למידע רלוונטי לכם - בחרו:
מכתב סליחה
שונית 02.10.2018

אף פעם לא הייתי אחת ששומרת חגים ומסורת, אף פעם לא צמתי בכיפור, כי לא באמת ראיתי סיבה לזה. אני לא חושבת שיום אחד של צום באמת יכפר על עוולות שאנשים עושים לאחרים. תגידו שאני כופרת, תגידו עליי מה שאתם רוצים אבל אני שלמה עם עצמי ועם מי שאני! השנה הזאת היא בסימן קצת אחר מבחינתי, סימן של סליחה וגם השנה אני לא אצום, צמתי מספיק בשנתיים האחרונות...

יכול לעניין אתכם לקרוא את הבלוג הקודם של שונית "חברות"

 

לפני כמה ימים שמעתי מישהו אומר " צריך לדעת להיות טובים ולדעת לבקש סליחה בכל ימות השנה ולא רק ביום אחד מסוים". צודק.
השנה יש לי שתי סליחות גדולות לבקש, סליחות שהמילה סליחה פשוט לא מספיקה עבורן!
הראשונה היא מהמשפחה הקרובה קרובה. סליחה על הטלטלה הקשה שאתם עוברים בשנתיים האחרונות בגללי. חליתי וזה קשה, ההבנה שהבת, האחות הקטנה, הגיסה שלכן חולה ועוד בסרטן, מחלה קשה, מפחידה. נאלצתם לעבור בגללי סערה, סופה שנכנסה הביתה והפכה הכל, שברה ואפילו ריסקה אתכם. סליחה על שהגוף החליט ככה פתאום לבגוד, סליחה על כל הלילות, על המחשבות, הפחדים, הדאגות והבלבול, על כך שנאלצתם לטפל בי כאילו אני ילדה קטנה וחלשה. סליחה על הלילות טרופי השינה, על החוסר אונים וההרגשה שאתם לא יכולים לעזור. תדעו שהחיבוק והנשיקה, פשוט הנוכחות שלכם עזרו לי הרבה יותר ממה שאתם מבינים.
סליחה מעומק נשמתי על כל מה שעברתם בגללי!
אבל אני לא אבקש סליחה על כמה שחושלנו כמשפחה, על כמה שהתחזקנו ביחד ולחוד, על כמה שהתקרבנו עוד יותר מלפני הסרטן, ועל כמה שהתחברנו יותר ממה שחשבנו שאפשר כמשפחה אחת גדולה!
הסליחה השנייה שלי היא מעצמי, משונית שאני!
קודם כל סליחה על שהייתי במקום שלא לגמרי שלם עצמו, אני סולחת לעצמי על כך שהיו תקופות ומצבים שהייתי מונעת ממקום של פחדים ולא משל הרצונות שלי. עם כל זה אני מבינה היום שכשאת נמצאת במקום שלא טוב לך את צריכה לדעת לקום וללכת למקום שייתן לך יותר שקט ושלווה.
סליחה על כמה שעברת עם עצמך ובגללך, סליחה שחלית אבל בהתחלה לא באמת הבנת את גודל הבשורה. סליחה שנלקח ממך חלק שכל כך חשוב לך, סליחה שזה גרם לאבד קצת את עצמך וממך, סליחה שאת עדיין לא מרגישה בנוח עם עצמך אבל תדעי זה רק זמני למרות שלעולם לא יהיה שלם בעינייך...
סליחה על אין ספור לילות מלאי מחשבות ומפחדים, על הלילות מלאי כאבים פיזיים ונפשיים. סליחה על הטיפולים והניתוחים וכל מה שהם גרמו לך לעבור, סליחה על שלקח לך הרבה זמן למצוא את עצמך בחזרה, סליחה שלא הבנת, ולקח לך זמן לעכל, להיות, להתחזק, ולמצוא גם קצת נחמה.
סליחה על כל מה שנאלצת לעבור, סליחה שהיית צריכה ללמוד מהי בגידה של הגוף שהוא בעצם שלך.
אבל היום את יודעת בדיוק מי את ועד כמה את חזקה, אף אחד לא יוכל לקחת את זה ממך גם לא המחלה.

 

אז רגע לפני שמבקשים סליחה ומחילה מהעולם שבחוץ בואו נדע לסלוח לעצמנו לפני שסולחים לנו.
שנה טובה וגמר חתימה טובה, ובאמת באמת סליחה!

 

יכול לעניין אתכם גם לקרוא בלוג נוסף של שונית "הסרטן שלי ואני יצאנו לדרך"

לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך