אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

MENUMENU
1

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

סיפורים אישיים

ליאור | פברואר 4, 2019

מאבדת שיער, לא את עצמי

הארכתי את השיער שלי, כבר תקופה נורא ארוכה, כדי לתרום לחולות סרטן. תכננתי להמשיך להאריך עד סוף החורף ולקראת הקיץ להתחדש בתספורת קארה חדשה, כדי שיהיה פחות חם.

בספטמבר האחרון (אחרי כמה חודשים של חולי ובדיקות) אובחנתי במחלת הודג'קין. הטיפול: כימו. אחד הדברים הראשונים שהרופא שלי הזהיר אותי, בין שלל תופעות לוואי ופינוקים נוספים, "את הולכת לאבד את השיער".

החלטתי כמעט מיד – את השיער אתרום בכל זאת לפני שאתחיל עם הטיפולים. כמה שיותר קצר, כי גם ככה הכל ינשור. וברגע שהנשירה תתחיל – אני ישר מקצצת.

"את לא רוצה לשמור את השיער לעצמך? את לא רוצה פאה?" לא. לא נראה לי שאסתדר עם פאה. וגם: כל כך הרבה תכניות משתנות לי כרגע (צריכה להאט את הקצב בלימודים, הפסקתי לעבוד…), ההחלטה הזו עוד בשליטתי!

אז בתחילת חודש נובמבר הגיע הקארה ולקראת סוף החודש (בערך שבוע אחרי טיפול הכימו הראשון) התחילה הנשירה. הכרחתי את אבא שלי להגיע לביה"ח עם המכונה שלו ולעשות לי קצוץ. לו היה קשה ואני רק אמרתי לו "אבא, יותר!". בסוף היה לי קצת מוזר להסתכל על עצמי אבל אני לא שונאת את הקרחת (מינוס הרגישות לקור). היום אנחנו חיות בשלום. יש לי שלל כובעים חמימים לימי החורף, המקלחת התקצרה משמעותית ואין יותר "שטיח" שערות על רצפת החדר.

אי שם באמצע החודש קיבלתי בדואר את תעודת ההוקרה על תרומת השיער. זה הגיע בדיוק בזמן כי בדיוק הייתי מאושפזת עם כל מיני סיבוכים. וזה עזר לי. המחשבה שאיפשהו עכשיו השיער שלי הופך לפאה ובקרוב יתאחד עם חולת סרטן אחרת שאצלה איבוד השיער הוא חלק יותר משמעותי בהתמודדות. ואני לא אצטנע בקטע הזה – השיער שלי היה מהמם!

אני יודעת שאיבוד השיער הוא חלק נורא קשה בכל הסיפור, להרבה בנות, אבל אני חושבת שלא צריך להתבייש בקרחת בכלל. תחשפו אותה בלי חשש! (גם אם אתן רק מחכות שהפאה תגיע). אנחנו מהממות בכל מצב!

כתבות נוספות בנושא

סיפור מבפנים

מרץ 14, 2019

היי אלופות ואלופים, אני מיה כץ גולן, אמא ל-3 ילדים בוגרים ו"בוגרת" סרטן בלוטת תריס, גרורתי לעמוד...

לא מוותרת על החלום

מרץ 14, 2019

ה-6.2.18 היה היום הכי הזוי, מאושר, מוזר, שמח וקשה שקרה לי בחיים. בבוקר אותו יום קיבלתי ליטוף...

הסרטן המעורר שלי

מרץ 14, 2019

לפני חמש וחצי שנים בערך, בגיל 36, לקראת סוף ההריון השלישי, גיליתי אותו. מיששתי אותו במקלחת. גוש...