הולכים אל הלא נודע-איך מתכוננים לתחילת טיפולים

זה התחיל בבדיקה שגרתית או כזו שהופניתם אליה כי משהו הרגיש לא כל כך בסדר. האבחנה הראשונית הגיעה דיי מהר: סרטן. אבל כדי לקבל את התמונה המלאה צריך לחכות. צריך עוד ערמה של בדיקות ואלו, לוקחות זמן. ומה עושים בזמן הזה? איך לא מאבדים את העשתונות? איך לא נטרפים? איך שולטים על מחשבות ואיך מתמודדים עם חוסר הוודאות הנוראי הזה? שאלנו מסורטנים על הרגעים הקשים האלה, והנה כמה טיפים שהם נתנו שעשויים לעזור גם לכם.

רק מה שאתם אוהבים
תעשו דברים שעושים לכם טוב. שמשמחים אתכם, מטעינים באנרגיה ובעיקר, לשמור על מחשבות חיוביות!"
"עושים רק דברים כיפיים. פוגשים חברים, אוכלים טוב, קוראים ספר. מתכננים חופשה לשנה הבאה!"
"הקיפו את עצמכם בחברים טובים ותומכים. שתפו אותם במה שעובר עליכם ובקשו את עזרתם להיות שם עבורכם. לבלות איתך, לצחוק, לצאת לבלות, להתעמל, לחשוב מחשבות חיוביות ולדאוג לשינה טובה בלילה".

מחשבה מייצרת מציאות
"קודם כל אופטימיות… תמיד לחשוב חיובי ותעברו את זה בגדול!"

"להיות אופטימיים שאפשר לנצח. יש היום טיפולים שעובדים מצוין".
"מאוד תלוי מה הסוג, אבל לעיקרו של עניין בתור אחת שחלתה בלימפומה כשמגיעים אופטימיים עם חיוך לטיפולים ובהבנה ואמונה שהשד לא כ"כ נורא וגם אם כן גם אותו אפשר לנצח, הכל בסוף עובר. לנסות ולשמור כמה שיותר על שגרת החיים. המון בהצלחה וחיבוק גדול"
"פשוט להמתין ולהמשיך כרגיל בחיים, לא לתת למתח לחלחל… לנסות לחשוב על הטוב ביותר וגם על כך שהיום הרפואה כל כך טובה שיש סיכויים מאד גבוהים לנצח ולשכוח מהתקופה הזאת…"

לא (!) לשאול את ד"ר גוגל
"מנסים לא לחפור בגוגל עד שיגיעו תוצאות"
"כמה שפחות לחפש בד"ר גוגל!"

תאמינו בעצמכם
"זוכרים שאין דבר כזה סטטיסטיקה, זה מדד של מעבדה. ומתרכזים בעובדה שהגוף האנושי הוא מכונה עמידה ביותר, שלפעמים זקוקה לתיקון"

מחשבה למרחקים ארוכים
"אחד המשפטים שמלווים אותי הרבה שנים, מתוך הספר של מיקי בן כנען "הקרקס הגדול של הרעיונות", הוא : "מחשבות על העתיד מאריכות את החיים". כנראה שתמיד הייתי מכוון לחשיבה כזו. וזה נכון גם לגבי אי וודאות… נסו לתכנן רחוק! זה באמת משנה את תחושת חוסר הודאות ומאוד מרגיע חרדות"

זכרו שזה לגיטימי לגמרי. אתם לא לבד.
"זאת אחת התקופות הקשות ביותר שעברתי. זה נורא מבלבל, מפחיד, מלחיץ, בלתי נתפס וכל תחושה שאתם מרגישים היא ככל הנראה מוצדקת לחלוטין, תנסו לא לשפוט את עצמכם על רגשות שאתם מרגישים.

תהיו פרקטיים
המון בירוקרטיה עומדת לפניכם: נסו להקדים כל בדיקה ככל שתצליחו (לגיטימי לנצל עכשיו קשרים).
בקשו מקופת החולים אחות מתאמת, היא תוכל לעזור לכם בכל זה.

בקשו עזרה
"אם אתם מרגישים שהחרדה גדולה מדי, פנו לרופא.ת המשפחה שלך- יכול להיות שכדור הרגעה יוכל לתת לכם קצת אויר לנשום, כי לפעמים גם זה קשה".

רוצים לקרוא טיפים נוספים וליצור קשר עם הכותבים? כנסו לפוסט המקורי שעלה בקהילת חלאס

יש לכם משהו להוסיף? נשמח לשמוע. כתבו לנו [email protected] ושיהיה המון בהצלחה!