למידע רלוונטי לכם - בחרו:
חשיבה חיובית
אתי אלבז 15.02.2018

חשבתם פעם, איך המילה "חיובי" יכולה מצד אחד, להפיל עליך את השמיים ומצד שני, גם להרים אותם שוב למעלה?

היי קהילה יקרה, נעים מאוד.
בד"כ אני לא נוהגת לשתף ולחשוף אבל החלטתי שהפעם כן, שמתאים לי לחלוק כדי לחזק אחרים, ולתת גם לעצמי איזו טפיחה קלה על השכם. אז אני רוצה לשתף אתכם בדרך שלי. באופן שבו בחרתי ואני בוחרת להתמודד ולעבור יום אחרי יום במסע המטורף הזה שלנו.

אני רוצה לבוא לרוב מהמקום היותר שמח ואופטימי ולתת כאן קצת מהדרך שלי להתמודדות עם חיי היום יום והמסע המאוד לא שגרתי הזה.
 
לפני כמה ימים חגגתי את יום הולדת ה-54 ואני מתחילה את השנה החמישית שלי במאבק הזה. הכל התחיל קצת לפני גיל 50 כאשר החלום שלי היה טיסה לתיאלנד והבטחה לעשות קצת בנג'י וקצת אקסטרים, לצערי לא הצלחתי לממש את התכנית כי לאחר בדיקת קולונוסקופיה, שלוותה בכאבי בטן, התבשרתי על גידול לא קטן במעי הגס כשמולי יושב רופא שאומר לנו "חבר'ה לא לתכנן שום נסיעה בזמן הקרוב". לא מעכלת אבל ממשיכה לשדר אדישות לא ממש יודעת מה זה אומר, אני רק שומעת ניתוח, גידול, גרורה...
 
"או קיי" אמרתי לעצמי "ניכנס לניתוח, נחלים ונשוב לשגרה". מסתבר שלא. את יום הולדתי ה-50 חגגתי לאחר ניתוח קשה מאוד במעי הגס וההחלמה היתה קשה. "או קיי" אני אומרת לעצמי שוב "זה יעבור, תהיי חזקה, הכל יסתדר". מתבשרת שה"שדון "הסרטני הזה עלה לכבד ואז שוב יוצאת למסע, שומעת שוב את המילה "גרורה" ואין הסבר רק ללכת לחטט ולחפש מהי המילה סרטן מה מלווה את זה ומה עושים איך אוספים עצמי וממשיכים. התחלתי טיפול כימוטרפי תקופה לא קלה שלוותה בהמון תופעות לא נעימות שאנחנו וודאי מכירים.
 
מתחילה לעכל ומנסה להמשיך לשדר חוזק אבל אין מה לעשות, הגוף בוגד זה לא אני. ממשיכה לעבוד, לנוח, לא להכנס ללחץ ומחפשת דרכים להקלה. לא תמיד זה הולך חלק, משתדלת לנוח ולאסוף את עצמי. לא  דיברתי הרבה, אולי הפנמתי אבל המשכתי לשדר שהכל יעבור וזו מין "שפעת" שתחלוף.
 
עוברת ניתוח בכבד  סיטי MRI ושוב כימו המחלה ממש מתעתעת גודל -קטן ,שוב כימו וניתוח נוסף אכן מסע לא פשוט מטלטל שאין כמותו. שנתיים לא קלות של ניתוח נוסף חסימות מעי וכל המלווה לזה. הפחד אכן החליט להשתלט, חושבים על הגרוע ועל המילה הנוראית שלא בא לי להזכיר אותה כאן.
 
יום אחד בביקורי במחלקה האונקולוגית אני שומעת מאיזה איש, ככה בזוית העין את המילה"חשיבה חיובית" הקשבתי לשיחה שלו וקיבלתי ממנו איזו עצה "לכי לים תשחררי תבכי תוציאי הכל". היתה שיחה מרתקת ואכן קיבלתי מאין זבנג להתעורר, לחפש ולאסוף קצת את עצמי לאט לאט. לא היה קל. אבל קמתי בבוקר וזה נגמר. זהו .אין יותר להיות עצובה. זה להתעורר ולאסוף כוחות וזה קרה לאט לאט. שיניתי תזונה התחלתי לקבל כח ולחשוב אחרת לעשות שינוי לנשום עמוק לתוך כל כאב חד שמגיע, לעשות המון מדיטציות פילטיס, הליכות קצרות, לשמוע מוזיקה טובה כשעצוב ולאסוף המון ידע. אין כבר לבכות זהו נגמר. לבכות זה מותר זה טוב אבל לספור ולחזור מהר לעצמי. קורה שלפעמים אני כועסת על האנרגיות שלקחו לי, איפה הכח שהיה לי, זה בא לפעמים אבל למדתי לשדר חוזק, לא להתלונן, לקבל הכל באהבה ולהתחיל להבין שאין מה לעשות, המחלה רודפת ועלי להאחז באמונה שהכל יהיה טוב . אני מתחילה להפוך את ה"לימון ללימונדה", לא לוקחת ללב, מתנתקת ממה שלא מתאים לי ואומרת כל בוקר "מודה אני".
 
אני מאמינה ש"נפש בריאה בגוף בריא זה לא סתם קלישאה זו הדרך שבחרתי וזו הדרך להחלמה וזו אחת הבחירות שלי במהלך הזה. לא להשבר.אומנם ממשיכה בטיפולים אבל מרגישה בפנים שמשהו עומד להשתנות ואני יותר חזקה כי אני רוצה ועובדת על זה יום יום.  המבטים והחמלה - לא בבית סיפרי, לא כועסת ולו מעט, גם על חברים מה לעשות תבינו שחולי סרטן זקוקים רק למילה טובה לעצה טובה לעידוד אין לך זמן להתרגז -זה עניין של רגישות יתר שקשה להסביר, זה לא הזמן והמקום ובא לך להתרכז רק בעיקר.זו היתה הבחירה שלי ללמוד לצחוק על כל דבר ולאסוף את האנשים סביבי שממלאים אותי באנרגיות טובות. למדתי גם שידע זה כח וצריך לדעת תמיד לשאול את השאלות הנכונות לא לפחד ללמוד להגיד גם לא מתאים להקשיב לגוף ולעשות מה שנכון רק בי, לקרוא המון מחקרים,לשמוח ללמוד לקבל את עצמנו ולהאמין באמונה שלמה שיש לנו השגחה מלמעלה ומישהו שומר עלינו והניצחון יגיע. בסוף הכל בראש.
 
ברוך השם התברכתי במשפחה מופלאה ויקרה שהם המשענת שלי בעלי היקר שהולך איתי לאורך כל הדרך מלווה ותומך,ילדיי היקרים ,אחיי ואחיותיי, אחיינים חברים וחברות ונכד יקר מתוק וחייכן שהוא ה"נסיך שלי". כל אלה נותנים לי כח לקום בבוקר ולהתחיל את היום.
 
לכבוד יום הולדתי ה-54  אני מבקשת רק דבר אחד וגם בשביל כולכם, בריאות - כל השאר זה בונוס. אין דבר שיעצור אותי - אני אנצח את ה"חוליירה הזו".השנה איבדתי את אימי המנוחה שחלתה מיד כשיצאתי למסע הזה לצערי. לא סיפרתי לה כדי שלא תהיה עצובה ולא תישבר יותר, אבל יש לי אימא מדהימה חייכנית חזקה שלא ויתרה לעצמה אולי קצת הרגישה וחיפשה אותי מידי פעם כשנעלמתי לה אבל היתה לי אמא לוחמת מאין כמותה וממנה שאבתי את כל הכוחות רק מלראות אותה ואת החיוך הגדול שלה.
רוצה גם להודות לצוות המדהים שמטפל בי באסותא לאונקולוגיות הנהדרות ליאת אילנה, לאה,נעמי,בטי וד"ר אגברייה וכל הצוות שלמלווים אותי. תודה על אוזן קשבת וטיפול מסור מאין כמותו מכל הלב-אין עליכם-תבורכו אתם עושים שליחות מדהימה !!
 
אז שוב מאחלת לעצמי רפואה שלמה בריאות לכולם ויום הולדת שמח לי !!
לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך