אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

MENUMENU
19

יאנה מרגולין

סיימתי טיפולים!

מרטיו

סיימתי טיפולים!

מיטל לפלר

סיימתי טיפולים!

גולאן

סיימתי טיפולים!

זוייב מריה

סיימתי טיפולים!

עדן בריל

סיימתי טיפולים!

ורד יוהל

סיימתי טיפולים!

טל ברוך

סיימתי טיפולים!

יובל

סיימתי טיפולים!

גלית גולן

סיימתי טיפולים!

ידידיה רוזנברג

סיימתי טיפולים!

סלי

סיימתי טיפולים!

אורן אנצו

סיימתי טיפולים!

רועי סמוכיאן

סיימתי טיפולים!

אסף

סיימתי טיפולים!

אייל יונגר

סיימתי טיפולים!

מאיה

סיימתי טיפולים!

לירן

סיימתי טיפולים!

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

חוכמת המסורטנים

לזה לא הייתי מוכן! | יולי 8, 2019

לזה לא הייתי מוכן!

לא שמישהו יכול להיות מוכן לרגע שבו מבשרים לו שחלה בסרטן, אבל נגיד שיש לנו איזו תמונה כללית בראש, ממה ששמענו וראינו, על מה זה סרטן. אנחנו מדמיינים קרחת, אנחנו מדמיינים אינפוזיה, מכונות, בדיקות, ופה פחות או יותר סיימנו. רק שכמו בהרבה דברים בחיים (גם הטובים), אף אחד לא מספר לנו את הכל. אף אחד לא באמת נותן את התמונה המלאה, הטובה והרעה, ואנחנו לא באמת יודעים למה לצפות.

אגב, לפעמים זה גם עדיף כי כל אחד מאיתנו מתמודד עם הסרטן אחרת פיזית ונפשית. אבל בכל זאת, שאלנו מסורטנים, מה היה הדבר הזה, שהם היו הכי פחות מוכנים אליו, כדי לעזור למי שנמצא בתחילת המסע. שוב אנחנו מדגישים, הכל מאוד אינדיווידואלי, אז קחו את הדברים בפרופורציה! מצד שני, אם תדעו לקראת מה אתם הולכים, יש גם סיכוי טוב שיהיה לכם קצת יותר קל להתמודד אולי למצוא פתרונות מוקדמים שימנעו חלק מהדברים.

הבשורה
"הכי פחות הייתי מוכנה לבשורות. חייתי כאילו לעולם זה לא יכה בי… כאילו אני חסינה. התיק הרפואי שלי היה נקי …לא חלמתי על זה בכלל…"

הצד הרפואי ותופעות הלוואי
"להיות בת 30 פלוס ולהרגיש 90"

"הטעם המתכתי בפה שנשאר עד היום"

"צלקות נפשיות ופיזיות מההקרנות והניתוח"

"שאני אצטרך להידקר בבטן פעם בחודש…wtf?! אהה ולמחלות של זקנים כמו אוסטופורוזיס איזה שם פח למחלה פח".

"לא הייתי מוכן לזה שכל השער שלי נשר , גם איזור מתולתל מסוים, מה שגרם לחשיפת יתר של איבר כלשהו שפתאום נראה יותר מרשים, שורה תחתונה: Chemo makes it bigger!"

"אפטות בפה, כאבים בגרון (תחושת חנק), כאבים בורידים (אחרי כימו), 5 ימים אחרי כימו תחושה כאילו עברה עליי משאית".

"טיפולי פוריות, כאבים מאז ועד בכלל בחלקים כאלו ואחרים בגוף, עייפות שלא נגמרת, כאבי שרירים שלא עוברים, חוסר יכולת לשבת במקום ולהיות מרוכזת יותר מחצי שעה ברצף, בעיות זיכרון, בעיות דיסלקציה"
"ההשפעה של ריחות. פתאום לא יכולתי להיות בסביבה של תבשילים כבדים. על מיני בישולים של מסעדות פועלים היו גורמות לי בחילות. גם רגישות יותר גבוהה לריחות גוף של אנשים."

האשליות
"דמיינתי שאצא איזה כוסית מהוללת. בפועל סיימתי עם 12 קילו יותר, נפוחה מסטרואידים ועם שיער מטולטל וממש לא שופע 😂. אבל איך אומרים העיקר אנחנו בחיים ;)"

איבוד העצמאות
"להיות תלויה באחרים. במיוחד שהייתי הכי עצמאית שיש ולמרות שאלו משפחה וחברים. ושכולם עצרו גם את החיים שלהם כדי לעזור, לתמוך ולהיות איתי, היה קשה לקבל את זה".

"לא להיות עצמאי.. בקטע של לא יכול לפתוח בקבוק"

הבירוקרטיות
"הבירוקרטיות, הטפסים, האישורים, כל ההתמודדות עם קופ"ח לאומית המחרידה.
תופעות הלוואי של הטיפול מרסקות את גופי, אך האופרציות מרסקות את נשמתי ושוברות את רוחי".

הסביבה
"התגובות של אנשים. ה'את גיבורה', כשאני לא מרגישה שאני בכלל עושה משהו מיוחד".
"ליחס של הסביבה – היעלמות של אנשים וגם משפחה… לטלפונים המגששים של מי ששמעו ולא נעים להם לא להתקשר ולא יודעים איך לשאול ולמשפטי העידוד –'אלוהים ידע למי לתת את המחלה…', 'את אחת שתצאי מזה'."
"מלאאא אנשים טובים, מלא!! זה הגילוי הכי גדול מבחינתי"
"מבט הרחמים של הסובבים אותך… עם המשפטים המפגרים של "מסכנה ממש לא מגיע לך…"

היום שאחרי
"לא הייתי מוכנה לשלוש השנים שאחרי הכימו. החולשה, הדופק, התחושה של הריחוף מעל הקרקע, שאני מרגישה מחוץ לגוף הפיזי. לא הייתי מוכנה להתקפי חרדה. לא הייתי מוכנה לשיער שנעלם מכל איזור בגוף".

"חיים בצל הפחד, שום דבר לא כמו מה שהיה לפני, לאבד את התמימות. להבין שזר לא יבין בכלל על מה אני מדברת…"

"שאחרי כל החרא שעברנו כימותרפיה, הקרנות, ניתוחים, אשפוזים שום דבר לא באמת חוזר לקדמותו… הסביבה לא מבינה את זה אבל אנחנו כולנו שורדים. נשארים עם צלקות פיזיות ונפשיות פלוס שלל כדורים ובדיקות לכל החיים. האופטימיות תנצח. רפואה שלמה לכולם!"

"לא הייתי מוכנה לזה שגם כשזה נגמר (במקרה הטוב), זה עדיין לא נגמר.
בדיקות, מעקבים, טיפולים מניעתיים, תופעות לוואי, נזק מטיפולים, בלבול ובעיות זיכרון, צלקות פיזיות ונפשיות, חברים מסורטנים וחרדות בלי סוף".

"בהתחלה חשבתי שאקבל את 'הכל כלול' ואז אחזור לחיי כמו שהכרתי אותם, אז זהו שלא".

"שהחיים כבר לא יחזרו להיות כמו פעם. אתה יודע את זה בתיאוריה אבל לא באמת מבין כמה זה מתלתל ומשנה את הכול בחיים."
אי אפשר להיות מוכנים להכל וכנראה שגם לא להכל צריך להיות מוכנים. אבל ידע הוא כוח, גם ידע מוקדם.

יש לכם משהו להוסיף? נשמח לשמוע. כתבו לנו [email protected] ושיהיה המון בהצלחה!

כתבות נוספות בנושא

שמח בבידוד

יולי 8, 2019

חבר.ה או בן.ת הזוג שלכם נכנסו לאשפוז ארוך או לבידוד? זה בשבילכם! שאלנו מסורטנים מה שימח אותם...

ראיון עבודה לסרטן

יולי 8, 2019

הייתה לכם עבודה פגז (או עבודה מספיק סבבה כדי שתהיו מאושרים ועם פלוס בעו"ש), המראתם בקריירה (או...

הסרטן שתקע אותי

יוני 3, 2019

בכל יום 10 צעירים מאובחנים בסרטן ואז נתקעים להם החיים. בשחרור מצה"ל, בלימודי התואר, בשיא הקרייריה, לפני...