לוח בוגרים

"מהרגע שגיליתי חשבתי לעצמי "יאללה לסיים עם זה!" הייתי בעסקי הסרטן בגיל 19, בין שנת שירות לצבא. אשמח ללוות אנשים באזורי גיוס או שירות בצבא, אבל גם בכל גיל אחר

אני מאמינה בלשחק הכי שטוב שאפר עם הקלפhם שאתה מקבל.

לאורך כל הטיפול התחזקתי כשאמרתי לעצמי Shit happens היום חשוב לי שלאנשים בגילי יהיה למי לפנות אז אני כאן בשבילכם.

תמיד הרגשתי שקרה מסיבה מסוימת והייתי רוצה להעצים ולחזק דרך הסיפור האישי שלי

חליתי בגיל 33. בתקופת ההבראה שלי השתדלתי להתמקד בטוב, ואני מאמינה שהמחשבה היא הכוח הכי חזק שיש לנו.

המשפט שהכי חיזק אותי היה תזכורת שאני אחראית על הבריאות שלי אשמח לאם אוכל לתרום למישה ומנסיוני.

תמיד הזכרתי לעצמי שיש כאן שתי אפשרויות: לנצח או לנצח. זה ראש בראש. אני והוא! יש לי 4 ילדים קטנים ואין מצב שלא תהיה להם אמא

היי אני שירן ואני מאמינה בלאהוב את החיים. אשמח לדבר וללוות על מי שרוצה וצריך.

חליתי בסרטן לימפומה הודג'קין בגיל 25. כיום אני כשנתיים אחרי הטיפולים., גר ברמת גן ורוצה ללוות אותך

גרה בנעלה ותמיד חשבתי לעצמי "גם זה יעבור", הסרטן נשלח אלי כאתגר בדרך למדרגה הבאה של ההתפתחות האישית שלי.

היי אני ידידיה ואני חושב שהרוב טוב והרוב קובע. תמיד.

אני מאמינה שכל דבר קורה מסיבה מסוימת ואני צריכה למצוא את הסיבה. אני רואה בסרטן שלי מתנה, סוג של סטירה להתעורר ממצב ה'מתה-מהלכת' שהייתי שרויה בו לפני הסרטן.

גרה במעלה החמישה ומה שחיזק אותי לאורך ההתמודדות היה 'איזה כיף לחיות'. מוכנה ללוות גם בתחום הספורט, חזרה לחיים של כושר

כשחליתי הייתי צעירה מאוד, רק בת 21. ובזמנו מה שסייע לי מאוד בזמן המחלה היה לדבר עם חולים שמתמודדים באותו מצב, התמיכה של המשפחה והצוות. בשביל זה אני כאן.

מאמין שחשוב לא להיות גאה מדי ולבקש עזרה כשצריך, אם זה מחברים או חולים אחרים.בנוסף מאמין גדול בהומור, גם שחור.

היי, אני דיתי פרקש, בוגרת סרטן צוואר הרחם. המוטו שלי להתמודדות עם הסרטן זה: "גם זה יעבור". מוכנה גם ללוות נשים בהקשבה לעצמן וללב, מיינדפולנס ותרפיית הכאן ועכשיו.

היי אני, גיא, בוגר סרטן הראש מסוג אסטרוציטומה. מה שחיזק אותי זמן ההתמודדות עם הסרטן, זה אולי קלישאה, אבל תמיד להישאר אופטימי גם שקשה

היי אני דנה רובין, בוגרת הודג'קין לימפומה. אני אשמח לדבר עם אחרות ואחרים על כל מה שכלול בחבילה של הסרטן: על כוח, חולשה, שמחה מרגעי חסד, הומור, התמודדות עם אובדן, עצב ופחד, התמודדות עם גוף שמשתנה, הצלחה או אי הצלחה של טיפולים, חיים עם חוסר וודאות ומאידך לפעמים גם חיים עם בהירות ופרספקטיבה ועל האופן בו המחלה משפיעה על דברים כמו מערכות יחסים ותכניות לחיים. הבנתם את המסר—אני פה להקשיב ולאפשר שיחות כנות על סרטן-הכל-כלול.

היי אני ספיר, בוגרת הודג'קין. גילו לי את הסרטן בגיל 20 תוך כדי שירותי הצבאי. אני מאמינה שהזוגיות הכי חשובה בחיים היא עם הגוף שלנו, אני לא נלחמת בסרטן, אני מקשיבה למה שהגוף שלי מנסה לומר לי. חיזק אותי זה שלא הפכתי את הסרטן לאויב או אישיות שעומדת מולי. מה שהחזיק אותי תוך כדי זה- חלאס עם הדרמה!

נעים מאוד, אני לי נודל, בוגרת סרטן שד גרורתי מחיפה.אם כבר דפקה אותי המערכת, שלפחות יצא מזה משהו. אפשר להיכנס למיטה ולבכות על מר גורלי, ואפשר לנסות להוציא את המקסימום ממצב רע ולהתמודד עם מה שיש. אישית, זה מה ששומר לי על השפיות. דברו איתי.