איך לספר לילדים שחלית

והנה כל הטיפים בהרחבה

להיעזר באנשי מקצוע

קשה לכם לספר בעצמכם? זה בסדר. אף אחד לא שופט אתכם ובדיוק בשביל זה יש אנשי מקצוע כמו העו״ס בבית החולים או יועצי בית הספר. שתפו אותם בקושי ויחד איתם תמצאו את הדרך הנכונה והנוחה עבורכם לספר לילדים. אגב ביה״ס, כדאי לדעת שבמערכת החינוך הופץ באוקטובר 2019 חוזר מנכ״ל ובו הסבר כיצד להתמודד ומה ההנחיות לטיפול בילדים שהוריהם חלו בסרטן וזה הודות ליוזמה והובלה של בוגרת הקהילה, נגה קלינגר.

Keep it simple

בדיוק כמו שתמצאו את הדרך הפשוטה להסביר לילדים שלכם איך תינוק יוצא מהבטן של אימא, למה יש אנשים שנראים אחרת, ולמה אי אפשר להתחתן עם אבא כשתגדלו – חפשו גם את הדרך להנגיש להם את המחלה במושגים שהם מבינים ומכירים. למשל… הטובים נגד הרעים. אתם ממש לא חייבים לפרט הכל (לפעמים מספיק להגיד שאימא חולה וייקח לה קצת זמן להבריא) אבל במקביל אתם גם יכולים להראות או לספר על השיער שנשר בגלל התרופות שעוזרות לאימא להבריא או על הצלקת בגלל שהרופא היה צריך לתקן משהו בגוף של אבא.

״ככל שהם יודעים יותר הם פוחדים פחות. עבורם ידע זה כוח״.

גישה קצת אחרת מהסעיף למעלה, דווקא מאמינה שצריך לספר לילדים הכל מתוך ההבנה שילד שיודע – צריך לדמיין פחות והוא גם מפחד פחות:

״יש לנו 3 ילדים שהיו בני 6-12 בעת האבחנה. הם יודעים בדיוק מה המצב, איזה טיפולים ואילו בדיקות עברתי וזה חלק מהשגרה שלהם. לדעתי זה מאד חשוב לשתף כי הילדים מרגישים ויודעים שמשהו קורה וכשלא מדברים זה רק מעצים חששות וחרדות״

״חשוב לדבר ולספר ילדים מרגישים ולא אומרים והם שוקעים במחשבות מהלא נודע חשוב לדבר ולספר זה יעזור גם לך״

אל תעשו דרמה

בין אם בחרתם לשתף בכל המידע או רק בחלקו, האופן שבו תציגו לילדים את המצב (והאופן כולל גם את הפורום, המיקום, העיתוי והאווירה שתצרו סביב רגע הגילוי) עשויה להשפיע על אופן קבלת המידע.

״…הילדים ילמדו להתמודד עם המצב לפי הדרך שבה תציגו את הדברים. אם תספרו לילדים את הדברים כפשוטם, כך הם יקבלו את המצב. אם תעשו דרמה – תהיה דרמה, אם תציגו את הדברים עם הכוח שלכם, עם הביטחון (וגם הומור לא יזיק…) כך הילדים יקבלו את המצב״

תזמון הוא הכל

אם השאלה מתי לספר גם מטרידה אתכם התשובה של הקהילה היא לספר מיד. לעשות זאת לפני שהשיער נושר ולפני שהם שומעים התלחששות ולא מבינים למה. חשוב, כך הקהילה מייעצת, להתאים את הסיפור לכל אחד מהילדים לפי יכולת ההבנה וההכלה שלו.

תנו להם כלים

והנה עוד רעיון פשוט – אם הילדים כבר יודעים לכתוב אפשר לקנות להם מחברת יפה בה יכלו לכתוב את כל מה שעובר להם בראש בכל הקשור למחלת הסרטן, החל מהצקות בבית הספר "לאמא שלך יש רק ציצי אחד" ועד הכעס על הסרטן, בדיחות שחורות או מה שעולה להם לראש. לייצר להם סביבת חלאסרטן משלהם. המחברת יכולה גם להיות מתנה שיקבלו "במעמד" שיחת הבשורה וגם דרך שלהם לשתף אתכם, בסופו של דבר בדברים שאולי יהיה להם קשה לומר פנים מול פנים.

היעזרו בספרים

הקהילה ממליצה על ספרים אותם תוכלו לרכוש עבור הילדים כדי שיוכלו להבין יותר מה קורה בבית, מה עובר עליכם ומה ה הרגשות האלו שצפים להם.

א. סרטן, ולא כזה שיש בים של הסופרת סיון רוזן גטה.

ב. לאמא שלי יש קרחת של הסופרת הדס אהרון כרמלי.

ג. הקומיקסקמיה – הקומיקס הראשון על לוקמיה לילדים – מאת מיכל פז רוזן

יש לכם טיפים נוספים? שכחנו משהו? אתם רוצים להוסיף? תכתבו לנו [email protected]