למידע רלוונטי לכם - בחרו:
אוהבת. מפחדת. מנצחת
דנה 17.06.2018

אני מתה על מתנות.
אני מתה על תשומת הלב.
אני מתה על זה שמרעיפים עלי אהבה.
אני מתה על זה שמעריכים אותי בלי סוף.

אני מתה על המשפחה שלי שמדהימה אותי באהבה שלה אליי.
אני מתה על כל רגע קטן עם הבת שלי קטן קטן. הכי קטן. אני מתה על בעלי. הוא המלאך שלי.
אני לא מתה על זה שהכל קשור בסרטן.
יש לי סרטן. דמעות כבר אין לי. בכיתי את כולן.
אני מפחדת וזה קשה.
קשה לי להסביר את הכאב של הגוף.
קשה לי להסביר את הכאב של הנשמה, אף אחד לא באמת מבין אותי וזה קשה.
קשה לי לחזק את כולם, קשה לי לקבל כל כך הרבה מבלי יכולת לתת חזרה.
קשה לי לאבד את העצמאות שלי.
קשה לי שאין לי בחירה, שאין לי שליטה על החיים שלי.
קשה לראות את כולם ממשיכים לחיות בזמן שאני עומדת במקום.
קשה לי להגיד שיהיה בסדר. יהיה בסדר?
קשה לי להסתכל במראה. אני מתגעגעת לאיך שנראיתי פעם לפני הסרטן, לפני הצלקות הפיזיות, לפני הצלקות הנפשיות.
קשה לי אני מתה... אני מתה... לא, אני לא מתה.
אני אוהבת. אני אוהבת לחיות.
אני אוהבת את אלישע, את צוף אורי, את אמא, את אבא בשמיים, את האחים שלי, החברים שלי.
אני אוהבת סתם אנשים זרים שאוהבים אותי.
אני אוהבת פרחים ופרפרים.
אני אוהבת לדרוך על עלים יבשים.
אני אוהבת שמיים יפים וירח גדול ונינוח.
אני אוהבת לשיר ולצחוק.
אני אוהבת לחלום.
אני אוהבת רוח.
אני אוהבת שאני לוחמת.
אני אוהבת שאני לא מוותרת.
אני אוהבת שאני מנצחת.
שמעתם? אני מנצחת!

לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך