למידע רלוונטי לכם - בחרו:
שנה אחרי
יפעת 06.12.2017

שנה לאחר האבחון של סרטן השד, שבועיים לפני לידת ילדי השלישי. אני במקום אחר.
אני רוצה להעביר את המסר שעם הכל ניתן להתמודד ויש קושי. אדיר. אבל אפשר. זה מה שכתבתי לפני שנה. ולאחריו מה שכתבתי היום.

יום ההולדת שלי תמיד היה יום מיוחד בשבילי. יום של שמחה, התרגשות, חגיגה, הפתעות. היום הוא יום ההולדת שלי. אני בת 37. אמא לשתי בנות מהממות ועוד מעט מצפה לנסיך קטן. היום ההתרגשות היא קטנה יותר, היום החגיגה קצת יותר צנועה. אבל ההפתעה... ההפתעה היא גדולה. היום התבשרתי שחליתי בסרטן השד. מילה מפחידה המילה סרטן. אנחנו עוד לא יודעים עליה הרבה. לפני שבוע וחצי, במוצ"ש, בתאריך הלועזי של יום ההולדת שלי (נכון, אנחנו לא חוגגים, אבל סמלי משהו...) גיליתי גוש לא מוסבר. מאותו רגע, בדיקות, הדמיות, אבחנות, רופאים והתשובה הגורלית שהגיעה – סרטן השד. מסתבר שאני "סוחבת" אותו איתי כבר 5 שנים. מה הלאה? בינתיים מחכים ללדת בע"ה, מעט התאוששות מהלידה ומשם יתחיל המירוץ. אנחנו לא יודעים מה יהיה אורכו, מה יהיו המכשולים שנעבור, כמה נפילות יהיו בדרך, כמה ניצחונות נספור. אנו רק יודעים שיש לנו הרבה אמונה, אופטימיות ותקווה שהמירוץ יסתיים בשלום. למה שיתפתי אתכם? כי חשוב לי המסר. תאהבו את מה שאני כותבת, או שלא, תגיבו על זה, או שלא, תקראו בעיון או ברפרוף, תעבירו הלאה או תשמרו אצלכם, זה להחלטתכם. אבל דבר אחד ברור – בנות – לכו להיבדק!!! פעם בשנה, החל מגיל 20, בדיקה פשוטה אצל כירורג שד, יכולה להציל. אל תוותרו לעצמכן, השקיעו בכך את הזמן כמו שהייתן משקיעות בתספורת טובה או במניקור יפה. ולמי שמתחבר – תפילות אף פעם לא הזיקו.


"על כל אלה, על כל אלה, שמור נא לי, אלי הטוב". שנה ושבוע לאחר העוקץ המר. שנה בדיוק אחרי הדבש המתוק, שנה שבה הרבה יגון ופחד. שנה של מלחמה בסרטן. שנה שבה הטף הביאו את האור ונתנו חיזוק תמידי. שנה שבמהלכה, בחושך בחושך, העזתי לחלום, רשמתי את משאלות ליבי, רציתי לנצח. שנה שבה התפללתי שאהובי נפשי לא יסבלו יותר מידי, שנה שבה הבנתי כמה השקט והשגרה הם מבורכים ולא מובנים מאליהם. שנה שבה הבכי הפך להיות שותף מרכזי, שנה שבה לא שכחנו את התקווה ושבנו אל עצמנו כל פעם מחדש. שנה, סה"כ 365 יום, שיצאתי מהם אחרת, שונה, מחוזקת, מודעת. "על כל אלה, על כל אלה, שמור נא לי, אלי הטוב" ... מזל טוב עוז המתוק ליומהולדתך. החיוך התמידי שלך, הצחוק המתגלגל שלך – הם התרופה הטובה ביותר בשבילי. חזקו ואימצו בנותיי היקרות, רעות ודרור. האופן שבו הבנתן את המצב וקיבלתן אותו על כל משמעויותיו – מעורר הערצה. ולך נתנאל אהובי, שנמצא שם תמיד, ויחד איתי מנהל את המאבק היומיומי, הכואב, באומץ ובעוצמה - בזכותך אני מצליחה לקום כל בוקר מחדש. על כל אלה!

לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך