למידע רלוונטי לכם - בחרו:
חוכמת המסורטנים – מלווים את המתמודדים
כתבת מערכת 25.01.2017

סרטן זה חרא. אני חושב שאת הנושא הזה כיסנו די טוב. להיות חולה זה לא ללכת לקייטנה או לפעולה בצופים. בכל תהליך ההתמודדות עם המחלה יש אנשים שמלווים אותנו, הם אולי בצללים אבל הם לגמרי האור בחיינו. אנחנו מודים להם, אוהבים אותם, סומכים עליהם תוך כדי שאנחנו זורקים עליהם ונזרקים עליהם עם כל הקושי שמלווה אותנו.

יכול לעניין אתכם לקרוא גם את מאמר המערכת "חונים נוסעים"

 

הפוסט הזה הוא עבורכם אהובים שלנו. אנחנו יודעים שלא קל לכם, אנחנו יודעים שאתם חזקים בשבילנו אבל בפנים אתם שבורים לרסיסים.
תודה.
ועכשיו לעבודה.
ריכזנו עבורכם את כל המידע שעלה מהקהילה לגבי התמודדות שלכם עם המחלה. איך לגשת, מה להגיד (או לא להגיד), איפה אפשר למצוא תמיכה ומאיפה בכלל מתחילים.
לפני שאנחנו נכנסים לעובי הקורה ולמילים שהקהילה בחרה להשתמש בהן אנחנו מציפים כאן נושא שעולה באופן בולט. כל אדם שמתמודד עם סרטן הוא עולם ומלואו. הוא עבר, והווה ועתיד ויש לו את כל החוויות שמרכיבות אותו והופכות אותו למי שהוא. גם אתם מורכבים, בדיוק באותה צורה ולכן אתם אחרים זה מזה. כל מתמודד עם סרטן מעדיף שתפנו אליו בצורה אחרת. יש את מי שרוצים רק חיבוק, יש את אלו שרוצים שתשאלו ואלו שכל שאלה מדליקה להם את הפיוז. יש מי שרוצה שתהיו נוכחים בצורה פיזית ויש מי שלא ירצו שתראו אותם במצב הזה.
אז מה עושים? שואלים. על זה הקהילה שלנו מסכימה פה אחד. פשוט שואלים "מה אתה צריך? מה אתה רוצה שאני אהיה/אעשה עבורך?".
פשוט? לא כל כך.
אז הנה כמה טיפים של הקהילה, חלקם מתמודדים וחלקם מלווים.

  • לכתוב. לשתף בכאב אם למגירה ואם בקבוצות סגורות שמתאימות לכך.
  • לתעד. אתם תצחקו על זה אחר כך.
  • להיות זה ששואל את כל השאלות. גם המפגרות.
  • אנחנו, כבני זוג, חייבים לתמוך ולהיות חזקים ולהוציא מהשגרה של בית החולים כשאפשר.
  • להבין שכל אדם שונה. מה שאתה היית רוצה לקבל לא בהכרח מה שהיא רוצה לקבל.
  • לשאול. לשאול איך אפשר לעזור, לשאול מה אפשר לעשות על מנת להקל. ואם הוא/היא לא ידעו מה לענות כי גם ככה החיים שלו לא ברורים, אז כדאי לבוא מראש עם הצעות של דברים שאת/ה מוכן לעשות.
  • לדבר על קשיים, לדבר כאילו לא קרה כלום, למלא סודוקו ביחד, למצוא מחקרים באינטרנט, או סתם לשבת ולהחזיק את היד.
  • בשורה התחתונה האמירה צריכה להיות אני אוהב אותך, אתה חשוב לי, אני רוצה שיהיה לך טוב. לשאול "מה אפשר לעשות?".
  • קצת הומור שחור. זה מעלה חיוך ומבדר.
  • אם מדובר בבן זוג אז הרבה מגע שהוא/היא לא בבחילות כמובן.
  • ללכת קבוצות תמיכה גם לבני זוג. זה מכוון ומעודד.
  • החוויה הכי טובה שהייתה לי בנושא: חבר טוב שסיפרתי לו שחליתי, הסתכל עלי לרגע, לקח אוויר, ואמר לי "אגיד לך את האמת, אני לא יודע מה להגיד עכשיו. בואי תגידי לי את - מה את צריכה ורוצה ממני? מה להגיד/לא להגיד? מה לעשות/לא לעשות? אני פה לכל מה שאת צריכה, אבל תצטרכי לעזור לי לעזור לך".
  • חבר אחד הגיב מהבטן, ואני מצטטת "הולי פאק! חרא חרא חרא! מה אנחנו עושים עכשיו?" והניסוח הכל כך לא פוליטיקלי קורקט הזה קסום. במשפט אחד הוא הצליח לקשור תסכול, חוסר אונים ואת עצמו איתי לסיטואציה הפסיכית הזו, ובחיי... השאלה הכל כך תמימה הזו, מה *אנחנו* עושים עכשיו, ה'אנחנו' הטעון הזה, היה שווה יותר מכל נחמה ששמעתי.
  • להיות נוכח/ת. לחבק.
  • להסכים מבפנים ומבחוץ עם מה שמרגיש החולה מולך.
  • כואב לי - זה באמת כואב
    מפחדת - זה ממש מפחיד
    יש לי בחילה - קשה להיות עם בחילה
    זה מאפשר לי להרגיש לרגע את מה שקשה לי ולעבור הלאה לרגע הבא.
  • בהתמודדות עם אמא, להגיד לה כמה את גאה להיות ביתה. לשתף אותה כך סתם בכל מיני זיכרונות של כיף ושל דברים שחוויתן ביחד.
  • לשמוע המון מוסיקה עליזה בקולי קולות בבית.
  • למצוא רגעים להשתטות, אולי לא תשתף פעולה.
  • לדבר על החששות ולגלות רגש והבנה.
  • סדנאות צחוק לחולים אונקולוגים.
  • להוציא לאוויר. ממש עם רעש.
  • להפתיע בממתק אהוב לפני טיפול.
  • ספא זוגי בין הטיפולים.


סגרנו את הפוסט בטיפ שיעשה נעים לשני הצדדים. שניכם צריכים חופש. באתר שלנו אנחנו מתייחסים לנושא ברצינות רבה ומציעים לכם פתרונות ליציאה לחופש http://www.stop-cancer.co.il/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%94

תודה. לא היינו יכולים לעשות את זה בלעדיכם.

אם גם לכם יש תוספות בנושא הזה או טיפים בכל נושא שעולה לכם בראש צרו איתנו קשר info@tal-center.org

לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך