אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

MENUMENU
19

יאנה מרגולין

סיימתי טיפולים!

מרטיו

סיימתי טיפולים!

מיטל לפלר

סיימתי טיפולים!

גולאן

סיימתי טיפולים!

זוייב מריה

סיימתי טיפולים!

עדן בריל

סיימתי טיפולים!

ורד יוהל

סיימתי טיפולים!

טל ברוך

סיימתי טיפולים!

יובל

סיימתי טיפולים!

גלית גולן

סיימתי טיפולים!

ידידיה רוזנברג

סיימתי טיפולים!

סלי

סיימתי טיפולים!

אורן אנצו

סיימתי טיפולים!

רועי סמוכיאן

סיימתי טיפולים!

אסף

סיימתי טיפולים!

אייל יונגר

סיימתי טיפולים!

מאיה

סיימתי טיפולים!

לירן

סיימתי טיפולים!

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

סיפורים אישיים

עינת בריננברג | פברואר 2, 2019

המשימה: אחות.

יש רגעים בחיים בהם אני אומרת לעצמי שאני נמצאת בדיוק במקום שאני אמורה להיות. לכל אדם יש רגעים כאלו אבל כאחות מתאמת, במכון אונקולוגי, הרגעים האלה רבים מהרגיל.

להיות אחות מתאמת זה להיות בלחץ קבוע. תמיד יש מטופל/ת שמחכה, מקרים דחופים, אנשים שחווים קושי אמיתי ובני משפחותיהם שמתוסכלים מהמערכת ומהמצב. כשאני מצליחה להגיע אליהם, לעזור להם, לעלות להם חיוך על הפנים אלו בדיוק הרגעים המיוחדים איתם פתחתי.

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מיוחד שחזר על עצמו בגרסאות שונות והוא הבסיס שלי לעבוד במקצוע הזה ואני בטוחה שאחיות רבות תסכמנה איתי:

מגיעה מטופלת לחדרי. נסערת. היא מספרת איך רק לפני מספר ימים אובחנה בעקבות גוש שמיששה במקרה, במפתיע, מתוך בריאות שלמה וללא כל הכנה מוקדמת… מאז היא מתרוצצת מבדיקה לבדיקה, עמוסה מחשבות ושאלות – עמוסה לבטים וחששות וחוסר וודאות. המון חוסר וודאות.

האמת היא שכולנו חיים בחוסר וודאות, אנו רק משלים את עצמנו שהדברים ברורים למישהו, שיש תכנית כלשהי, שכולם על איזה מסלול ברור. אז זהו שזה ממש לא ככה. בעת אבחון מחלה חוסר הוודאות מתגבר ונראה מוחשי יותר מתמיד. כבר אי אפשר להשאיר אותו בצד, להתעלם ממנו.

השיחה בנינו מתפתחת ויחד אנחנו מתחילות לעשות סדר בבלגן. אנחנו מתחילות להכין תכנית להתמודדות עם הכאוס, להישאר חיוביים, להוביל את הדרך הלא ברורה באופן הברור ביותר שניתן. אנחנו מתחילות להציב יעדים קצרי טווח, מועדי בדיקות, תאריכים לטיפולים, לתת מענה למגוון השאלות המטרידות וכך לאט להבין מי נגד מי ו"לחשב מסלול מחדש".

כעבור מספר חודשים היא מגיעה לביקורת. היא מספרת לי איך ניצחה את המחלה, איך מאז היא מרגישה כמו שליחה, ושלחה את כל חברותיה לבדיקה, איך אף אחד לא חסין בפני סרטן, איך בעקבות המקרה שלה לצערה גם חברה שלה נבדקה וגילתה שחלתה. היום התמונה כבר ברורה לה, אי הוודאות כבר ודאי וכעת היא עצמה יכולה לעזור, היא עצמה מסייעת ויודעת איך לקחת אותה ולאן.

כעבור שבוע שתיהן מגיעות אליי יחד במקום לחץ ובלבול הן צוחקות על הטיפים לניתוח במעין הומור שחור שמתפתח אצל מטופלים מסוימים, מדברות על הבדיקות המוזרות שעליהן לעשות וכך כל ההתנהלות הופכת אחרת, קצת יותר נעימה, קצת יותר מוכרת.

הדרך כבר נראית אחרת לגמרי, מטופלת אחת הפכה לתומכת, האחות כבר מוכרת, התהליך ברור ועכשיו כבר מובן כמה חשוב לתת ולקבל תמיכה.

הזכות הזו להיות שם עבור מטופלת ברגעים הקשים, הזכות להרגיע, לעשות סדר, אפילו כשנדמה שאין מה לומר זו הסיבה שאני כאן. גם ברגעים הכי חשוכים אפשר לתת לאדם כמה נקודות אור. אם הצלחתי להעביר את ההרגשה שיד נעלמה מכוונת אותו באותה נקודת זמן זו התודה הכי חזקה שאפשר לקבל.

כיום בתפקידי החדש כאחות אינטגרטיבית, תחום העשייה והייעוץ שלי השתנה מעט, אך הוא לא שונה בהרבה כי בסופו של יום – המטופל\ת הם תמיד מרכז העשייה שלי.

מהי רפואה אינטגרטיבית ואיך היא יכולה לעזור לכם? על זה אספר לכם בבלוג הבא.

כתבות נוספות בנושא

נתקעתי: יומן המסורטנת

יולי 15, 2019

בדצמבר האחרון אובחנתי כחולת סרטן. פעם שנייה בתוך 20 שנה. הפעם הראשונה הייתה בגיל 25, לימפומה. הפעם...

הוא נגע בך

מאי 13, 2019

הוא נגע בך נותר בך כתם שאף אחד לא רואה פרט לך. כמו כתב סתרים הכתם מכיל...

סיפור מבפנים

מרץ 14, 2019

היי אלופות ואלופים, אני מיה כץ גולן, אמא ל-3 ילדים בוגרים ו"בוגרת" סרטן בלוטת תריס, גרורתי לעמוד...