניות ופוריות

ד"ר אבי צפריר | 2019 ,29 ינואר

דוקטור, האם אני פוריה?

כל רופאי/ות נשים נתקלים בשאלה הזו, בצורה כזו או אחרת, לעתים קרובות. נדמה שחרדה שקשורה לקושי להרות קיימת אצל נשים רבות, גם ללא קשר לסרטן. אז איך באמת אפשר לדעת?

התשובה מאכזבת למדי: למעט מצבים קיצוניים, פשוט אי אפשר לדעת- עד שמנסים. ברפואה מגדירים אי פריון כהעדר הריון לאחר תקופת ניסיון של שנה, בדרך כלל. הסיבה להגדרה מסוג זה היא לא משום שהתסכול והדאגה לא מספיק גדולים לאחר חצי שנה, למשל ולא כדי לחסוך משאבים. הסיבה היא שככל שעובר הזמן, הסיכוי להשגת הריון הולך ועולה.

אנחנו, בני האדם, לא יצורים מאוד פוריים, בהסתכלות חודשית – הסיכוי להריון הוא סביב 25% ממוצע לחודש. אבל לאחר שנה של ניסיון, כ- 85% מהזוגות שינסו להשיג הריון יצליחו בכך. לאחר שנה נוספת של ניסיון טבעי, שיעור זה יעלה לכ-94%. אז יש מקום לאופטימיות גם כשזה לוקח זמן. המסר החשוב הוא: עדיין לא המציאו בדיקה שאומרת אם אשה היא פורייה – לא בדיקת דם, לא אולטרסאונד או כל דבר אחר.

מה כן אפשר לעשות? אפשר לבדוק את ה”רזרבה השחלתית”. כפי שכתבתי בבלוג הקודם, מאגר הביציות בשחלות הולך בכיוון אחד – למטה, למרבה הצער – מהלידה ועד לגיל המעבר. אבל הקצב בו התהליך הזה קורה שונה מאד בין אשה לאשה. חלק מהטיפולים הכימיים מאיצים את תהליך התמותה של הביציות. במצב הקיצוני בו השחלות אינן מתפקדות כלל, בדומה לגיל המעבר, התמונה היא ברורה. מחזור הוסת הפסיק, ובדיקות הדם ההורמונליות מעידות על אי כשל מלא של השחלה.

במצבים אחרים קיים תפקוד שחלתי – לדוגמא התחדשות של מחזור הוסת לאחר טיפול כימותרפי – אבל, למרבה הצער, אין בכך כלל ודאות לגבי הפריון. ניתן לדמות זאת למצב של אשה בת 47 למשל – בדרך כלל בגיל זה מחזור הוסת סדיר, אבל כמעט שאין נשים שיולדות בגיל זה.

קיימות מספר בדיקות שיכולת לתת אומדן על כמות הביציות שנותרה בשחלות. 

הבדיקה הוותיקה מבין אלה, והזמינה יותר, נקראת FSH. זהו הורמון שמופרש מהמח, ומטרתו לגרום להתפתחות של זקיקים בשחלה. מדובר בבדיקת דם פשוטה בקופת חולים, אותה חשוב לבצע בימים הראשונים של מחזור הוסת (מוטב ביום השני או השלישי) . הערכים התקינים הם מתחת ל- 10. מעל 10 זה פחות טוב, ומעל 19 זה אומר שהשחלה לא עובדת טוב בכלל. אך גם אז, לא בהכרח אפסו הסיכויים. בגיל המעבר, או כאשר השחלות לא מתפקדות מסיבה אחרת, הערכים יהיו גבוהים הרבה יותר.

כדאי לבצע גם בדיקה של אסטרדיול באותו מועד. אסטרדיול (E2) הוא ההורמון העיקרי אותו מייצרות השחלות. בדיקת FSH היא אמינה רק כשערכי האסטרדיול הם נמוכים. אין משמעות לבדיקת FSH בזמן נטילת גלולות, או תחת טיפול שמגן על השחלות בזמן טיפול כימותרפי, כמו דקפפטיל או לוקרין, למשל.

בדיקה חדשה ומוצלחת יותר היא בדיקה בשם AMH. זהו הורמון הנוצר על ידי זקיקים ‘קטנים’. הזקיקים הם מבנים של תאים ונוזל המקיפים את הביצית. הזקיקים ה’קטנים’ יותר מבטאים בעצם את ‘מחסן’ הביציות בשחלות. כלומר, ככל שרמת ה AMH גבוהה יותר, כך הרזרבה השחלתית גבוהה יותר. מדובר בבדיקת דם שלא נמצאת היום בסל הבריאות, באופן פורמלי, אבל היא ניתנת לביצוע תחת אישור מיוחד בחלק מקופות החולים, או באופן פרטי בעלות של כ- 400 ₪. את הבדיקה ניתן לבצע בכל שלב במחזור. ערך מעל 1 נחשב תקין, ומעל 4 גבוה (שזה טוב באופן עקרוני). תוצאה נמוכה מ- 1 נחשבת לכזו המעידה על רזרבה שחלתית נמוכה. את הבדיקה ניתן לבצע בכל שלב במחזור וגם תחת טיפולים הורמונליים.

הבדיקה השלישית היא ספירה של הזקיקים הקטנים ( זקיקים אנטרליים, AFC – antral follicle count) בעזרת אולטרסאונד. מדובר באולטרסאונד וגינלי בעזרתו מונים את מספר הזקיקים שקוטרם מספר מילימטרים. ככל שיש יותר – כך הרזרבה השחלתית גדולה יותר. מומלץ לבצע הבדיקה בזמן המחזור. הבדיקה לא נכללת באופן פורמלי ברשימת הבדיקות הסטנדרטיות המבוצעות ברוב קופות החולים, אבל לרופא או טכנאית בעלי ניסיון הבדיקה תיקח רק כמה דקות.

אבל מה כל זה אומר?

זה כבר הרבה יותר מורכב.

מתברר למשל, שתוצאות בדיקת AMH לא טובות במיוחד בניסיון “לנבא” מי תלד ומי לא, באופן טבעי. לדוגמא, ב- 2015 פורסם מחקר שבדק למעלה מאלף נשים שניסו להרות באופן טבעי לאחר הפלה. לאחר שנתיים התברר כי הסיכוי ללידה היה דומה בנשים להן נמדדו רמות AMH תקינות ורמות AMH נמוכות בתחילת המחקר. ידועים מקרים בהם נשים הרו תחת טיפולים גם כאשר רמות AMH היו מינימליות. אז ברור שעדיף AMH תקין מאשר נמוך, אבל שוב, זו לא בדיקה שאומרת אם אשה היא פוריה או לא. מנגד, התחדשות מחזור הוסת לאחר סיום של טיפולים הורמונליים, לא מעידה על כך שמערכת הרבייה לא נפגעה.

בשנת 2012 פורסם מחקר גדול בו עקבו אחרי למעלה מאלף נשים שחלו בסרטן בגיל 18 עד 40. אצל כשליש מהנשים שחלו בסרטן שד בגיל 35 לדוגמה, פסק מחזור הוסת לצמיתות כתוצאה מהטיפולים. אבל מתוך הנשים להם הופיעה הוסת באופן סדיר, כשליש לא הרו לאחר שנה של נסיון. תוצאות המחקר הזה מבססות שוב את התובנה החשובה: למעט ניסיון ממשי להרות, לא ניתן להעריך את הסיכוי ללידה באשה ספציפית, והתחדשות של מחזור וסת סדיר היא כמובן משמחת מאוד אך לא מעידה על פריון תקין.

ההשלכות המעשיות של הנתונים הללו, הן שיש לשקול פעולות של שימור פריון ברוב הנשים העוברות טיפול בסרטן בגיל הפריון, ומעוניינות בכך. על הטיפולים האפשריים כיום אכתוב בבלוג הבא.

כתבות נוספות בנושא

מיניות וסרטן

January 9, 2019

מיניות, במיוחד אצלנו, צעירים המתמודדים עם סרטן, היא לא משהו שאפשר או צריך להתעלם ממנו, הטיפולים, תופעות...

חזר לי החשק המיני

ג’ פנתה אלי לטיפול הומאופתי לאחר כריתת גוש סרטני בשד ולפני קבלת טיפול בקרינה וטיפול בטמוקסיפן. היא...

פוריות וסרטן

February 5, 2019

הנה הזדמנות ליישר קו בכל מה שקשור לפוריות וסרטן (גברים, זה קשור גם אליכם). מה הקשר, איך...