למידע רלוונטי לכם - בחרו:
אמא שלי
רועי 09.05.2017

אמא יש רק אחת. לא משנה לאן החיים מובילים אמא היא זו שמחזיקה ומחזקת, גם כשקשה לה, היא שמה אותנו, הילדים שלה, לפני הכל.
הסיפור התחיל בכאבים שאמא שלי התחילה להרגיש באזור הבטן. היא התלוננה על בעיה ביציאות ועל כאבים חזקים אבל אמא, כמו שרק אמא עושה, שמה את הכאבים בצד, היא לא רצתה להרוס לנו את החגים. תמיד יש משהו יותר חשוב ממנה.

יכול לעניין אותך גם לקרוא את הבלוג של עמית "מכתב לאשתי האהובה"

החלטתי שאמא הכי חשובה וקבעתי לה תור את הרופא (גסטרולוג) הכי טוב שיכולתי למצוא. אם הוא מנהל צוות של רופאים, כך חשבתי, הוא בטוח יוכל לעזור לאמא שלי. טעיתי. חודשיים נגררנו בניסיון להיפגש ואין תורים, אין עזרה. הכאב של אמא לא עובר ואני כבר מתחיל להיות מודאג. החלטתי לעבור לרופאה אחרת, העיקר שמישהו יעזור לאמא שלי.
הרופאה רק שמעה את התלונות של אמא ומיד שלחה אותנו למיון. משהו הריח לה חשוד והיא לא טעתה. במיון עשו לה בדיקות והתוצאות היו חשודות. אנחנו גרים בחיפה, במיון שלחו אותנו לעשות PET CT באיכילוב, רצו לוודא שהיא מקבלת את הטיפול והאבחון הטוב ביותר.
מרגע האבחון נכנסנו לסחרחרה של טיפולים. כימותרפיה, 12 טיפולים והנבואה של הרופא היה שנשאר לה שנה עד שנה וחצי לחיות. מי שם אותם להיות נביאים בכלל? איך הם מעיזים בכלל להוציא ככה את הרוח מהמפרשים לאנשים?
לפני חודש עשו בדיקת PET CT נוספת וגילו שהסרטן התפשט. אמא חלשה, לא מצליחה לאכול עם כל תופעות הלוואי והרופא החליט לשים לה פיקליין ולעבור למזון דרך הוריד (TPN). תארו לעצמכם את אמא שלכם, חלשה, מטורטרת, לא יכולה לאכול, לא יכולה לישון כמו שצריך. יש משהו יותר מבאס בחיים האלה?!
אני מודה, כמעט והתייאשתי. כמעט הרמתי ידיים.
הייתי מגיע לבקר אותה וכבר חושב איך אני בורח משם, לשתות משהו, לשכוח.
לא! אני לא יכול לוותר על אמא!
היא בחיים לא הייתה מרימה ידיים אם אני הייתי במקומה. החלטתי להילחם. אני אעזור לה לעבור את התקופה הקשה הזו.
שכנעתי אותה לנסות קאנביס. תרופת הפלא הזו העלימה את הכאבים, החזירה לה את התיאבון ובעצם החזירה אותה להרגיש נורמלית שוב. ממש קסם. לא מקיאה, לא משלשלת, לא מרגישה חולה וחרדה כל הזמן.
מי אני שאעודד אתכם חברים. אני לא גיבור, אני כמעט ונשברתי. אני רק אגיד לכם שאתם אלה שנותנים לבני המשפחה שלכם סיכוי להחלים. בליווי שלכם, בחיוך שלכם, אפילו בזה שעזרתם ושלחתם פקס, אתם מצילים אותם. נכון, אין הרבה מי שדואג לנו אבל להם אין שום דבר בלעדינו, אנחנו התקווה שלהם.
תרימו את הראש, שימו חיוך, אל תברחו.
נצלו כל דקה, היא כבר לא תחזור.
סבלנות, אהבה, כוח. תנו להם ותציידו את עצמכם.
אנחנו עומדים לנצח. מאחל גם לכם. בריאות שלמה ואיתנה.

יכול לעניין אותך גם לקרוא את הבלוג של לירן "חיית המחמד של אבא"

לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך