החלמתי אבל הסרטן לא מאחוריי

והנה כל הטיפים בהרחבה

״עוד מעט שלוש שנים מסיום הכימו ושנתיים כבר מסיום הטיפולים וזה תמיד שם חלק בלתי נפרד מחיי. יותר נורמאלי מזה ונשתגע״

״ברור. זה תמיד יישאר. וזה בסדר. עברו 6 שנים. בטיפול פסיכולוגי 6 שנים וזה עדין מדי פעם עולה. כל כאב שלא עובר יש את המחשבה "זה חזר? להגיד? ללכת לבדוק״
וחיים עם זה״

״חצי שנה מהכימו האחרון. רק עכשיו בתקופה האחרונה עולות מחשבות. כל כאב כל בדיקה יש את הפחד שזה חוזר שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות שלא מתאים עכשיו. זה משהו שכנראה יישאר לתמיד״

״חד משמעית. אבל זה הולך ומשתפר עם הזמן ועם הביטחון שצוברים בדרך בנוגע ללהכיר את הגוף שלנו. אם פעם הייתי חושבת על זה 500 פעם ביום ומחפשת בלוטות נפוחות (הודג'קינס), היום אחרי 8 שנים זה כבר ירד ל-20… ״

״כמעט 4 שנים אחרי וזה מלווה אותי כל יום. פשוט עולה בסיטואציות שונות, אני לוקחת לעצמי כמה דקות של הפוגה ומשחררת את זה עם מחשבות על הטוב שיש לי (ילדים, משפחה וכו׳״

״כל יום זה שם… הסרטן אומנם לא מאיים עלי עכשיו, אבל לגמרי נוכח, גם כשניצחתי אותו.
זה חלק ממני ארצה או לא. לומדת לקבל את הנוכחות של המעצבן הזה שנדחף לחיי…״

״ברור !! החלמתי ב-2013 ומ-2015 כבר לא בטיפולים וללא תרופות ועדיין חברה בקבוצה , הסרטן הוא חלק ממני, מרגישה שמדי פעם אני יכולה להציע למישהו בקבוצה עידוד או עצה וזה אחלה״

״ארבע וחצי שנים של רמיסיה מלוקמיה, ועדיין זה איתי כל יום ואני חושבת שזה בסדר גמור, זו חוויה שמקושרת ומשפיעה כמעט על כל דבר שאני עושה.. צריך פשוט לקבל את העובדה שזה חלק מאיתנו עכשיו״

״בוודאי. הסרטן זה משהו שמשנה חיים, לא משהו שפשוט שוכחים״

ליהיא פרלמן, חברת קהילה ופסיכולוגית, עם 3 טיפים שעשויים לעזור לנו להבין – מדוע קשה לנו "לשחרר" את הסרטן, אפילו כשמבחינה רפואית אנחנו נמצאים בנסיגה מלאה.

1. הנפש שלנו לא פראיירית. היא לא מוכנה להיתפס פעמיים באותה הטעות (אצל חלקנו פעם שלישית ורביעית). היא לא רוצה עוד כימו, עוד גילוי מאוחר. אמנם ניתן להתווכח עד כמה התכווננות הנפש משפיעה בפועל על הבריאות הגופנית שלנו, אך אין ספק שגם אם השפעתה זעירה, היא לא תפסיק להשתדל.
אז מה זה אומר בעצם? אם אתם עדיין עסוקים בסרטן (למרות שהוא מאחוריכם מבחינה רפואית), סימן שאתם נורמליים ושיש לכם נפש של נינג'ה שלא מוותרת ומשאירה אתכם ערניים לסימנים.

2. סרטן זה לא שפעת בואו… אם עדיין הייתם עסוקים בשפעת שלוש שנים אחרי – זה היה ממש מוזר. המשמעות של לחלות בסרטן אינה לקיחת אנטיביוטיקה או מנוחה, המשמעות היא (לרוב) קטיעה של כל מהלך החיים הנורמלי שאתם מנהלים כרגע וחוסר ודאות לגבי העתיד.

3. אז מתי זאת נחשבת בעיה – להתעסק בסרטן שהיה לי למרות שכרגע אני נקי? ההתעסקות הופכת לבעיה כשאנחנו מרגישים שהפחדים מנהלים אותנו. מה זה אומר מנהלים אותנו? משתלטים על מצב הרוח שלנו, יוצרים בתוכנו חוויית מצוקה, מקשים עלינו לשמור על שגרת חיים מתפקדת, פוגעים בקשרים המשמעותיים בחיינו, מובילים אותנו לצמצם קשרים חברתיים, להתכנס בעצמנו ולא לשתף.

אז אתם מבינים – הכל עניין של מידה. לרוב – ההתעסקות בסרטן היא מחויבת במציאות, היא התעסקות בריאה שקשורה ליצר ההישרדות שלכם, גם שנים אחרי שהחלמתם.
לעומת זאת, אם התעסקות זאת מייצרת בתוככם בדידות ומצוקה – יש מספר ערוצים שכדאי לפנות אליהם:
– עזרה מקצועית: רופאה/אחות/עובדת סוציאלית/פסיכולוגית
– להיפגש עם מחלימים אחרים שאיתם קל יותר לדבר על זה
– שיתוף אנשים קרובים אליכם, ושיתוף בקבוצות של חלאסרטן בפייסבוק, שם תמיד תקבלו חיבוק והזדהות.

יש לכם טיפים נוספים? שכחנו משהו? אתם רוצים להוסיף? תכתבו לנו [email protected]