להבריא את זה הלאה- מחזירים לקהילה

הרגע המאושר הגיע: אתם נקיים! כל הבדיקות עברו בהצלחה ויש לכם חותמת מהרופא שהסרטן שלכם מת. GONE. אין אותו יותר. זה שהמסע האמיתי רק מתחיל עכשיו, אנחנו יודעים, אבל לא לזה התכנסנו. או שאולי בעצם כן. תחליטו אתם. כי אנחנו רוצים לדבר כאן על מגוון הדרכים בהן תוכלו להחזיר משהו לקהילה. להעביר את זה הלאה, ויש משהו באקט הזה שעשוי לאפשר לכם גם לחזור לשגרה, לחזק אתכם ולגרום לכם להרגיש סופר טוב. אז שאלנו בוגרי סרטן מה הם עושים ככה בקטנה, כדי להבריא את זה הלאה, והנה כל מיני רעיונות שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר. יש לכם עוד רעיון? כתבו לנו!

להכיר להם את חלאסרטן
"כל צעיר חולה שאני פוגש, אני מספר לו על חלאסרטן וכמה שהקהילה הזאת הרימה אותי"
אנחנו לגמרי אימפריה אבל עדיין, לא כל החולים הצעירים מכירים אותנו ואת מגוון האפשרויות, המיזמים והכלים שהקהילה מציעה ולפעמים, רק לספר עליה לחולה צעיר ולהפנות לחלאסרטן זה כבר 50% מהדרך…
ספרו על הקהילה בפייסבוק, על כל המידע שמחכה באתר, על לוח הבוגרים שם אפשר להכיר מישהו שחלה בדיוק באותו סוג סרטן כמוני ועל המיזמים השונים ואנחנו בטוחים שיודו לכם 😉
להראות את הצד האחר
"אני מכינה סרטי ווידיאו להחלמה ללא עלות אם רק מביאים לי תמונות. זה עזר לי ממש להתמקד בהחלמה שלי ולעשות מזה סרט מכל התמונות שצילמתי במהלך ההתמודדות והטיפולים".
אז ברור שלא לכל אחד ואחת יש גישה טכנית או אמנותית אבל תחשבו על המהות רגע. לחפש את כל מה שטוב בדרך ולהפוך אותו למרכז. זה יכול להיות סרט, זה יכול להיות טקסט, זה יכול להיות אלבום דיגיטלי – יו ניים איט!
ביקור חולים
"פעם בחודש אני מגיעה לאונקולוגית שלי ועושה שם סיבוב. אם אני קולטת פרצופים חדשים אני ניגשת ופשוט מתחילה לדבר. לאן שהשיחה זורמת אני זורמת איתה. אני תמיד משתמשת בחלאסרטן כדי לשבור את הקרח. זה עובד לשני הצדדים ;)"
חוזרים למחלקה לבדיקות / ביקורות או זמן איכות עם הצוות? נצלו אותו כדי להגיד מילה טובה לחבר'ה במחלקה. יכול להיות שזה ייגמר בלחיצת יד ויכול להיות שמצאתם חבר נפש… לכו תדעו, שווה את הניסיון לא? להפנות אותם לחלאסרטן כבר אמרנו?
לכתוב על זה
"אני מלווה חולים ומחזק אותם במחלקה שהייתי מאושפז ויש לי בלוג שמספר את מה שעברתי בכדי להסיר חששות להיות אופטימיים ולתת בראש…"
כתיבה ידועה ככלי שעוזר לשחרר מחשבות, פחדים, רגשות. יש כאלה שכותבים ומעדיפים להשאיר במגירה (שזה אחלה) ויש כאלה שדווקא פרסום הטקסטים שלהם הוא עוד רובד בהתמודדות ובחיזוק. הרווח כאן הוא כפול – כי פעם אחת קיבלתם טיפול פסיכולוגי בחינם ופעם שנייה, יש סיכוי טוב שלפחות מישהו אחד מהקוראים שלכם יגלה שהוא לא לבד בדרך וזה… זה שווה המון! מה דעתכם לנסות? לא חייבים לפתוח בלוג, אפשר גם לכתוב ולשלוח לנו ואנחנו כבר נדאג לפרסם… (אפשר גם בעילום שם!)
ועוד משהו מאיתנו, אם החלמתם ואתם רוצים לעזור לחולים צעירים "בתחילת הדרך" אבל כל מה שאתם יכולים להציע זה טיפים, סיפור אישי ואוזן קשבת ונדמה לכם שזה מעט, תופתעו אולי לגלות שזה המון ולפעמים? זה כל מה שצריך! אנחנו מזמינים אתכם להצטרף ללוח הבוגרים שלנו  ובכך לאפשר לחולים צעירים למצוא אתכם ולפנות אליכם כדי לקבל מכם בוסט של אופטימיות לדרך.

רוצים לקרוא טיפים נוספים וליצור קשר עם הכותבים? כנסו לפוסט המקורי שעלה בקהילת חלאס.
יש לכם משהו להוסיף? נשמח לשמוע. כתבו לנו [email protected] ושיהיה המון בהצלחה!