אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו"צריכים", זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

MENUMENU
1

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

סיפורים אישיים

רונית | פברואר 5, 2019

כבר לא בצללים

אנחנו לא חולים בסרטן, אנחנו חיים סרטן.

אנחנו רואים אתכם סובלים, והלוואי והיינו יכולים לעזור בסבלכם.

אנחנו, המלווים.

אני כאן איתך. תמיד.

אנחנו לא חולים בסרטן, אנחנו חיים סרטן.

אנחנו רואים אתכם סובלים, והלוואי והיינו יכולים לעזור בסבלכם.

אנחנו, המלווים.

אני רוצה בסך הכל לחזור אחורה בזמן, חצי שנה, לא יותר. תקופה שהכל היה כל-כך טוב בצורה מושלמת, היה טוב בלימודים, עם החברות, עם המשפחה.

ואז, הכל השתנה לצד הקיצוני ההפוך, זה היה תהליך יחסית ארוך עד שגילו לאבא שלי את מחלת הסרטן.

זו תקופה שהפחד היה חלק שגרתי מהיום, הדמעות, העצב, הגעגוע.

בהתחלה לא שיתפתי אף אחד במה שעבר עליי, השארתי הכל בפנים וזה הרס אותי לאט לאט. זכיתי שהמחנכת המדהימה שלי ליוותה אותי בכל התהליך, הייתה שם כדי לתמוך, לשמח, לעזור לי בכל דרך אפשרית ולא ויתרה לי. היא הייתה תופסת אותי לשיחות גם כשהייתי מתחמקת ממנה, והיא זאת שהצילה אותי בסופו של דבר.

אחרי כמה חודשים החלטתי לשתף יותר אנשים במה שקורה, בתחושות שלי, ההתמודדויות, הם קוראים לי גיבורה, קוראים לי חזקה, אבל אני חושבת שזה לא נכון, אני חלשה, אני מפחדת, אני בסך הכל ילדה.

ואז הבנתי שלהיות גיבורה או חזקה זה לא להיות מושלמת, זה לדעת להישבר ומהשברון לקום עם עוצמות חזקות יותר.

אסור לשקוע, חייבים להמשיך, לא לעצור, ופשוט לחיות.

זה לא יהיה קל, את זה אתם כבר יודעים, כמו בכל דבר אחר יותר פשוט להתבאס ולשקוע. אבל מה עשינו בזה? התייאשנו מראש, לא ניסינו לעזור לעצמנו. אסור לנו לשכוח אף פעם, שיש כ"כ הרבה מעבר לקושי שאנחנו נמצאים בו, הרבה נקודות טובות שנמצאות בכל מקום, רק צריך לפקוח את העיניים ולהתחיל בחיוך.

לסיום, חברי הקהילה, הייתי רוצה לבקש מכם בקשה, בין אם אתם הורים, אחים, ילדים, בעל/אישה, חברים, תשתפו את מה שיושב לכם על הלב, הרבה פעמים אנחנו נוטים לדאוג לקרוב החולה שלנו ולשכוח את עצמנו. תמצאו זמן גם לעצמכם, אל תשכחו שגם לכם יש מקום כדי להוציא הכל החוצה, תבכו, תפרקו את הפחד והחששות, עם חברים שלכם, או עם בעל מקצוע ואז תוכלו לחזור חזקים עם כוחות מחודשים לקרוב המשפחה שלכם ותעזרו לו לנצח. אתם מקור ההצלה של עצמכם ושלהם, אני מאמינה בכם.

אני מאחלת לכולם רפואה שלמה ושתמיד תחייכו, אוהבת אתכם

כתבות נוספות בנושא

סיפור מבפנים

מרץ 14, 2019

היי אלופות ואלופים, אני מיה כץ גולן, אמא ל-3 ילדים בוגרים ו"בוגרת" סרטן בלוטת תריס, גרורתי לעמוד...

לא מוותרת על החלום

מרץ 14, 2019

ה-6.2.18 היה היום הכי הזוי, מאושר, מוזר, שמח וקשה שקרה לי בחיים. בבוקר אותו יום קיבלתי ליטוף...

הסרטן המעורר שלי

מרץ 14, 2019

לפני חמש וחצי שנים בערך, בגיל 36, לקראת סוף ההריון השלישי, גיליתי אותו. מיששתי אותו במקלחת. גוש...