אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

MENUMENU
1

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

סיפורים אישיים

יפית אלפרסון – אלמליח | פברואר 5, 2019

על טבע, סרטן ושינויים

-"אני רוצה לעשות שינוי"

-אוקי, ולמה את מספרת את זה לי?

"כי את עשית שינוי. ועשית אותו בגדול"

רגע. היא מדברת עליי? אולי התבלבלה? בכל זאת, לא דיברנו תקופה ארוכה.

אני מתפלאת, היא מנסה להבין למה, ואני מספרת לה שאני ממש לא תופסת את עצמי כמו שהסביבה רואה אותי. אני, בסך הכל "אני הקטנה", זאת שלא מספיק טובה, לא מספיק מוצלחת לא מספיק מרצה את כולם.

ובעודי מתרצת ומסבירה לה למה אני לא מספיק טובה, אני מבינה.

באמת השתניתי. ובאמת, עשיתי את זה בגדול.

הסרטן העיר אותי משנתי. חידד לי את השליחות שלי. דפק על דלת גופי ונפשי וגרם לי להבין מי אני ומהי דרכי. אם פעם פעלתי לפי מה שאומרים, לפי מה שיגידו, או בדרך שבה כולם יהיו מרוצים אז היום אני אחרת. אני חייה את החיים שלי, פועלת כמו שאני רוצה, ואני היחידה שיכולה לדעת ולהגיד מה טוב לי. מה נכון לי.

"סרטן". ה"מחלה הזאת" הייתה כל כך רחוקה ממני. תמיד ב"מקום אחר". אבא של חברה, סבא של ילד מהכיתה, אישה צעירה שקראתי עליה בעיתון… עד שיום אחד הסרטן דפק גם בדלת שלי. ינואר 2015.

הוא החליט שהוא נכנס לגוף שלי וזהו. בסה"כ, בחירה טובה מבחינתו: גוף צעיר, בנוי טוב, שומר על תזונה וספורט וחי חיים מאושרים. ואז ברגע, "הסרטן" הוא כבר לא שמועה ששמעתי עליה. הוא הכי שלי בעולם. נכנס לתאים ומאיים להתפשט במהרה לכל האיברים.

ואז פרוטוקול, וטיפולים ויצאנו לדרך: 16 טיפולי כימו, פרידה מהשחלות ואיתן פרידה מהיכולת להביא חיים, פרידה מהשדיים (אבל היי! קיבלתי חדשים), תופעות לוואי מפה ועד הודעה חדשה, פגיעה בראייה, איבוד זיכרון, מצבי רוח, היחלשות, הגוף והנשמה ואיתם הזדמנות אחת לשינוי גדול. הזדמנות להתחלות חדשות. לתובנות חדשות.

ממש לפני רגע צוין יום הסרטן הבינלאומי, והקרבה שלו לט"ו בשבט הקטן שלנו, גרמה לי לחשוב על החיבור הזה לטבע ולעוצמותיו. איך אני, איך כולנו, עומדים איתנים מול הסרטן. כמו העץ הזה, שעומד מול הסערה, מאבד ענפים, מאבד מעליו, לומד להתחבר לאדמה, לשלוח שורשים עמוק עמוק פנימה, להתחבר לתאים שלו, לשאוב מתוכם את תמצית החיים ולזקק אותם למשהו שמתפתח. לענף שמתחדש, לעלה שצומח, לפרח מלבלב. איך אני, איך אנחנו, כמו העץ הזה, מחליטים לבחור להיות כאן, להרגיש חיים, לנשום, להיות בריאים. להחליט בעצמנו ולא בשביל אחרים.

"היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" אמר מהטמה גנדי, והחברה הזאת מפעם, היא צדקה. אני את השינוי עשיתי. עשיתי אותו בגדול.

כתבות נוספות בנושא

סיפור מבפנים

מרץ 14, 2019

היי אלופות ואלופים, אני מיה כץ גולן, אמא ל-3 ילדים בוגרים ו"בוגרת" סרטן בלוטת תריס, גרורתי לעמוד...

לא מוותרת על החלום

מרץ 14, 2019

ה-6.2.18 היה היום הכי הזוי, מאושר, מוזר, שמח וקשה שקרה לי בחיים. בבוקר אותו יום קיבלתי ליטוף...

הסרטן המעורר שלי

מרץ 14, 2019

לפני חמש וחצי שנים בערך, בגיל 36, לקראת סוף ההריון השלישי, גיליתי אותו. מיששתי אותו במקלחת. גוש...