לתשומת הלב
כמו שלנו יש את התמיכה של הקהילה שלנו, כדאי להציע להורים לפגוש ולהכיר הורים נוספים בסטטוס דומה, לשתף, לקבל חיבוק ולצחוק יחד.
והנה כל הטיפים בהרחבה
״להיעזר בסביבה שלהם ושלכם.
את יודעת, כל הזמן אנשים אומר לנו ׳אם אתה צריך משהו, כל דבר, תגיד׳
זה הזמן לממש את הקופון הזה ולבקש מהם לעודד את ההורים לצאת איתם לבתי קפה בתקופה הזו להתקשר יותר ולהיות מעורבים״.
״יש קבוצות תמיכה למשפחות של חולים וליווי נפשי דרך עובדים סוציאלים.
שווה לנסות דרך העיריה, קופת החולים, האגודה למלחמה בסרטן, עזר מציון וכמובן חלאסרטן״.
״שווה לשקול לשלוח אותם לפגישות עם פסיכולוגים שמתמחים בפוסט טראומה רפואי ואם רלוונטי לך לשהות אצלם מדי פעם אחרי הכימו. אני הייתי אצל ההורים שלי אחרי סבבי כימו לכמה ימים ואז חזרתי לדירה שלי והקרבה והחשיפה לחוויה הפיזיולוגית דווקא הרגיעו אותם והם הרגישו מעורבים ותומכים״.
שירה גלין סויבלמן, פסיכולוגית בשיבא מוסיפה:
1. שיח פתוח – שיח על שינוי התפקידים בבית – היכן ניתן לשמר תפקידים קיימים עם התאמות, והיכן חל שינוי מחויב המציאות. והרגשות העולים סביב זה.
2. פעילויות משותפות – זיכרונות – כתיבה משותפת של זיכרונות, הכנת אלבום תמונות, צפייה בווידאו מהעבר, סידור חפצים או אלבומים ישנים. לצד זאת, כתיבת שאיפות משותפות לעתיד הקרוב והרחוק ומימושן לפי מדרג יכולת (יכולת כלכלית, פיזית ורגשית).
3. פעילויות משותפות – משחק – משחקי תקשורת ושיתוף, משלב הומור אך גם מעבר, למשל אמת או חובה. משחקי קופסא ליצור תחרות וכיף משותף
4. פעילויות משותפות – מוזיקה – שמיעה משותפת וכתיבה והלחנה משותפים למי שמתחבר לתחום
5. כל פעילות משותפת שקשורה לסיפור המשפחתי – למשפחות רבות יש את ה"בדיחות האישיות" שלהם, שיח, אוכל או פעילות משותפת שנותנת הפוגה מהסרטן וחזרה לחיים היציבים שלפניי מומלצת ונותנת כוח לכולם
6. תמיד מומלץ על פנייה לסיוע משפחתי או תמיכה להורים במרפאת משפחות (אם יש בביה"ח), או מסגרות אחרות בקהילה- עו״ס בקופ״ח, פסיכולוג משפחתי, עמותות רלוונטיות וכדומה.
יש לכם טיפים נוספים? שכחנו משהו? אתם רוצים להוסיף? תכתבו לנו [email protected]