אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

69

ויולט גזלקופי

סיימתי טיפולים!

גל

סיימתי טיפולים!

מירב יונה

סיימתי טיפולים!

ענבר גלפרט

סיימתי טיפולים!

סבינה אברמוב

סיימתי טיפולים!

לוטם בר-אל

סיימתי טיפולים!

דניאל שוורץ

סיימתי טיפולים!

סבינה אברמוב

סיימתי טיפולים!

מיטל וולמן

סיימתי טיפולים!

יולי ילסייב

סיימתי טיפולים!

נועה רגב

סיימתי טיפולים!

שירה קוחן

סיימתי טיפולים!

לירון אשרוביץ

סיימתי טיפולים!

ליאונל מלכה

סיימתי טיפולים!

גלית פיין

סיימתי טיפולים!

מזי וורצל

סיימתי טיפולים!

ג׳סיקה

סיימתי טיפולים!

טל מאיה הרפז

סיימתי טיפולים!

ויקטוריה

סיימתי טיפולים!

אייל

סיימתי טיפולים!

הילה שביט

סיימתי טיפולים!

יערה אביאור

סיימתי טיפולים!

איזבל שטיימן סוקולסקי פינקרבל pinkerbell

סיימתי טיפולים!

שירה קוחן

סיימתי טיפולים!

נעה

סיימתי טיפולים!

אולה

סיימתי טיפולים!

אתי

סיימתי טיפולים!

דנה סולומון

סיימתי טיפולים!

אורטל

סיימתי טיפולים!

איזבל pinkerbell

סיימתי טיפולים!

ענת שפירא

סיימתי טיפולים!

וניה בן חור פאר

סיימתי טיפולים!

שרית

סיימתי טיפולים!

אולגה

סיימתי טיפולים!

איתמר מרכוס

סיימתי טיפולים!

אסף רון

סיימתי טיפולים!

אלעד

סיימתי טיפולים!

אלינור ילוז

סיימתי טיפולים!

מירב סנקר

סיימתי טיפולים!

ליטל בן עזרי קליין

סיימתי טיפולים!

ליטל

סיימתי טיפולים!

אתי לוי טריגר

סיימתי טיפולים!

נטלי כהן

סיימתי טיפולים!

אפרת

סיימתי טיפולים!

אפרת טוויל

סיימתי טיפולים!

אופק צינצוליקר

סיימתי טיפולים!

מריה אורי צולימוב

סיימתי טיפולים!

אורם מזל

סיימתי טיפולים!

אביה דביר

סיימתי טיפולים!

מיה מושקוביץ

סיימתי טיפולים!

תהילה לב

סיימתי טיפולים!

יאנה מרגולין

סיימתי טיפולים!

מרטיו

סיימתי טיפולים!

מיטל לפלר

סיימתי טיפולים!

גולאן

סיימתי טיפולים!

זוייב מריה

סיימתי טיפולים!

ורד יוהל

סיימתי טיפולים!

טל ברוך

סיימתי טיפולים!

יובל

סיימתי טיפולים!

גלית גולן

סיימתי טיפולים!

ידידיה רוזנברג

סיימתי טיפולים!

סלי

סיימתי טיפולים!

אורן אנצו

סיימתי טיפולים!

רועי סמוכיאן

סיימתי טיפולים!

אסף

סיימתי טיפולים!

אייל יונגר

סיימתי טיפולים!

מאיה

סיימתי טיפולים!

לירן

סיימתי טיפולים!

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה
החלטתי לא לחזור לעבוד

החלטתי לא לחזור לעבוד

מה הסיפור?

סיימתם טיפולים. הזמן שעבר או יעבור עד ששאלת ״החזרה לעבודה״ תעלה, משתנה ביננו ותלוי מאוד בסיטואציה, בסוג הבנאדם שאתם, בסגנון החיים שלכם וכו׳ אבל זו שאלה שתעלה. קשה מאוד לברוח ממנה. הרגשות מעורבים, התחושות משתנות ורבים מאיתנו גם יקבלו מנה של רגשות אשם מהסביבה. אז רגע, קחו נשימה. אספנו מחברי קהילה תחושות, עדויות ותובנות של בדיעבד על החזרה או אי החזרה לעבודה אחרי הסרטן.

Img

Img בקיצור

1. אין דבר כזה ״הזמן״ לחזור לעבוד.
2. הקשיבו לגוף שלכם
3. אל תיבהלו אם השתנו לכם הרצונות

Img לסיכום

ההחלטה שלכם לחכות רגע עם החזרה לעבודה הגיונית, ברורה ולגיטימית. אין דד ליין לחזרה לעבודה ואין כאן חוקים פרט להקשיב לעצמכם ולתת לעצמכם את מה שאתם צריכים. מותר גם לנסות ולהתחרט והכי כיף אם תנסו ותצליחו.

Img לתשומת הלב

מכירים את קבוצת הפייסבוק חלאסרטן חוזרים לעבודה? יש שם צעירים כמוכם, שמתלבטים שהחליטו לחזור או שהחליטו לחכות ויש מצב טוב שהשיחה שם תעניין אתכם. תבואו?

והנה כל הטיפים בהרחבה

כמה זמן אחרי טיפולים זה הגיוני לחזור לעבודה?

אין לנו תשובה. אין לנו תשובה כי אין פה אמת אחת, אין פה שחור ולבן ולכל אחד מתאים משהו אחר. אז אם חבר שלכם חזר אחרי חודשיים ואתם כבר שנה בבית הכל בסדר איתכם. והכל גם בסדר איתו. התגובה של בת אל לפוסט הזה של הילה, מספר הכל: ״אני חזרתי מהר. זו הייתה תקופה נוראית (אבא שלי נפטר במפתיע ממש לפני הסרטן וכל זה קרה כשאני בחו״ל) והייתי חייבת לאחוז בכל דבר שייתן לי איזו אחיזה בשגרה/מציאות.
אני שונאת את המילה בדיעבד, כי כולם חכמים לאחר מעשה, אבל זה היה מוקדם מדי.
כל מה שהדחקתי צף מאוחר יותר ולא היה לי אוויר.
אם את מרגישה שזה יעזור לך אולי כדאי לחזור למשרה חלקית, אם זה מרגיש לך מוקדם – תמשיכי לנסות לנשום״.
גם בפוסט הזה של ענת, עולה שאלת התזמון והנה כמה מהתשובות שעלו שם:
״אני לקחתי פסק זמן מהכל שחליתי לא הייתי מסוגלת לעבוד זה היה כבד עלי התמודדתי עם האבל של אבא שלי מהמחלה ואז אומרים לי את חולה. המחלה באה להגיד לי קחי זמן לעצמך להבין לעכל לנשום להתאבל אני לא חושבת שאני פחות סופר גירל מאלו שמחליטים להמשיך אני חושבת שכל אדם הוא שונה וזה היופי כל אחד נמצא בצומת דרכים שונה במצב כספי וריגשי אחר. כששואלים אותי עם להפסיק לעבוד אני עונה תעשו מה שעושה לכם טוב אתם לא תהיו פחות או יותר .פשוט תהיו אתם״
״כל כך מורכב וכל כך אישי וכל כך אין תשובה אחת. אחרי הלמפקטומי תוך 10 ימים כבר חזרתי לעבודה בפול פאוור והכל היה ״רגיל״ ולא עצרתי לרגע לנשום ולחשוב ובכלל לעכל. אחרי המסקטומי בזכות הקורונה לקח לי חודשיים וחצי לחזור וגם עכשיו, אני לוקחת יום מחלה בכל יום חמישי עושה לנפש. אני חןשבת שמגיע לנו לעצור שניה ולנשום. אני מבינה את האין ברירה ואת הצורך לפרנס להתפרנס וגם קצת לא להכנע למציאות החדשה שלנו. אבל בדיוק בגלל זה אני מרגישה שמגיע לי גם קצת לעצמי״.

איך מחליטים שזה הזמן לחזור?

אנחנו כבר יודעים שסיום הטיפולים הוא לא האינדיקציה להחלמתנו וליכולת שלנו לחזור לסוג של שגרה. אז מה בכל זאת מביא אותנו להחלטה או להבנה שהגיע הזמן לחזור לעבוד? יש דד ליין? קצבת הביטוח שנגמרת? דיכאון? התשובות מעורבות. הנה כמה מהן, שעלו בפוסט הזה:

״התחלתי לעבוד עכשיו אחרי כמה שנים טובות (לא באמת כאלה טובות) שפיזית לא תפקדתי באופן מלא. היום אני מרגישה חזקה יותר ובמסוגלות להחזיק כמה שעות על הרגליים. עדיין חצי משרה אבל זה בשבילי המון, המון משמעות, המון תעסוקה והמון עצמאות. (חליתי בזמן הצבא כך שלא הייתה לי עבודה לחזור אליה.. ובשנים האחרונות עבדתי בכמה עבודות לאורך זמן קצר״).
״חזרתי לעבודה מסודרת שנה אחרי סיום הטיפול כדי לצאת מדיכאון שקיבלתי לאחר הטיפולים. בת הזוג נפרדה ממני, ולא היה לי איפה לגור. אז הלכתי לטפל בעצמי נפשית, התחלתי לעבוד (חוגגת שנה החודש לעבודה!) וגם לומדת לעזור לאנשים אחרים (התחלתי ללמוד Nlp).
״ הרגשתי שאם אני לא אקום מהמיטה ואפתח את העסק אני אכנס לדיכאון עמוק, לקח קצת זמן והיו ימים שרציתי לזרוק הכל אבל לאט לאט חזרתי לעבוד״.

אני בכלל לא בטוח שאני רוצה לחזור לעבודה הישנה שלי

לפני הסרטן הייתם מצטייני מחלקה. אהבתם את העבודה שלכם והצלחתם בה. אבל פתאום, משהו במקצוע שבחרתם לא מדבר אליכם יותר. נשמע מוכר? כי זה קורה ללא מעט מאיתנו. הסרטן והטיפולים משנים אותנו וזה לגמרי הגיוני שפתאום לא מתאים לכם לעשות את מה שעשיתם פעם. אגב, תשאלו את עצמכם האם זאת הסיבה שלא בא לכם לחזור לעבודה? הפוסט הזה, מדבר בדיוק על זה, והנה כמה מהתגובות:
״אצלי העבודה זה ביג אישיו. ממשיכה כרגע בכוח האינרציה עבור הפרנסה אבל ההתחלה הייתה קשה מאוד. זה לא רק שהעבודה לא עניינה אותי, שומדבר לא עניין אותי. ולא האנשים ולא השיחות המטומטמות שלהם. גם הביטחון בעצמי וביכולות שלי ירד לריצפה. בדיעבד מצטערת שלא לקחתי לעצמי קצת פסק זמן. העמסתי שלא לצורך״.
״הרבה פעמים, בעיקר כשחוזרים אחרי הרבה זמן, מגלים שמה שהיה נכון אז, לא נכון היום ועושים חישוב מסלול מחדש. נסי לחשוב מה מעניין אותך, ואיך ממנפים את תחום העניין למשרה״.

מצד אחד רוצה לחזור – מצד שני לא ממש יכול

העבודה עבור רבים מאיתנו היא מקום מפלט. היא מציאות אחרת. היא אנשים, חברים, עשייה, סיפוק. יש משהו בחזרה לעבודה שמחייה אותנו ולפעמים הקונפליקט נמצא בין הרצון לחזור למסגרת לבין היכולת הפיזית של הגוף. כמו שאלין מספרת בפוסט הזה.
במקרים כאלה העצה הכי טובה היא להקשיב לעצמך. להקשיב לגוף ולבטן. רוצה לחזור לעבוד? אולי אפשר לנסות שליש משרה, או מסגרת קלילה ומאפשרת. הגוף עוד לא מוכן? קחו רגע. תנו לעצמכם להתחזק. אין פה ״נכון״ ו״לא נכון״ וזה בסדר גם לנסות ולהחליט אח״כ.

 

בצד הבירוקרטי – איך מאריכים אובדן כושר עבודה?

ולפעמים, זכות הבחירה פחות שלנו ויותר של המציאות. בפוסט הזה, מספרת רונית שהיא עתידה לחזור לעבודה בתאריך שבו ביטוח לאומי קבע שאחוזי אובדן כושר העבודה שלה יורדים ועליה לשוב לחצי משרה. היא אמנם סיימה טיפולים, אבל היא ממש לא מרגישה בשלה לעבוד. במקרים כאלו אפשר לבדוק גם על אפשרות של ועדה נוספת שתאריך את תקופת אובדן כושר העבודה ובמקביל גם לבדוק את האפשרויות בעבודה להקלה וכניסה הדרגתית.

יש לכם טיפים נוספים? שכחנו משהו? אתם רוצים להוסיף? תכתבו לנו [email protected]