היום שאחרי
מי שלא חלה קורא לזה ״החלמתם״, או ״ניצחתם״. מי שחלה וסיים את הטיפולים, מבין שנכנסתם לשלב לא פחות מורכב. שלב החזרה ל״שגרה״. הדיכאון, הבלבול, הפחד, השמחה כולם מציפים אתכם יחד ועכשיו מה? אספנו מבוגרי הקהילה כמה טיפים ליום שאחרי
האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.
מי שלא חלה קורא לזה ״החלמתם״, או ״ניצחתם״. מי שחלה וסיים את הטיפולים, מבין שנכנסתם לשלב לא פחות מורכב. שלב החזרה ל״שגרה״. הדיכאון, הבלבול, הפחד, השמחה כולם מציפים אתכם יחד ועכשיו מה? אספנו מבוגרי הקהילה כמה טיפים ליום שאחרי
בקיצור
לסיכום ברכות! בואו לצלצל בפעמון של חלאס באתר שכווולם ידעו!
לתשומת הלב לקבוצת הבוגרים שלנו בפייסבוק הצטרפתם כבר? לא הבנו למה אתם מחכים…
לחצו כאן ויאללה.
קחו את עצמכם כמה שבועות או חודשים אחורה: כל המשאבים שלכם, הנפש שלכם, הריכוז שלכם היה מפוקס על דבר אחד – לנצח את הסרטן. פלא שעכשיו אתם מרגישים ריקנות? זה הזמן למלא את הריכוז והפוקוס במשהו חדש – ובראש ובראשונה פשוט ב-לחיות. לנשום אויר חדש, להכיר את הגוף מחדש, להיזכר איך זה מרגיש בלי כאבים… בלי טיפולים… קחו את הזמן פשוט ליהנות מהדבר הבסיסי הזה שעד לפני רגע, כמעט נקלח מכם.
הם השתנו כי אתם השתנתם ואי אפשר לחזור אחרוה בבת אחת כאילו כלום. קחו את זה day by day. תבנו לעצמכם שגרה חדשה, טובה יותר, כזו שתעשה אתכם מאושרים, ותתמזג עם ה״אני״ החדש שאתם.
בכל מי שניצח את הסרטן קיים החשש ש"זה רק זמני". כל בדיקה מעלה בחזרה את החששות, וכל שינוי קטן בגוף מדליק נורות אזהרה. החשש הזה הוא חלק מהחיים אחרי הסרטן, וכדאי להתיידד איתו – ולחיות כל יום בפני עצמו, בלי לתת לו להשתלט על המחשבות.
קודם זה היה לחסל את הגרורות? אז היום זה לרוץ מרתון. או ללמוד לנגן על גיטרה. או לטוס לחו"ל. זה הזמן למלא את הנפש במטרות חדשות ומעוררות. בלהגשים את החלומות שלכם.
התחושות שלכם, הן לא סתם. ואתם גם לא היחידים שמרגישים ככה. אז לפני שאתם ממהרים להמשיך קדימה, זה גם ממש בסדר לעצור שניה ולתת מקום גם להן. עברתם תקופה מורכבת, השתניתם, איבדתם דברים בדרך והרווחתם חדשים. זה סוף של לפני התחלה חדשה וגם לסוף הזה צריך וחשוב לתת מקום. אל תהססו לפנות גם לעזרה מקצועית בדמות פסיכולוג או עו״ס קליני.
עם חברים, עם משפחה, עם מסורטנים בוגרים כמוכם, עם מטפל. תוציאו החוצה את הפחדים. אל תתנו להם להישאר בתוככם איפה שחם ונעים ואפשר לגדול ולהפריע. בכל פעם כזאת גם תקבלו עוד קצת כוח להתמודד איתם. יש גם סדנאות מסודרות למחלימים מסרטן שאפשר להצטרף אליהם.
אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים להתמודד עם החרדה והפחד, פנו לרופא ובקשו עזרה מבוקרת ומסודרת עם כדורים נוגדי דיכאון או אפילו קנאביס מזן ספציפי.
עוד דרך להתמודד וגם להחזיר לקהילה היא להצטרף ללוח הבוגרים וללוות מסורטן צעיר.
איך עושים את זה?
לחלאס יש סדנאות בוגרים שהמטרה שלהן היא גם לעזור לכם להתמודד עם מה שעבר עליכם וגם להכשיר אתכם לתמוך בחולה צעיר שנכנס למסע שאתם עברתם.
כל הפרטים כאן.
ספורט זה אנדרופינים, והם כידוע משפרים את מצב הגוף ואת מצב הנפש. קבוצת הריצה השכונתית, שיעור יוגה, צעידת בוקר יומית, תרגול טאי-צ'י על חוף הים – כל אלה הם צעדים נהדרים בדרך חזרה לחיים. לחלאס יש קבוצת ריצה עם צעירים כמוכם, אולי תנסו?
ואם להיות מדוייקים יותר – לעסוק באמת במה שעושה לנו טוב. החזרה לעבודה היא אתגר בפני עצמה ובדיוק בשביל זה הוקמה תכנית החזרה לעבודה של חלאס בשיתוף הביטוח הלאומי. כל הפרטים כאן.
יש לכם טיפים נוספים? שכחנו משהו? אתם רוצים להוסיף? תכתבו לנו [email protected]