למידע רלוונטי לכם - בחרו:
תכנית חומש
סוניה 20.12.2016

אחרי שעה שהרגישה כמו נצח של שאלות ומילוי גיליון רפואי, הוא הרים דף a4 ששכב כל הזמן הזה על השולחן והקריא לנו את האבחנה הפתולוגית.
לימפומה.
בתור בחורה מסודרת, הייתה לי תכנית. תכנית חומש. טיפוסי לבחורה רוסיה לתפארת.
לימודים, קריירה, חתונה, ילדים.

יכול לעניין אותך לקרוא גם את הבלוג הקודם של סוניה "הסרטן ואימהות"

 

עד אותו יום הכל תיקתק לפי השעון. כשהייתי בת 30 נולד הגדול, שבוע לפני הלידה קבלתי את האישור שהשלמתי את הסטאז' לקבלת הרישיון, כשגדל קצת חזרתי לעבודה, למשרה חדשה, מעניינת ומאתגרת ותכננתי שבדיוק אחרי שנתיים אצא לחופשת הלידה השנייה שלי. אבל בשבוע 13 הדברים התחילו להשתבש. בהתחלה כל הרופאים היו משוכנעים שזה ההיריון, אבל כאשר הכאבים היו כל כך חזקים שלא הצלחתי לישון, הבנו שמשהו לא בסדר, ואז בשבוע 17 התקבלה האבחנה.
סרטן. לימפומה. תאי T. סוג יחסית נדיר. 80% לטובתי. כימו. היריון.
הכל התמוטט בשניות. הפסקתי לעבוד. אושפזתי תכופות. כשלא אושפזתי הייתי במעקבי גדילה של העוברית. בדרך לשם הקאתי ואיבדתי שיער. ואז צירים מוקדמים. ועוד כימו. וירידת מים בסוף שבוע 32. ופגייה. אחד הקשיים היה ללמוד לשחרר, אין תכנונים יותר, לא יודעים מה יהיה עוד חודש, עוד שבוע, אפילו לא מחר. שינוי מטורף לבחורה כמוני.
מסתבר שזו הייתה רק ההקדמה. אחרי תגובה מעולה לטיפול ורמיסיה מלאה, המחלה חזרה. שוב ביופסיה, פט, פרוטוקולים, טיפול ניסיוני, השתלת מח עצם, טיפולים משמרים.
והתכנית?
אירוני דווקא שכדי להיות נקייה מסרטן צריך 5 שנים. החלמה, תכנית שכוללת הרבה עצירות, תכנית עם הרבה פחות תכנון והרבה יותר גמישות וספונטניות, תכנית עם הרבה יותר נפילות אבל גם הרבה יותר רגעים שמחים. כי כשעוצרים, לומדים להתבונן מחדש וליהנות מהדברים הכי קטנים.
השבוע הפגית האלופה התחילה ללכת. אני לפעמים מסתכלת עליה, הפיצית שנולדה 2 ק"ג, ששרדה 5 סבבי כימו, שחלקה מקום עם גידול, מסתכלת עליה גדלה ומבינה שזה כל כך לא מובן מעליו ושהתכנית, שתלך לעזאזל.

 

יכול לעניין אותך לקרוא גם את הבלווג של רוני "כשהוא מחליט לחזור"

לעמוד הבלוגים >

need.png

צריך משהו אחר? כתוב לנו על כך