אזהרה

האמת? אנחנו לא רוצים שתכנסו לכאן, אלא אם אתם צריכים. ו”צריכים”, זה אומר שאתם או היקרים לכם עומדים לצאת למסע הפרידה.
ריכזנו כאן מידע מהותי שיעזור לכם להיפרד כמו שאתם רוצים, כמו שחשוב לכם, כמו שמגיע לכם. מבירוקרטיות וטופסולוגיות ועד המילים האחרונות שתרצו להשאיר.

MENUMENU
1

רעות

סיימתי טיפולים!

סיימת טיפולים?

סיימת טיפולים? צלצל בפעמון!

העלאת תמונה

סיפורים אישיים

סוניה | 2019 ,05 פברואר

חברות

הסרטן מביא עימו לא מעט התמודדויות שבאות כעסקת חבילה. יש הרבה תופעות לוואי, פיסיות אבל גם רגשיות וחברתיות. לפעמים זה מרגיש שהמכות לא מפסיקות לנחות עליך. לפעמים לא בא לך לראות אף אחד ולפעמים הכי בא לך לשתף ושירחמו עליך. היו אנשים שבחרתי להרחיק, היו שבחרו בכך בעצמם, היו שאכזבו והיו שהפתיעו.

זה פוסט על חברות, תמיכה והכלה. לאורך הדרך אנחנו אוספים חברים: בגן, בבית ספר, בצבא, בלימודים. יש חברים ששם לתקופה ויש כאלו שממשיכים ומלווים אותך לאורך כל החיים. בחלומות הכי שחורים שלי לא דמיינתי שאני או הסביבה שלי נעמוד בכזה מבחן, אבל אני מניחה שהתובנה הכי עמוקה היא שאף אחד לא יודע מה מצפה לו בהמשך.

זה פוסט על ארבעת הנפלאות, שלוש ועוד אחת.

הדס, טל ועמית מלוות אותי כבר שנים. הכרנו בלימודים כשהיינו צעירות, רווקות ונטולות דאגות, מצחיק שמה שהטריד אותנו אז היה אם נספיק לבנות מודל לסטודיו. עברנו מבחנים, הגשות, חתונות ולידות. אנחנו מחליפות ביננו בגדי הריון, בגדי ילדים וצעצועים, חולקות חוויות אימהות, קריירה והרבה קיטורים. כשחליתי הן הקימו חמ”ל של תמיכה. הן דאגו לבישולים ולאוכל גם לאשפוזים וגם לבית ואנחנו לא לקוח קל בעניין זה. הן הביאו פינוקים לאשפוז והלכו לחנויות במקומי ובאו להעביר לצידי שעות בטיפולים. זוכרת את טיפול הכימו האחרון שנראה יותר כמו ביקור חברה שילדה ולא סבב כימו במחלקה אונקולוגית. הן שם תמיד בקבוצת ווטסאפ לחלוק קיטורים ותלונות ולהביא מרק או קרם לסימני מתיחה.

במיכל זכינו במקרה. בעקבות המחלה. הכרנו לפני באופן שטחי והיינו חברות בפייסבוק שהסתכם בלייק או תגובה פה ושם. כשחליתי, מיכל הציעה עזרה עם הילדים, הגיעה לעשות בייביסיטר ונשארה מאז. הילדים התאהבו וגם אנחנו. מאז היא שם, למרות שעכשיו רחוקה ומגשימה חלומות, זכיתי לחברה לכל החיים.

הפתעות בחיים מגיעות בכל מיני צורות. טובות, מצחיקות, קשות ומורכבות אבל תמיד תמיד יש להן השפעה מעניינת על איך אתם רואים את העולם מכאן והלאה.

אהובות, הפוסט הזה מוקדש לכן, לא היינו צולחים את השנתיים האלו בלעדיכן (ובלי הבעלים שלכן), סרטן זה חרא והייתי מוותרת על החוויה הזו בשמחה, אבל אני חושבת שזכיתי במתנה ענקית, בכן. אוהבת אתכן מאוד ומעריכה כל רגע.

כתבות נוספות בנושא

המשימה: אחות.

יש רגעים בחיים בהם אני אומרת לעצמי שאני נמצאת בדיוק במקום שאני אמורה להיות. לכל אדם יש...

התמודדות עם סרטן בעידן הדיגיטלי

מה לא נאמר או נכתב או צולם על סרטן? כל כך הרבה מידע, מחקרים, ספרים, סרטים, סדרות,...

אנחנו נרפא אותך

יש לי משפט פתיחה מוחץ. בכל פעם כשנכנס אליי לחדר, לביקור הראשון, בחור צעיר עם סרטן אשכים...