למידע רלוונטי לכם - בחרו:
על פוריות וסרטן
ד"ר אבי צפריר 27.04.2017

ג' הייתה בת 28 כשהבחינה בנפיחות קלה בשד השמאלי. בנה הבכור נולד רק כחצי שנה קודם לכן.  עדיין הייתה מיניקה פעמיים ביום ובעבר ולכן סברה שמדובר שוב בגודש, כמו שחוותה לאחר הלידה. אבל התחושה לא חלפה והופיע גם אודם בעור. רופא הנשים אליו פנתה לא התרשם במיוחד, אבל המליץ לבצע אולטרסאונד, ליתר בטחון. בבדיקת האולטרסאונד היה ממצא חשוד כגידול ולכן בוצעה ביופסיה. האבחנה הייתה מידית:  סרטן שד.

יכול לעניין אותך גם לקרוא את הבלוג של סוניה "סרטן ואימהות"

ג' הייתה בת 28 כשהבחינה בנפיחות קלה בשד השמאלי. בנה הבכור נולד רק כחצי שנה קודם לכן. עדיין הייתה מיניקה פעמיים ביום ובעבר ולכן סברה שמדובר שוב בגודש, כמו שחוותה לאחר הלידה. אבל התחושה לא חלפה והופיע גם אודם בעור. רופא הנשים אליו פנתה לא התרשם במיוחד, אבל המליץ לבצע אולטרסאונד, ליתר בטחון. בבדיקת האולטרסאונד היה ממצא חשוד כגידול ולכן בוצעה ביופסיה. האבחנה הייתה מידית: סרטן שד.
ג' הופנתה מיד למכון השד בבית החולים שם ביקשו הרופאים לבצע שורה של בדיקות נוספות כדי לגבש תכנית טיפול. בתוך הטלטלה המתישה והמפחידה הזו, המליצו הרופאים לג' להתייעץ מיד גם עם מומחה בתחום הפריון, שכן הטיפול הכימותרפי שעמד על הפרק עלול לסכן את פוריותה.
*
הסיטואציה המתוארת להלן אינה נדירה. כגינקולוג העוסק בתחום הפריון ומרכז את נושא שימור הפריון בבית החולים בו אני עובד, אני נפגש לעתים קרובות עם נשים וגברים צעירים העומדים בפני טיפול רפואי הכרחי, אבל כזה שעשוי לסכן את הפוריות בעתיד. בשלב המטלטל הזה, נדמה שלעתים הסיכון לאבד את היכולת להוליד נתפש כמשמעותי יותר מהסרטן עצמו. במערכת הרפואית המטפלת בסרטן, ההתייחסות לתחום הפריון הופכת להיות חלק שגרתי, כפי שראוי, מהטיפול הראשוני בצעירים ובילדים הלוקים בסרטן. הבלוג הזה יעסוק בהיבטים שונים של פריון בהקשר של מחלת הסרטן.

מה הקשר בין טיפולים בסרטן ופריון?
הקשר הוא הנזק שחלק מהטיפולים בסרטן עלולים לגרום ליכולת להרות – בנשים ובגברים כאחד.
מערכות הרבייה פגיעות מאד לחלק מהתרופות בסרטן, המוגדרות לעתים תחת כותרת אחת – כימותרפיה.
ילדות נולדות עם מספר ביציות מסוים, המוערך בכמיליון. בניגוד למרבית תאי הגוף, ביציות לא נוצרות מחדש במהלך החיים. בלידה, הביציות נמצאות במצב 'רדום' עד גיל 12 לערך בו מתחיל תהליך הדרגתי של התפתחות של חלק מהביציות, בתוך מבנה של תאים הנקרא זקיק. החל מגיל ההתבגרות, מדי חודש מתפתח זקיק אחד והביצית שבו נפלטת מהזקיק בתהליך הנקרא ביוץ. אם יש זרע באזור, תיתכן הפריה של הביציות ביום זה. אבל במקביל, מאות ביציות אחרות עוברות תהליך מתמיד של התנוונות. למעשה מחסן הביציות הולך ופוחת לאורך שנות הפריון, עד לסיומו סביב גיל 50, בממוצע. זהו תהליך טבעי, המתרחש אצל כל אישה, ואיננו מורגש עד להפסקת מחזור הוסת. חשוב לומר כי הקצב בו הוא מתרחש הוא אישי ושונה בין אשה לאשה – ולכן יש נשים אשר מחזור הוסת שלהן מפסיק בגיל 47, לדוגמא, ואחרות בגיל 55. שני מצבים אלה נחשבים נורמליים ותקינים, למרות ההבדל המשמעותי. המרכיב העיקרי הקשור לקצב הירידה במספר הביציות הוא גנטי, כנראה. אבל גם גורמים חיצוניים, כמו עישון למשל, קשורים לכך.
הסיבה העיקרית בגללה חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בסרטן פוגעות בפריון היא האצה של קצב התמותה של הביציות. וכך, תהליך שקורה באופן טבעי בתוך עשרות שנים עלול להתרחש תוך שבועות אחדים בלבד, או לחילופין להתבטא באי פריון שנים לאחר מכן. ככלל, הרחם אינו נפגע מטיפולים כימותרפיים.
מהם הגורמים המשפיעים על הסיכון לירידה או לאובדן הפריון בנשים העוברות טיפול כימותרפי?
בראש ובראשונה, סוג התרופות.
השם 'כימותרפיה' הוא כינוי לעשרות רבות של תרופות השונות זו מזו באופן מהותי. המכנה המשותף שלהם הוא פגיעה בחייהם של תאים מסוימים, במנגנונים שונים. בהתאם, ההשפעה האפשרית על השחלות היא שונה מאוד.

יכול לעניין אותך לקרוא גם את הבלוג של ד"ר פריד "חזר לי החשק המיני"

ניתן לקחת כדוגמא טיפול במחלה ממארת של המערכת הלימפטית – לימפומה על שם הודג'קין. לעתים ייעשה שימוש בתכנית טיפול ("פרוטוקול") המכונה ABVD. אותיות אלה מייצגות קיצור של 4 תרופות כימותרפיות שונות (אדריאמיצין, בלאומיצין, וינקריסטין, דקרבזין). עם השנים התברר שהתרופות האלה יעילות לטיפול בסוג מסויים של מחלת הודג'קין, ועם זאת אינן מזיקות במיוחד לשחלות. אבל, במצבים אחרים ייעשה שימוש בהרכב תרופות אחר, למשל זה המכונה BEACOPP. ההרכב הזה כולל שבע תרופות שונות, ובתוכן תרופה בשם ציקלופוספמיד (ציטוקסן, אנדוקסן) המיוצגת באות C (התרופה הזו שכיחה גם בטיפול בסרטן שד ומחלות נוספות). התרופה הזו מזיקה מאד לשחלות, ולרוב פוגעת בפריון במידה כזו או אחרת.
כמובן שהחשיפה המצטברת לתרופה מסוימת, כלומר המינון ומספר הטיפולים, משמעותיים מאד.
הגורמים האחרים הם גורמים אישיים. באופן כללי, ככל ש'מחסן' הביציות גדול בעת הטיפול בסרטן, כך הסיכוי להתאוששות השחלות, לאחר הטיפול, גדול יותר. במלים אחרות, ככל שהגיל צעיר יותר בעת הטיפול בסרטן, כך הסיכוי להישאר פוריה טוב יותר. גורמים רלוונטיים נוספים הם סוג הסרטן, האיברים המעורבים בטיפול, טיפול בהקרנה, ניתוחים ומצב הפריון טרם הטיפול בסרטן.
בתוך השחלות, הביציות מאורגנות במבנים המכונים זקיקים. בנוסף לביצית, הזקיקים מכילים תאים המייצרים את הורמוני המין, אלו גורמים להיווצרות של מחזור הוסת. פעמים רבות במהלך הטיפולים בסרטן, מחזור הוסת מפסיק - או הופך בלתי סדיר - כתוצאה מהפרעה בפעילות ההורמונלית הסדירה של השחלות.
תסמינים אפשריים נוספים הקשורים לכך הם גלי חום ויובש בנרתיק – אלו קשורים להיעדר ייצור של אסטרוגן, אחד מהורמוני המין הנוצרים בשחלות. בחלק מהמצבים, מחזור הוסת יתחדש זמן מה לאחר סיום הטיפול. במחקר גדול אחד נמצא כי בלמעלה מ 80% מהנשים המטופלות בסרטן שד בשנות ה- 40 לחייהם, הוסת פסקה בזמן הטיפולים ולאחר שנה מהפסקת הטיפול, מחזור הוסת התחדש בכ- 40% מהנשים. עם זאת, התחדשות הוסת לא מעידה על פריון תקין. על הניסיונות להעריך את הפריון עצמו, אכתוב בהמשך.

יכול לעניין אותך גם לקורא את הבלוג של סוניה "תכנית חומש"

לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך